ביקורת ספרותית על אפריל שבור מאת איסמעיל קאדרה

---

ספר מצמרר
כל אחד שבא במגע עם המות יוצא פגוע עם לא בגופו אזי בנפשו.
גאולת הזם המוות מתפשטת כמחלה מידבקת בכל המשתתפים
בכל התושביםמ בכל מי שבא במגע עם המוות .
דיאנה במפגשה עם המוות איבדה את נפשה את תמימותה.
גורג איבד את גופו אך נפשו התמימה עוד נודדת בין
ההרים הארורים בגופו של המת הבא .
הסופר פותח את עיני הקורא לתרבות ולחברה שלא הייתה
מוכרת תרבות וחברה שהיתה סגורה לפנניו .בסיפור
ובשפה לירית ויפה בעדינות ברגש וחן הוא פותח לקורא צוהר למנהגים ותרבות שלנו נראת אומללה וברוטלית אך לחברה
ולעם החי ומקיים את חוקי הכתוב "הקנון" זה מתקבל בטיבעיות כחלק מחוקי הטבע . הסופר גם מצליב ומשווה
בין חיי האדם לטבע הסובב אותו ועושה זאת בצורה
לירית ופואטית מאוד מרגשת ויפה .
הספר מעלה מחשבות על החיים ועל המות . הסופר לא מנסה
לתת תשובה או לבקר את המציאות המרה של עמו הסופר
מספר סיפור אנושי ונוגע ללב על נקודת ראות של האדם
של חברה שלתרבות בו המוות הוא חלק מחוקי הטבע.
המשותף לכל אחד מהדמויות בספר הוא ההליכה השיטוט
צעידה בריחה וחיפוש כשבהליכתם כמו עבדמשהוא עתיק
משהוא עמוק וקמאי .

צל של מוות בגיא צלמוות
צל המוות מלווה את האדם
מיום בו נולד הוא
ויוצא לאוויר העולם
בזעקה ובכי ראשון
של ילוד נולד
בכי של שמחה
לעתיד של תיקווה
מול זעקה על סופה אחריתה
עם כל דקה כל נשימה
מתארך ומתעצם לו זה הצל
אשר נישא הוא כגיבנת
לכל אשר יילך
במוקם או במאוחר
אך תמיד לא בזמן
ישיג זה הצל את צעדיו

» ביקורות נוספות של אריה
» ביקורות נוספות על אפריל שבור