אני לא יודעת למה, אבל הספר הזה הזכיר לי שיר. שיר של אבריל לאבין. ונכון, רוב השירים שלה רצופים בקללות. אבל לרובם יש משמעות.
לשיר קוראים "When You're Gone", אתם מוזמנים לחפש אותו ביוטיוב.
את השיר הזה אני שומעת עכשיו, בזמן שני כותבת את הביקורת, זה פשוט מרגיש לי כמו לחתום את סיומו של הספר.

הספר מספר על אלי. נערה מתבגרת לשני הורים פרופסורים שקיבלו שנת שבתון. עד עכשיו לא הבנתי מה זה.
בקיצור, שנת שבתון=עוברים בית ספר. היא מתחילה תיכון מחדש בכיתה י"א, מבאס.
עוד לפני היום הראשון ללימודים היא פוגשת את ויל וגנר. הגלגול האפשרי של המלך ארתור האגדי.
האם ויל באמת הגלגול מלך ארתור? האם ארתור היה קיים? ומה קורה שם?

טוב, את החלק הזה של הביקורת נפתח כך:
לפני שקראתי את הספר כבר ראיתי את הסרט.
ואני צריכה לומר משהו.
אכזבה
אכן כן. אכזבה. זאת פעם ראשונה שאני מאכזבת מספר בגלל הסרט שלו.
הקטע הוא שהסרט היה הרבה יותר מפתיע, יותר מצחיק, יותר טוב בכללי.
בסרט גם היו דמויות שלא היו בספר והיו חסרות לי. והייתה הפתעה מדהימה בסוף הסרט.

ספויילרים

אני חייבת להודות שהעובדה שאלי היא לא איילין הייתה נקודת מפנה מעניינת, אבל בסרט, נקודת המפנה היא שאלי היא המלך ארתור בעצמו וזה הרבה יותר מעניין ומפתיע. שמורדרד הוא המורה שלהם להיסטוריה. ושאח של ויל הוא לא מורדרד אלא חבר במסדר הדוב.
הרבה יותר מפתיע, לא?

סוף ספויילרים

כנראה שהסרט גרם לי לצפות מהספר ליותר וזאת הסיבה שירד כוכב. זה לא קרה לי אף פעם.
אבל בתור ספר הוא ממש טוב.

הדמויות מעניינות, עמוקות, טובות, מרתקות. העלילה מעולה, והרעיון מקסים.

ממליצה בחום (:

איך להגדיר את הספר הזה? -מ-ה-מ-ם-
-מ-ד-ה-י-ם- -מ-ר-ג-ש-.

הספר מספר בעצם על גילגול נשמות.
על גילגולו של המלך ארתור.
אנשי מסדר הדוב מאמינים שהנשמה של המלך ארתור האגדי תיולד בתוך בן אדם חדש וגם כל קרובב של המלך ארתור כגון: מרלין ולנסלוט...
איילין היא נערה שאוהבת לצוף ביום אחד שרצה בפארק היא נתקלת בו. אם תרצו לדעת במי תצטרכו לקרא את הספר.

הספר הזה מומלץ למי שאוהב פנטזיה.

קודם כל- סיפור מ-ר-ת-ק!
במלוא מובן המילה!
לא השתעממתי לרגע, נהניתי לקרוא כל מילה, ספר ממכר!
קראתי אותו פעמיים והפעם השנייה היתה מרתקת אפילו יותר מהראשונה :]
ועכשיו- לכמה שאלות שעלו בביקורות... שאני חייבת להודות שאני די הופתעתי מהן, כי לדעתי התשובות נורא ברורות.
לא הבנתם למה זהו שם הסיפור..."תיכון אבלון", למה? כי לפי דעתי הכל התחיל מאבלון, תיכון אבלון. מפני שזה בעצם הבית, האי המסתורי שהפך את אגדת המלך ארתור לכל כך מסתורית. הסיבה שבגללה האגדה כל כך המפורסמת וידועה בקרב הציבור. השאלה הכל כך לא ברורה שכולם רוצים להיות אלה שמסוגלים לענות עליה- לאן המלך ארתור נעלם? היכן הוא? והאם הוא שרד, האם גבירת האגם הצליחה בכלל להציל אותו?
ואבלון הוא בעצם המפתח לכל השאלות הללו. ברגע שנדע אם אבלון קיים, ברגע שנמצא אותו, יהיו לנו תשובות מלאות ובהחלט מספקות.
ומדוע התוספת "תיכון"? טוב, כל מי שבעצם קרא את הספר בטח משער מהי התשובה. זהו התיכון שבו איליין - אגב, נורא אהבתי אם השם, לדעתי הוא מקסים - התחילה תקופה חדשה בחייה, הכירה את וויל, ואת האגדה עצמה - יותר נכון זכתה לחוות אותה, משום שהיא הכירה אותה די מזמן "בזכות" הוריה.
אבל זו רק סיבה אחת. הסיבה שנייה, לפי דעתי, היא ש"תיכון" בעצם מייחס - ורומז לנו בעצם - שהספר בנוי ומותאם לתקופה המודרנית.
והתמונה? אין לי מושג למה דווקא זו. אבל כרגיל, אני אנחש - לפי דעתי התמונה בעצם מנסה לרמוז לנו גם, כמו שם הסיפור, על העלילה. אלא שהיא מעבירה לנו מסר שונה במקצת. התמונה בעצם רומזת לכך שהעלילה ידועה - לכל מי שהכיר את אגדת המלך ארתור לפני שקרא את הספר - ושהדמויות הן לא יותר מבובות, שמשחקות וחיות את אותה ההצגה מחדש, את אותה ההצגה עם אותו הסוף המר. או שלפחות זה מה שחברי מסדר הדוב חשבו שיהיה הסוף. שזה בעצם מוסר ההשכל שמתעורר בתמונה מבלי להיות כתוב במילים - שהכל, אבל הכל, ניתן לשינוי, ושהדבר היחיד שבטוח הוא ששום דבר לא בטוח. ושאיך, למרות כל הסיכויים, אהבתה של איליין - או יותר נכון היותה נמשלת לגבירת האגם - שינתה לגמרי את הסוף, והצילה חיים!
ולכן רבותיי, זה לא ספר רגיל - או לפרוטוקול, "הזוי" - זהו ספר מדהים! ואין לכם מושג איך שנסחפתי איתו ולא יכולתי להפסיק לקרוא! אלא אם כן גם אתם קראתם אותו... ואם לא קראתם? עופו לקרוא או להזמין אותו בספרייה העירונית. כי הוא אחד הספרים שבאמת סחפו אותי רחוק. ועליו נאמר: "יש ספרים שאתה קורא בנשימה אחת, ויש ספרים שאתה קורא בלי לנשום!" אגב, למי שלא הבין, הוא מהספרים שאתה קורא בלי לנשום (D:).
אני ממליצה לכם בחום ובלהט לקרוא אותו ולנסות לא למהר לסוף - למרות כל המתח - ולהנות מכל רגע.

ספרים שעושים מהם סרטים יכולים ללכת לשני כיוונים. או כיוון של "אוי!! אני כל כך מחכה לסרט!!" ואז להנות מהסרט, למרות שהוא אף פעם (ושום סרט לא יהיה) יותר טוב מהספר.
או כיוון של "אהה... יש סרט... נו טוב- נראה" ואז זה כל כך גרוע שבא לך לבכות על הספר היפה הזה, שנהרס בידי הטכנולוגיה.
הספר הזה מהסוג השני.
אני אומרת לכם עכשיו- אל תראו את הסרט! הוא פשוט זוועה.
והספר נהדר.

וואו .. חסרת מילים !
לא יכולתי להתנתק מהספר !!! ממש מדהים .
כל פעם הופתעתי מחדש ולא ידעתי למה עוד לצפות ! אחד הטובים שקראתי . היה יותר מידי פנטזיה באמצע והכל בא ישירות אחד אחרי השני בלי זמן להתאושש על הגילוי המדהים והמפתיע !
אבל הסוף - וואו פשוט וואו . ממליצה בחום (:

ספר טוב עד בסדר.
לדעתי הספר היה מעולה עד הקטע שהיא הכניסה את הפנטזיה.
אין לי בעיה עם פנטזיה, אבל זה היה הזוי לגמרי, הפנטזיה שבספר.
אם היא לא הייתה מכניסה את הפנטזיה - הספר היה יכול להיות מדהים.
אבל היא הכניסה את הפנטזיה.
זה די טיפשי לומר שהפנטזיה שבספר הזויה, אבל גם ביחס לפנטזיה היא הייתה הזויה.. כבר מהאמצע מתחילים לקלוט משהו מטורף, למרות שקצת קשה להבין מה בדיוק קורה.
אני השתגעתי כשלא הבנתי ; ואני חייבת להודות - שכמו המספרת - לא האמנתי שזו האמת ! (:
היא חוזרת המון פעמים במהלך הגילויים על זה שהיא לא מאמינה. ואני כבר התבלבלתי לגמרי במהלך הקריאה.
אחרי שהבנתי "שזו האמת", התאכזבתי, אבל המשכתי לקרוא כדי לגמור..
בניגוד שונה לכל התגובות פה -אני אישית לא מבינה מה ההתלהבות סביב הספר הזה. ספר נחמד.

מג קאבוט אנשים. היא מג קאבוט.
מלכה.
ומי שמכיר אותי, יודע שאני לא מפגרנת לכל סופר. רק לטובים ביותר.
הגרעיון המרכזי של הספר, ממש טוב.
אפילו שלא מתתי על הדמות הראשית שמספרת את הסיפור (רואים אני אפילו לא טורחת להזכיר את השם שלה...) אין מה לעשות. הספר הוא טוב. (:

קראתי ונהנהתי ברובו. ישנם כמה חלקים שהוא קצת מייגע.

בזכות הספר הנפלא הזה חזרתי לקרוא!!!!!

לא ישנתי כל הלילה רק כדי לסיים אותו! מדהים !

אהבתי את הרעיון של הקשר למלך ארתור וכל מה שהיה סביבו
אהבתי בעיקר שנראה כאיללו גילינו מי איילין אמורה להיות מהדמויות בסיפור של המלך ובסוף מגלים שהיא מישהי אחרת, דבר שהפתיע מאוד דמות אחרת...

בסופו של דבר ראיתי גם שרבים עשו כמוני- חמישה כוכבים. אם היה אפשר הייתי שמה יותר!!!

מומלץ במיוחד לכל אחד ואחד!

הספר מבחינתי הוא עוד אחד מרבי המכר הנוראים שיש לנוער. אולי בגלל שיש לי אחות שכול הזמן צופה בסרטי דיסני פיתחתי סלידה לנסיכים ונסיכות וכול מה שקשור בהם. כאשר מתעסקים באגדת המלך ארתור ובאגדות בכלל כדאי לפי דעתי להתמקד כמה שיותר בדמויות ובאגדה ולא בכול מה שמסביב. עוד דבר שהפריע לי בספר הוא שאין שום דבר עמוק בו כמו בהרבה גם בעוד כמה ספרים שהופכים לרבי מכר או כמה דרגות קצת לפני. עם כול זה בספר יש גם דבר אחד מעניין והוא ההתעסקות באהבה לא דרך רומנטיקה. הספר כלל לא הרשים אותי.