בתור מישהי שלא חובבת כלל את הז'אנר הזה אני חייבת לציין שזה ספר פשוט מעולה! המחבר מעביר מסר של אמונה אוניברסלית באופן קליל וזורם, ללא הטפות דת כבדות ומעיקות.

מעורר הרבה נקודות מעניינות למחשבה וקל מאוד לקריאה.

מומלץ בחום.

ספר מקסים חזק ומרגש.
מיץ' אלבום בן ה- 40 וקצת קיבל פנייה מרב הקהילה של ילדותו, בניו גרזי. הרב, שבשנת 2000 הוא כבר בן 82-83, מבקש ממיץ' להספיד אותו (את הרב) בבוא יומו. הפנייה הזאת היתה פתח למיץ' שהתרחק מהקהילה שנים רבות, לחזור ובעצם להתחיל להכיר את הרב. הכרות שנמשכת 8 שנים של פגישות שיחות וחברות. הספר מספר דרך הפגישות עם הרב, דרך דרשות שנשא הרב בשנים עברו ודרך אורח חייו על הרב, אמונתו והאישיות המיוחדת שלו.
במקביל נתקל מיץ' בעיר מגוריו בכנסיה מוזנחת ובה כומר שמשמש גם בית לחסרי בית. הכומר שסיפור חייו מורכב ולא פשוט, ובני קהילתו הקטנה נוגעים גם הם במיץ' וכך מקבל הספר הצצה לחיי הרב והצצה לחיי הכומר וחוזר חלילה.
בקיצור - ספר מצויין (נוסף) של מיץ' אלבום.

סיפור אמיתי - בקשה אחרונה.
ספר שונה מהספרים שקראתי.
אלברט לואיס רב בשנת 2000 מבקש ממיץ להספיד אותו ביום מותו.
כדי להכיר את אלברט מיץ מתחבר אליו, ובמשך 8 שנים לומד מהרב, מקשיב לדבריו, ולומד על אישיותו ואמונתו המיוחדת.
הרב משתף את מיץ בטרגדיה שעברה על משפחתו.
לאחר מותו של אלברט מיץ מקיים את הבטחתו ומספיד את אלברט.
החיים מאוד אכזריים, עצם הידיעה שאדם יודע שמותו קרב, והוא מתכונן ומתכנן את ההספד שלו, ומקליט את עצמו לומר דברי פרידה למשפחתו וחבריו.
כשאדם מת בפתאומיות למשפחתו וחבריו ומכריו זה קשה. אך אין דבר יותר קשה להתכונן למוות.
אין דבר יותר מפחיד ממוות. מוות זה סופי.
שלא נדע מצרות.

קשה לתאר מה כתוב בספר. צריך לקרוא אותו. ראשית: כי זה סיפור מהחיים, להבדיל מספרות מקובלת. שנית: מיץ' אלבום עושה קסמים עם הגשת הסיפור המיוחד הזה. סיפורו של הרב אלברט לואיס מניו ג'רסי, ארצות הברית.

שמונה שנים חלפו מאז ביקש הרב ממיץ' להיות האיש שיספיד אותו לאחר מותו - עד מותו. מיץ' לא היה מסוגל להעתר לבקשה מבלי להכיר מקרוב את הרב של הקהילה בה נולד וגדל, אצלו למד לקרוא לבר המצווה והוריו עדיין חברים באותה הקהילה, בה כיהן הרב כשישים שנים.

אם תרצו, זה לא סתם סיפור. אגב מפגשי הכרות מעמיקה והולכת, מיץ' מלמד אותנו - מפיו של הרב - על אהבת האלהים בדרך מיוחדת במינה, על החיים לצד אמונות אחרות, על אהבת אמת בין בני זוג ואחרים, על משברים אנושיים והתמודדויות שאנחנו לא מכירים מכלי ראשון. מדריך של ממש בתחומי חיים שלמים.

ספר זה, כמו שניים מספריו הקודמים של מיץ' אלבום [ימי שלישי עם מורי וחמשת האנשים שתפגוש בגן עדן] הפחיד אותי מעט: האיש כותב רק על מוות??? קצת מדאיג, לא? לאחר שהתחלתי לקרוא, לא יכולתי לעצור את הקריאה עד לסוף הספר - פטירתו של הרב לואיס וההספד של מיץ'.

אגב השתלשלות הארועים, הספר מוביל אותנו גם לישראל ולירושלים, לפעולות הקודש של זק"א. מי היה מאמין.
מומלץ בכל לב.לרוץ ולקרוא. עכשיו.

בדומה לספרו "ימי שלישי עם מורי", מיטיב אלבום לקחת סיפור אישי מחייו - ולהציג אותו באופן שירי ומהפנט עד כדי דמעות. הקריעה בין דתו שלו - היהדות, דת שהזניח - לבין הדת הנוצרית מצליחה להציג - בצורה מועטת אומנם - את המאבק של היהודים שחיים כיום בתפוצות.
כל אוהביו של אלבום ימצאו בספר זה את הנימה הכנה והחמימה שלו. את היכולת הלירית המרשימה של אלבום שגרמה לכולנו להתאהב בספריו מהרגע הראשון.
מומלץ. תיהנו.

לאחר שקראתי את "ימי שלישי עם מורי" וממש התאהבתי במיץ' אלבום שכותב בצורה מרתקת ומושכת לקרוא עוד מילה עוד משפט עוד עמוד, החלטתי שאני חייבת לקרוא עוד ספרים שלו.
קפצתי לקנות עוד ספר של מיץ' ונפל לידי הספר "אם רק נאמין" , התחלתי לקרוא את הספר ולא שמתי לב ששקעתי בספר ולא זזתי ממנו עד שסיימתי לקרוא אותו.
הספר "אם רק נאמין" גרם להתחיל להאמין בדברים שזנחתי.
ולהבין שיש עוד דברים מחוץ להשקפותיי הדתיות.
ספר מומלץ מאד.

לא קראתי את "ימי שלישי עם מורי" המפורסם וכך סתם במקרה התגלגל לידי הספר הזה דווקא. עכשיו אני כבר כנראה לא אטרח לקרוא את הראשון כי מסתבר שזה לא בשבילי. סתם הטפות דתיות ריקות ומתקתקות. שום דבר להתרגש ממנו. אין כאן שום אמירה מקורית או רעיון עם עומק. כן, כן, אם אתם עוזרים לאחרים ועושים דברים טובים, זה משפר את חייכם, ואלוהים אוהב אתכם... תמיד כדאי לחזור בתשובה ולהתרומם מהביבים. יופי.
ספר מאוד קליל וזורם, אבל שטחי, קיטשי ומיותר.

אם רק נאמין/מיץ' אלבום
Have A Little Faith/Mitch Albom
מאנגלית: אורי בלסם.
הוצאה: מטר, 2009
251, לא כולל תמונות ותודות.


זהו ספר על מסע שאותו עושה מיץ' כאשר הוא מתבקש על ידי רב זקן מקהילת ילדותו בדרום ניו ג'רזי לכתוב הספד לאחד מותו.

הסיפור מסופר ממבטו של הסופר כאשר הוא מדבר עם הרב ובו הוא לומד על האמונה שהוא השאיר מרחוק, ותוך כדי קריאת הספר, נחשפתי לעברו של מיץ'.
"אני בן שלוש-עשרה. זה היום הגדול. אני רוכן מעל ספר התורה כשבידי אצבע-מורה כסופה. אני עוקב אחרי הכתב העתיק, מזמר את המילים. קולי הנערי מצייץ." (עמ' 63).

בעיר מגוריו דטרויט הוא מתוודע לכומר הקהילה, הנרי, אשר בעברו הוא היה אסיר מורשע; החל מגניבת מכוניות, גניבה מחנויות, שוד מזויין, מכור לסמים ואשמה לרצח.
חסרי הבית והעניים אשר גרים מתחת לכנסייה מוזנחת שבגגה נפער בור.
"האנשים קמו ומחאו כפיים בהתלהבות. הודות להנרי הם שוכנעו כי אף שהבניין שלהם עלול להתפורר, נשמותיהם עדיין נראות לעיני אלוהים, ואולי הוא משתמש בחור ההוא בגג כדי להציץ למטה ולעזור להם." (עמ' 147).

מיץ' מתוודע לאסונו של הרב, ביתו רינה מתה מהתקף אסטמה חמור כשהיא בת ארבע.
"אמונתו ניחמה אותו. וגם אם לא היה ביכולתה להציל ממוות את רינה הקטנה, היה בה כדי לעשות את מותה לנסבל יותר, בכך שהזכירה לו כי כולנו חלקים שבירים של דבר מה רב עוצמה." (עמ' 187).

בספר זה יש משמעות החיים, אובדן אמונה ומציאתה מחדש, מסע של אדם אחד. אפשר להזדהות עם סיפוריו של הסופר.
הספר הוא קליל, כתוב היטב, נוגע ללב, כמו בספריו הקודמים.

קראתי ונהניתי מספר זה, מחכים לי עוד שני ספרים שלו.

מומלץ בחום רב!

מיץ' אלבוים מכניס את הקורא לליבם ולנפשותיהם של הדמויות.
הוא ממחיש כל חוש אפשרי.
פשוט נעים לקרוא את ספריו.
הוא מספר ברגש מדוייק ומחובר.
אני מעריכה אתו.