הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 באוגוסט, 2011
ע"י יובל
ע"י יובל
ספר מעולה!! כתוב בדרך שפשוט מושכת אותך דף אחרי דף ובאמת שקשה להפסיק. זה לא קלישאה. אני מנסה לחשוב למה זה כ"כ מושך.
אני חושב שזה קשור לקונספט ולרמה שבה אפשר להזדהות בין עם הדמות של קטניס לבין הדמות של פיטה, ששניהם מנסים לשמור על צלם אנוש בתוך כל האי שפיות שמייצרים קברניטי המשחק במשחק הריאלטי המוקצן של משחקי הרעב, בה המשתתפים צריכים להרוג, לא פחות, אחד את השני כדי לנצח.
הרעיון של מעין דיקטטורה מוקצנת בארה"ב שבה שולטים
הניכור החברתי, משחקי הריאלטי המוקצנים והמוגזמים שמספקים לתושבי הקפיטול הנאה זולה ממוות של אנשים, הפערים העצומים שנוצרו בין המחוזות הוא שמשך אותי.
הסופרת הקצינה מאוד דברים שקורים בחברה המערבית ובכך אפשרה ביקורת על החברה עצמה.
קצת כמו בתנ"ך שכשנביא רוצה לבקר את העם הוא ימשול לו סיפור וכך העם יבין מדוע טעה, באמצעות ביקורת על דמות אחרת.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת