אירועי 11 בספטמבר 2001 התקבלו בעולם בדרכים שונות ומנוגדות. נוסף על ההלם שזרע הטרור, הלכה והתבססה פרשנות הרואה בכך אירוע "אנטי-אימפריאליסטי", שבו עומדת ארצות הברית המרושעת מן העבר האחד, ומולה ניצבת פעולת התנגדות מובֶנת, גם אם מוטעית, של חלשים. הנטייה לפרש באופן זה את הטרור האיסלאמי, הפוגע מדי יום גם בישראל, הביאה למחשבה שההקצנה של האיסלאם היא תוצר של עוני, היעדר הזדמנויות וייאוש. לתפיסה זו יש כוח רב, שכן היא יודעת להצביע על האשמים: באירועי 11 בספטמבר – ארצות הברית; בסכסוך במזרח התיכון – ישראל. הסבר זה לא הניח את דעתו של החוקר הגרמני מתיאס קונצל, שלאחר אירועי הטרור הרצחניים החל במחקר על הג'יהאד העולמי בניסיון להבין את שורשיו. הספר 'ג'יהאד ושנאת יהודים' הוא פרי מחקר שבו המחבר מציג את הג'יהאד העולמי מנקודת מבט חדשה, המעניקה הקשר חדש לטרור האיסלאמי: מקורות השראתו של הג'יהאד בתפיסות הנאציות האנטישמיות וזיקתו אליהן. הספר מראה כי את ארגון אל-קאעידה, כמו גם קבוצות איסלאמיסטיות אחרות, מנחה אידאולוגיה אנטישמית שאותה ייבאו מהעולם הנאצי אל העולם המוסלמי בעיקר תנועת "האחים המוסלמים" המצרית והמוּפתי של ירושלים. הוא מוכיח שאנטישמיות אינה פרט זניח ושולי בג'יהאדיזם המודרני, אלא הליבּה האידאולוגית שלו. שנאת היהודים היא שהציתה את מלחמת הג'יהאד של מחוללי אירועי הטרור של 11 בספטמבר....