ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 6 באוגוסט, 2011
ע"י קורנליוס
ע"י קורנליוס
אני חושב שאם הייתי קורא את הספר הזה בגיל 12, סביר להניח שהייתי מתלהב ממנו מאוד - כבר אז התחברתי אל מוטיבים פוסט-אפוקליפטים (מה זה בעצם אומר עליי ?)
אבל, מה לעשות, בן 12 כבר לא אהיה.
קו העלילה דיי פשוט - פושע נתעב מקבל משימה, שאם יבצעה בהצלחה - יקבל חנינה. מה המשימה ? לנסוע לאורכה של ארצות הברית, מקליפורניה עד לבוסטון, בדרך הרוסה משואה גרעינית, וההשלכות שלה (מוטציות, קרינה).
הספר גם מלא במודעות סביבתית - מעבר לקרינה ולנזק מן המלחמה, הארץ סופגת סופות אשפה שיורדת מן האטמוספירה, המלאה בזבל מתכתי.
בהרבה מובנים, הספר הזה מזכיר לי את "הדרך" של קורמאק מק'ארתי, שפשוט נכתב אל חנונים מתבגרים חובבי מדע-בדיוני (רק ש"נתיב התופת" נכתב יותר משלושים שנה לפני "הדרך").
זילאזני ניסה בצורה לדעתי דיי מלאכותית להציג את הגיבור כנבל - רקע בכנופיות של רוכבים, נטיה תמידית לעשן, קטל אכזרי של אויבים, אנטיפתיות.
אבל גיבור שהוא רק נבל זה גם פשוט מדיי - צריך גיבור, שהוא נבל, אבל שלמעשה הוא עדיין גיבור - אז תמיד אפשר להוסיף כמה רגעי הארה פילוסופיים ואוהדי-אנושות, סיפור אהבה חפוז (מאוד), ופגישה עם כמה מסכנים מטורללים שחיים את המציאות הקשה של ארצות הברית שלאחר שואה גרעינית.
לא יודע, לא התלהבתי יותר מדיי - אולי אחרים כן (מה גם שזילאזני מלכתחילה נוטה יותר לכיוון הפנטזיה, לטעמי - כפי שלמדתי בספרו "ג'ק איש הצללים").
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
קורנליוס
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
ומהי אותה אג'נדה ?
(הספר היחיד שלו שעדיין אני מסתקרן לקרוא הוא "אדון האור"... אבל הוא בעדיפות נמוכה אצלי, בינתיים)
|
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-2 חודשים)
גם אני מתחברת פחות לכתביו של זילאזני
גם לטעמי הוא כותב יותר פנטזיה ובעיקר - יש לו אג'נדה שהוא מכופף את סיפוריו למענה.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
