ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 8 באוקטובר, 2011
ע"י עולם
ע"י עולם
המצ'יגנגים הינם שבט אינדיאני קטן החי ביערות העד של האמזונס הפרואני. ספרון זה של מריו ורגס יוסה עוסק בתרבות שלהם, על הקוסמולוגיה והמיתוסים הייחודיים שלה, החיבור העמוק שלה אל הטבע, ומאבק ההישרדות שלה לנוכח מתקפת "הציביליזציה" אשר קשה לעמוד בה. אנו מתוודעים אל המצ'ינגנים בעיקר דרך סיפוריו של "דברן" – מספר סיפורים הנודד ממשפחה מצ'ינגנית אחת לרעותה (המצ'ינגנים אשר טרם "תורבתו" אינם חיים בערים או בכפרים גדולים אלא בקבוצות משפחתיות קטנות רחוקות זו מזו) ומרתק את קהל שומעיו בסיפוריו על המיתוסים המכוננים של השבט ועל אשר ראה ושמע במסעותיו.
"הדברן" שופך בסיפוריו אור על התרבות המצ'ינגנית: המיתוסים שלהם בדבר הירח, השמש (המצ'ינגנים מחויבים לנדוד כדי להבטיח שהשמש הנופל בערב יעלה שוב) והקשר המשפחתי שביניהם, השפה הייחודית (פרט פיקנטי: יש בשפתם רק ארבע מילים המייצגות את המספרים אחד עד ארבע. כל מה שמעבר לכך מכונה "הרבה"), סבלנותם הרבה הנובעת מתפיסה כי הכעס מפר את האיזון של הטבע, שלל השדים והרוחות השולטים בעולמם, ועוד. יש גם אכזריות בתרבותם: הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא כי תינוקות אשר נולדים עם מום כלשהו מומתים.
ספר זה, כמו ספרים אחרים של יוסה, מורכב משתי סדרות פרקים שונות שזורות זו בזו לסירוגין. סדרת פרקים אחת מגוללת את "העלילה" והשנייה הינה מסכת סיפורים מפיו של הדברן. טכניקה זו לא פגמה בהנאתי מ"דודה חוליה והכתבן", למשל, אבל בספר זה מעט הפריעה לי, אולי משום שלטעמי לא היה איזון נכון בין שתי הסדרות: העלילה רזה מאד ונראה כי היא קולב ה"חלש" מכדי לתלות עליו את מסכת סיפוריו של הדברן.
מבין ספרי יוסה שקראתי עד כה, נהניתי מזה פחות מכולם. לטעמי, מומלץ למתעניינים בתרבויות האינדיאניות של האמזונס ולמכורי יוסה, פחות מומלץ לכל השאר.
19 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עולם
(לפני 14 שנים)
לאור הקונצנזוס המתגבש לגבי חגיגת התייש הוא עולה לחמישיה הראשונה ב-waiting list שלי
תודה לכולם על ההמלצות. |
|
|
חמדת
(לפני 14 שנים)
מכל הספרים שלו שקראתי
חגיגת תיש הטובה ביותר .
|
|
|
omriqo
(לפני 14 שנים)
מצטרף להמלצות ומוסיף
חגיגת התיש הוא לטעמי הטוב ביותר של יוסה. טובים נוספים הם העיר והכלבים, ליטומה בהרי האנדים ומלחמת סוף העולם. דודה חוליה לא רע אבל פחות חזק מהאחרים.
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים)
לעולם נפלא, על לא דבר. תהנה ותחזור לספר יך היה. אשמח לקרוא.
|
|
|
עולם
(לפני 14 שנים)
אנקה - תודה על הטיפים. אם כך, אוסיף את חגיגת התיש ואת העיר והכלבים לרשימת הקריאה שלי.
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים)
לעולם נפלא: עם יוסה התחלתי את ההיכרות בראשונה עם חגיגת התיש. מומלץ. שני קראתי תעלוליה של ילדה רעה. נכבשתי:)
בשלישית דודה חוליה והכתבן שהוא ספר לא רע בכלל אבל פחות טוב מהקודמים. עיר הכלבים ספר חזק (כתבתי עליו חוות דעת כאן) בשבחי האם החורגת (חוות דעתי כתובה), אני אוהבת את הראש של יוסה על כן אהבתי. ואתה אומר שהמחברות של דון ריגוברטו זה המשך. יש לי בבית בוודאי שאקרא.
יש לי גם את הדברן ואת פנטליאון והמבקרות את שניהם עדיין לא קראתי. מבטיחה לתקן את הטעון תקון בקריאה בשנה הקרובה ולהביע את חוות דעתי. מקוה שתוך השנה הקרובה אקרא. ואוכל גם |
|
|
עולם
(לפני 14 שנים)
היי אנקה, על אילו מספריו של יוסה את ממליצה?
|
|
|
אנקה
(לפני 14 שנים)
לעולם נפלא, תודה על האזהרה:)
אני מה"מכורות" ליוסה, אבל דודה חוליה היה פחות מוצלח לטעמי אולי כי היה ספר ביכורים של הסופר.
בכל אופן הספר מחכה אצלי על המדף ובמאוחר או מוקדם אקרא אותו. |
19 הקוראים שאהבו את הביקורת
