ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 באוקטובר, 2011
ע"י דבש
ע"י דבש
לא נהניתי מקריאת הספר. זה אולי חוצפה לבקר את צרלס דיקנס, אבל זה יותר מדי אנאכרוניסטי בשבילי. הדמויות כל כך מוקצנות, שזה כבר מעורר גיחוך, והופך את בסיפור כולו (ויש סיפור) ללא אמין ולא משכנע.
אמנם מתקבלת תמונה של החיים באנגליה בתקופת דיקנס, על הבדלי המעמדות וחוסר ה"צדק החברתי", אבל נוכח חוסר האמינות שמעוררות הדמויות השונות : או טובות עד כדי בחילה, או רעות כאילו היו שדי הגיהנום עצמו, אני כבר לא יודעת אם אפשר להאמין לתמונה כולה, או שגם היא מוקצנת לרמת פרודיה.
כנראה צריך לבוא ב"ראש אחר" לקריאת ספר זה.
את המבוא של עירית לינור צריך לקרוא בסוף ולא בהתחלה.
היא בעיקר אוהבת את ההומור של דיקנס. אולי זה באמת פרודיה....
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אפרתי
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אני חושבת שחייבים לשפוט
יצירה ספרותית בקונטקסט שבה נוצרה וביחס להיסטוריה שלה. נכון, שחתרני ומעניין לשחוט פרות קדושות, אבל לא תמיד צריך. זה כמו להביט בשמנמנות של רובנס ולהגיד: איזה מכוערות הן... מותר לבקר את דיקנס וכל גיבורי ספריו אינם מצטיינים במציאות אפורה. כדבריך, או שהם בעלי חמלה יוצאת מגדר הרגיל או שהם גועליים במיוחד. אבל היה לך מעניין? זה העיקר בסופו של דבר. אופנות משתנות בכל תחומי חיינו וגם בספרות.
|
|
|
עדי
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
אני אוהבת לקרוא את דיקס תמיד
אני חושבת שכן צריך לבוא בראש קצת אחר, כמילותייך,
לגבי הקצנת הדמויות, לפי דעתי זה פשוט הסתכלות המבט בתקופה הוויקטוריאנית, אפשר לראות זאת גם אצל אליוט ודומיה, יש בזה משהו מאוד מרתק, לטעמי. בכל אופן, תמיד יש מקום גם לביקורת שלילית, בייחוד כשהיא מנומקת. |
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-11 חודשים)
זו ממשא חוצפה ויש גם מקום לחוות דעת שלילית מנומקת.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
