ביקורת ספרותית על התמסרות - 21 מכתבים לפנחס שדה מאת חבצלת חבשוש

---

לא נראה לי שיכול להיות כתם שחור גדול יותר בחייו של יוצר כשהוא הופך למושא הערצה והוא מכל סיבה שהיא בוחר שלא לרצות אותה, זהו בערך תמצית הסיפור בין חבצלת חבשוש לפנחס שדה, סופר "החיים כמשל" ועוד ספרים אחרים ברובם המוטו החוזר הוא של החיים כמשל ואלוהים כנמשל.

חבצלת כתבה לו מערכת של מכתבים שהתפרסמו מאוחר יותר בספר זה, ובהם היא לא רק שביקשה שיציל את נפשה אלא שממש יעבור לחיות איתה, דבר שגרם לו לבילבול. מעניין כי ישנה סברה האומרת שבכלל חלק מהמכתבים נכתבו לא פחות מאשר בידי שדה בעצמו. קשה לי להאמין שהוא הרוויח משהו מזה, במיוחד כשהוא חי את חייו כסוג של גורו שבזמן שחקר את החיים בספר כמו "נסיעה" (שנחשב לאחד מספריו הדתיים, פרט לאלו שהקדיש לרבנים לזכרה של אמו, באחרית ימיו) היה עסוק בלהציל "נפשות טועות".

שדה לא התרצה לחבצלת והמצב הגיע לידי בחירתה לשים קץ לחייה. בצדק או שלא בצדק האשמה הוטחה על שדה, לדעתי, האשמה לא היתה במקום כי לא רק ששדה היה נשוי באותה עת אלא שאני בטוח שאם כל העניין היה מגיע למערכת המשפט בארץ אזי קרוב לודאי שהם לא היו מוצאים את זכותו. בנוסף לספר הזה יצא לאור גם קובץ משיריה בהם אפשר למצוא את השפעתו של שדה שלא פסק כל העת להאמין בכישרון הכתיבה שלה.

לסיום, אני ממליץ לאלו מכם שמתעניינים בנושא זה ובעוד עניינים שקשורים לשדה, לקרוא את הספר "להסביר לדגים" שנכתב כסוג של עדות ע"י אהוד בן-עזר.

שיר של משינה, מבין השירים שמזכירים לי תמיד את הסיפור הזה בין פנחס שדה לחבצלת

» ביקורות נוספות של אהוד בן פורת
» ביקורות נוספות על התמסרות - 21 מכתבים לפנחס שדה