הספר מענין בעיקר בהקשר ההיסטורי והגיאוגרפי שלו. חלוקת המזרח התיכון למדינות, לאחר מלחמת העולם הראשונה וקריסת השלטון העותומני, נראית שרירותית ואקרעית. לא נראה שהוקדשה מחשבה מעמיקה לנטרל את מוקדי הסכסוך בין השיעים והסונים, הציונים והפלשתינאים, והכורדים והארמנים- הוזנחו לגמרי.
את התוצאות אנו חשים עד היום- כמעט מאה שנה מאוחר יותר.
במידה והמחברת באמת הסתמכה על מקורות היסטורים אמינים מהתקופה הנידונה, די מרתק להבין איך התקבלו החלטות הרות גורל כאלה.
סיפור המסגרת של אגנס וכלב התחש שלה, פחות הרשים אותי.














