בשנת 1979 נפצע חברי הטוב בתאונת דרכים מחרידה. הוא היה אז קצין בחטיבה 300 שישבה בצמח. יום שישי הוא יצא הביתה ברכב החטיבתי של אז רנו 4. ברכב ישבו שלושה קצינים ונהג.
כשהגיעו לצומת גולני ליד טבריה שרפה משאית סמי טריילר אור אדום ונכנסה ברנו. הגג של הרנו נפתח כמו מכסה של קופסאת שימורים פוגעת בארבעת החיילים .
הקצין שישב מקדימה נהרג במקום ושלושת האחרים יצאו מהתאונה עם פגיעות ראש מחרידות. יעקב חברי אשר גולגלתו נשברה - התנפצה לשברים, נכנס למצב של חוסר הכרה.
כולם הגיעו לטיפול נמרץ בבי״ח רמב״ן. במשך שבועיים יעקב היה שרוי בקומה . המשפחה והחברים היינו 24/7 בחדר ההמתנה של טיפול נמרץ. בעשת הימים האלה נגלו לעיננו מחזות של שאול ושל תקווה.
כאשר יעקב יצא מהקומה ועבר למחלקה הניירולוגית הודינו כולנו לאל הטוב והמטיב . למרות 30 הנתוחים והסבל הרב ניראה לי שיעקב יצא מהתהום שבה נמצא בזכות אצבע אלוהים . נכון שהיו אלה הרופאים המדהימים ואנשי הצוות של בית החולים והמחלקות השונות שעבדו עליו וטיפלו בו, אולם היתה גם טיפ טיפה של עזרה שבאה ממנו, ובזאת אני מאמין בכל מאודי.
גם אהרון שנפצע פציעה אנושה במבצע עופרת יצוקה 2008, הגיע לתהום ונגע כמעט בנקודת האל חזור, אולם כוחות הגוף , הנפש , ויד הקדוש ברוך הוא ( ויתר הפרמטרים שנכנסו למשוואה,) הוציאו את הבחור
והחזירו אותו לארץ החיים.
הנקודה המרגשת ביותר, שהיא גם שיא הדרמה היא העובדה שאהרון חגג את נשואיו יום לפני שגוייס והוא נקרא ״ חתן מחופתו״
זהו ביטוי המוזכר בתנ״ך ומתייחס למלחמת מצווה/קודש שאליה מותר לצאת בשבת ( בתור פיקוח נפש) ואליה הותר לגייס אפילו חתן ביום חתונתו, למרות הסיכוי שאישתו הטריה תהייה אלמנה.
סיפורם של אהרון וצביה ריגש מדינה שלימה ויהודים בכל רחבי העולם.
כמה הערות לגבי הספר:
זאב קרוב ומשפחתו הם יהודים דתיים לאומיים. לכל אורך הספר קיימת אמונה עמוקה באל וברחמיו. זאב קרוב ובני משפחתו מקבלים את גורלם כפי שהאל קבע להם ללא טענות וללא מרד וללא האשמות לא כלפי המדינה ולא כלפי אלוהים. ככה קבע האל ועל פיו הכל יישק.
זאב ובני ביתו מגלים רגישות יוצאת דופן כאשר הם מספרים את סיפורם המשפחתי , ורגישות מיוחדת כלפי המשפחות השכולות והפצועים האחרים במבצע.
סיפורה של משפחת קרוב דומה מאוד לסיפורם של משפחות ההרוגים והפצועים ממבצע צוק איתן. הסולידריות שעליה מספר זאב , מאוד דומה לסולידריות שהתגלתה בצוק איתן ומחזירה אותנו כל כך קרוב לעופרת יצוקה. ואין לי אלא להצטרף לדבריו של זאב קרוב שמספר על אותם רגעים מיוחדים הגורמים לגילויי הסולידריות האדירים של העם הקטן הזה שכל כך צריך להלחם על חייו כדי לפנות לעצמו מקום בשכונה כל כך רעה ואכזרית שבה מדינת ישראל מתקיימת.
ספר מומלץ בהחלט לכולם .
שבת שלום ,
טוביה

וואו איזה ספר, הספר מספר על פציעתו של הקצין אהרון קרוב שהוגדר כפצוע הקשה ביותר במבצע עופרת יצוקה, הספר מסופר מעייניו של אביו זאב קרוב, הספר מספר על שעותיו הראשונות של הפציעה של אהרון והיתמודדות של המשפחה הקרובה אישתו צביה אימו חיה ואביו זאב וכול משפחתו ומשפחתה של צביה, זאב חושף בפניינו את התקווה הדאגה התפילה שלהם משפחתו, ואהבה הדאגה והתפלה של כול העם, הוא מספר על הדילמות והחששות שלהם בכול רגע מאז פציעתו של אהרון ואחרי שהוגדר כנס רפואי ועל הירידות ועל העליות בהחלמתו של בנו אהרון, ספר שלא תוכל להשמיט מידיכם עד שתסיימו לקרוא ממליצה בחום

ישנם רגעים מועטים בהם תעצומות הנפש שלנו מתבטאות. אהרון קרוב הקצין שיצא מביתו למחרת חופתו לא עשה זאת ממניעים אישיים. הוא הרגיש שהוא עם והתחיל ללכת. הוא הלך למלחמה בשבילי ובשביל כולנו. הוא נפצע אנוש לאחר שהתפוצץ מטען מעל לראשו בעופרת יצוקה. לאורך כל שלבי החלמתו הוא לא איבד את התקוה ואת השמחה. הוא ומשפחתו מלמדים את כולנו שיעור נפלא, מה העם הזה באמת! רחוק מכל המחלוקות הקטנות עם ישראל אחד ומאוחד. הוא רק מתעקש לגלות זאת לעיתים רחוקות לצערי. אבל גם שהדברים לא גלויים וחבויים עדיין הם שם. אנחנו אוהבים אחד את השני, נלחמים אחד בשביל השני ואיכפת לנו אחד מהשני. כך אנחנו באמת מחוץ לכל הקטנוניות והמחלוקות. אנו עם נפלא שיש לו בנים נפלאים המוסרים עצמם כדי שנחיה בארץ היהודים בשלום וללא שום פחד. לאהרון קרוב ולאלה שכמותו מצדיע אני וגאה, גאה ללחום איתם גאה לחיות איתם. ספר שלא ישאיר את עיניכם יבשות...

המילה ביקורת אינה מתאימה למילים הקטנות שאני רוצה לכתוב. יש ספרים ויש ספרים יש טובים ויש פחות טובים. אין הגדרה שמסוגלת להקיף ספר זה. אירועי הספר מדהימים ואנו קטנים מכדי להבין את עוצמת פועלו של אהרן. אהרן בעל גנים מיוחדים שאין פוגשים יום יום.עם קריאת משאו של האב זאב ניתן להבין ולו במעט מהיכן נשאבים גנים מיוחדים אלה. "בגלל אבות תושיע בנים" מתאים לאירועי ספר זה. דומה כי כל מילה שאוסיף רק תגרע מעוצמת הספר ומגדלות האישיות של גיבור הספר ומי אני שאומר דבר מה על הספר. אני הקטן יכול רק להמליץ לקרוא ולהפנים. ללמוד ולהבין מי אנחנו ולמה אנחנו מסוגלים להגיע באם יראת אלוקים בקרבינו.

ספר מדהים ומרגש ברמות.
הרב זאב קרוב כתב את הספר בצורה מקסימה. ממש אפשר לחוש באהבת ישראל שלו ושל משפחתו, וכשאני אומרת "אהבת ישראל", אני מתכוונת לאהבת כל עם ישראל, ללא הבדלי דעות או אמונה. הספר העביר לי בצורה טובה איזה אנשים מקסימים יש לנו במדינה- כל האנשים שעזרו ותמכו במשפ' קרוב.
אהבתי מאוד את הספר הזה, שכתוב בצורה אנושית ונוגעת ללב. מומלץ לכל אחד! :)

הספר "בלבב פנימה" פשוט מדהים אין מילים אפילו לתאר כמה!
הספר מדבר על החייל אהרון קרוב שהלך להלחם אחרי חתונתו ושנפצע אנוש אם אפשר להגדיר כך את מצבו במבצע עפרת יצוקה ואת תהליך הנס שהיה לו במלוא מובן המילה והשיקום.
האב הוא זה שמספר את הסיפור הכל כך מדהים!
האב מספר שלכל אורך התהליך שעברו עם בנם החייל היו אנשים שפשוט שאלו לשלומו עזרו לאורך הדרך והם לא הכירו בכלל את המשפחה והחייל רק את סיפורו מהחדשות! "עם אחד בלב אחד"
ספר מאד מחזק נפשית רוחנית ומסופר מאד יפה!

סיפור מרגש על קצין שיום לאחר חתונתו נשלח להילחם בשביל המדינה שלו ושבוע וחצי אחרי זה נפצע באורח אנוש. ולאחר מכן מתואר מסע ההתאוששות שלו.
נשמע כמו סיפור שנכתב ע"י תסריטאי בהוליווד אבל זה סיפור אמיתי ומפעים שאי אפשר להישאר אדישים אליו.
מי שכתב את הספר הוא אביו של הקצין. ניכר שהסופר אינו כותב ברמה ספרותית גבוהה והוא גם מציין זאת, אבל זה חלק ממה שגורם לספר לגעת לכל אחד עמוק בלב.
ספר אופטימי בצורה באמת יוצאת דופן. למרות הקשיים העצומים שעברו על המחבר וכמובן על בנו לא מוצגים רגעי שבירה אלא עוצמות אדירות ואופטימיות שקשה להבין.
מוזכר רבות בספר כמה שהסיפור הפרטי של אהרון השפיע על המוני אנשים בארץ ואפילו בחו"ל.
הסופר הוא רב, וכמובן שמוזכר רבות האמונה באלוהים ובעם היהודי, ולטעמי הוא מצליח לכתוב לא באופן מיסיונרי.
הספר יחסית קצר וזה גם נקודת זכות לסופר כי אם הספר היה מתארך אני מניח שזה היה ממצה את עצמו וחוזר על אותם נקודות.
לסיכום- לא ספר יוצא מגדר הרגיל אבל בכל זאת מומלץ לקריאה.

אולי בגלל שהכרתי את שניהם קצת יותר קרוב מרוב העולם (למדתי בערך אצל הרב קרוב, בישיבה בה למד אהרון), ושמעתי לא פעם הרבה מהסיפורים בספר בשיחות ישירות, קל לי יותר שלא להתפעם מהסיפור האדיר והמרגש הזה, וכן להתייחס לספר כספר.
הספר כתוב בסדר, מספר סיפור מעניין, אבל קצת חוזר על עצמו, ונמרח קצת בכמה קטעים. ובכל זאת - למי שרוצה להכיר את הסיפור טוב יותר, וללמוד ולקרוא דברים אמיתיים על אנשים גדולים - חובה!

סיפור אמיתי וחזק על אמונה ציונות ובכלל על המשמעות להיות ישראלי ויהודי בארצנו ובמדינתנו המתחדשת.
קצין צעיר, בחור בתחילת חייו שיום לאחר חתונתו עוזב את ביתו החדש ואת אשתו לעמוד עם ובראד חייליו בלחימה בעזה במטרה להביא קצת שקט ליושבי הדרום מהטילים הנורים אליהם.
פציעה קשה, רופאים שכמעט לא נותנים סיכוי, אך אמונה עצומה, כח רצון, נחישות ותמיכה מכל חלקי העם בישראל ואף מיהודים מחו"ל המלווים התאוששות רפואית, יש מי שיאמרו ניסית, במשך שנה וחצי מהפציעה ועל לימים אלה ממש...

כמה טוב שאלו האנשים שלנו (כלל עם ישראל) וכמה טוב להיות חלק מהעם המיוחד הזה