סיפור מקסים על אדם שנמצא בנקודת שפל בחייו ולא רואה מוצא. דווקא, כשמצא פיתרון לבעייה, הוא כבר לא מעונין בפיתרון שמצא.
הסיפור ממוקם בקייב הפוסט סובייטית. יש תוהו ובוהו ואנשים מוצאים להם דרכים שונות כדי להתפרנס. אני לא הצלחתי להניח את הספר מידי עד שסיימתי לקרוא בו. קורקוב כותב נפלא ומשבץ הומור כחלק בלתי נפרד.
ציטוטים נבחרים:
בקשר ליחסים עם אישתו "אנחנו שותקים ומחליפים בינינו רק מילות קריאה סתומות. כל אחד מבשל לעצמו קפה ומטגן לעצמו חביתות. הגיע הזמן לשים לכל זה קץ. אבל אין לאן ללכת: לך תחלק דירת של חדר אחד לשני חצאים"
"ביום רביעי בבוקר השתכשך ערפל מאחורי חלון חדרנו. קמתי על רגלי ומיד ניגשתי אל החלון. אחר כך הבטתי סביבי והבנתי שאישתי שוב לא לנה בבית. בכך היה טמון ההסבר להרגשתי הנמרצת והרעננה"

ספר מעולה. שילוב של מתח עם תאורי דמויות חריגות ומענינות. אנו נחשפים לחייהם של הגיבורים בו זמנית, דרך מכתבים שהסבא והסבתא כתבו לבנם,כל אחד לחוד, ודרך החיפוש של אוסקר, הנכד, אחרי קשר כלשהו שישאר לו עם אביו המת.
הסבא והסבתא שכל אחד מהם לחוד איבד את כל משפחתו בהפצצות על דרזדן, נפגשו בניו יורק וחיו ביחד רק לתקופה קצרה. הסבא נוטש, ברגע שהסבתא נכנסת להריון, ושב ביום הלוויה של הבן. במשך כל השנים הם כותבים מכתבים לבן. מכתבים שלא נשלחים כלל.
במכתבים הללו אנו משלימים את פיסות המידע שחסרות לנו על מנת להבין את נפשם .
אוסקר, אכול רגשות אשמה על שיחת טלפון חמישית מאביו, שהיה במגדלי התאומים ב11/9 , אותה לא הצליח לקיים. הוא מוצא מפתח מיסתורי בתוך אגרטל בארון של אביו, ויוצא למסע מרתק לגילוי המיסתורין מאחורי המפתח.
בכל אותו זמן, אימו נמצאת תמיד צעד אחד לפניו, אך את זה הוא מגלה רק בסוף.
מומלץ מאוד!!!!

מייקל בירד, גיבור הספר הוא פיזיקאי זוכה פרס נובל. כל הסקרנות המדעית שהייתה לו כשהיה צעיר, איננה עוד. אנו תופסים אותו בעצם בשקיעה. בצעירותו, המחקרים בהם עסק בפיזיקה, היו מרכז חייו. הוא אפילו ממש שמח כשאשתו הראשונה עוזבת אותו כי הוא יוכל להתמקד במחקר בלי הפרעות.
בתחילת הספר מייקל בשנות ה-50 המוקדמות והוא מתחיל מסע השמנה שרק הולך ומחמיר. הוא מתואר כקירח נמוך ושמן, אבל חכם. רודף נשים שלא מצליח להיות נאמן לאף אחת מחמש הנשים להן נישא במהלך חייו. בתחילת הספר הוא נשוי לאשתו החמישית- פטריס.
אנו מלווים את התהפוכות בחייו האישיים ואת חייו כפיזיקאי שעובר לעסוק בבעיית התחממות כדור הארץ ומציאת מקורות אנרגיה חליפיים. הוא עומד בראש מכון מחקר שהוקם למטרה זאת באנגליה. אין לו כל התעניינות אמיתית בנושא. חוסר העניין שלו מתואר בהומור בריטי אופייני. הוא מבקש מהציבור לשלוח רעיונות משלהם לפתרון משבר האנרגיה ו"הממציאים בני העם התנגשו חזיתית בחוק הראשון ובחוק השני של התרמודינמיקה, קיר עופרת יצוקה. אחד הפוסטדוקטוראנטים הציע למיין את הרעיונות על פי החוקים שהם מפרים- הראשון, השני או שניהם"
"וכך נבנה לו מכון המחקר, שוכרים עובדים-שרתים, מנקים, מנהלנים עובדי תחזוקה ואפילו חוקרים וצוות משאבי אנוש שימצא אותם. כשהגיעו למסה קריטית, נפתח חדר האוכל ובמבנה לבנים אדום... שוכנו תריסר אנשי ביטחון במדים כחולים כהים שהסבירו פנים זה לזה, והזעיפו פנים אל כל אדם אחר כמעט, ודומה שסברו שהמקום בעצם שייך להם, וכל האחרים פולשים לתחומם"
מייקל מגיע פעם בשבוע למכון המחקר ועושה עצמו מתעניין, כשבעצם הדבר היחיד שמעניין אותו באותה תקופה היא האובססיה לאישתו שבוגדת בו. הוא בוגד בה שנים, אבל מהרגע שגילה את בגידתה, הוא מתאהב בה מחדש ורוצה להשיב אותה אליו.
קץ נישואיו מגיע בדרך מפתיעה ולא צפויה ....
אנו ממשיכים ללוות את מייקל 10 שנים שלאורכן שזורים חייו האישיים והמקצועיים.
אביא עוד קטע אחד מהספר שמדבר על האישה שדבקה בו לאחר גירושיו מאשתו החמישית :
"מה אם כן לא בסדר אצל מליסה בראון?.....התעוותה הראייה שראתה את מייקל בירד והיא האמינה שהוא עשוי למלא במידה מתקבלת על הדעת תפקיד של בעל ואב טוב.....הלא היא יודעת את ההיסטוריה, יש לפניה אילו ראיות מוצקות, ועוד רבות הייתה צריכה לשער, ואף על פי כן דבקה באשליה שהיא יכולה להחזירו למוטב, לעשותו גבר חביב, ישר, אוהב, ובעיקר נאמן"
סיכום: איאן מקיואן מנסה להעביר את המסר של מקורות אנרגיה חליפית, הוא מטפח את הרעיון של פוטוסינטזה מלאכותית כדרך להפקת אנרגיה , אבל במקביל אנו מלווים את מייקל בירד בחייו הפרטיים המסובכים. אני הייתי מרותקת לחיים הפרטיים שלו.
כמו שכבר כתבתי בהתחלה: המון הומור בריטי לאורך כל הספר. כתוב מצוין. ספר טוב.

ספר בעל עומק שכתוב נפלא. הספר נכתב כזיכרונותיו של המספר שהוא הדמות היחידה בספר ללא שם. הסיפור מדלג אחורה וקדימה בזמנים ולכן חובה לקרוא אותו לפחות פעמיים כדי להבין משמעות של אירועים מסוימים. הזיכרונות מתחילים במקרה רצח של ילדה בת 10, דצמבר 1917, ומשם אנו זזים אחורה וקדימה בזמנים. שנתיים לפני הרצח מתה בכפר המורה היפהפייה . תעלומת מותה מתבררת רק בסוף הספר. אל שני מקרי המוות הללו נקשר שמו של התובע דסטינה והוא מהווה דמות מרכזית בסיפור. שתי דמויות נוספות שמצטיירות רע מאוד בסיפור הן השופט מיירק, וקולונל בצבא בשם מצייב. מצייב בעברו היה דרייפוסר, כלומר העז לומר בפומבי את דעתו על העוול שנעשה לדריפוס והאשים את הצבא בטיוח פרשת הריגול ובהסתרת האשם האמתי. זה הדבר הטוב ביחידי שיש למחבר לומר עליו, ודבר זה חיוני ביותר לעלילת הספר, שכן המספר מאשים את השופט ואת הקולונל בטיוח חקירת הרצח של הילדה ובהאשמת שווא של 2 עריקים ברצח. הקורא מקבל את התחושה שהוציאו להורג בגין הרצח שני חפים מפשע. לאורך כל הספר מתבררים פרטים נוספים, אולם סגירת מעגל מתרחשת רק בעמודים האחרונים. הילדה המתה והמורה מתוארות כיפהפיות יוצאות דופן ושתיהן נקראות על שם פרחים. גם למספר הייתה אישה יפה שמתה בדמי ימיה. הגברים בספר לעומת זאת ברובם דמויות שליליות. המלחמה נמצאת ברקע . הכפר סמוך לאזור החזית. גברי הכפר ניצלו מגיוס לצבא בזכות עבודתם במפעל המקומי שנחשב לחיוני למלחמה, אולם בסופו של דבר שלוש מיקרי המוות , של הילדה, המורה ואשת המספר, נגרמו בגלל המלחמה- בעקיפין. יותר מזה אינני יכולה לכתוב מחשש "ספוילר", גם כך כבר גיליתי יותר מידי.
ספר מומלץ!!!

הספר כתוב מצוין ונקרא בקלות ובסקרנות. אותי הכניסו הסיפורים לאווירה דכאונית. בכולם יש לפחות דמות אחת שפיספסה משהו.
שלאף שטונדה מספר בעצם על מנוחת צהריים אחת מסוימת שבה שני בני דודים עשו מעשה שעכשיו, בבגרותם, כשהם נפגשים בלוויה של סבא, הם מתביישים בו, ולכן בעצם פיספסו את הקשר הקרוב שהיה ביניהם בילדות.
"הנעליים של פליני" מכיל בתוכו פיספוס עיקרי ופיספוסי משנה. אם אתלה בשם הסיפור, אז הפיספוס העיקרי הוא של במאי מזדקן שחלם כל חיו לעשות סרט אידשאי לכבוד אימו, ואנו עדים לפיספוס הזדמנות אחרונה לכך. יש גם הרבה דמויות אחרות עם הפיספוסים שלהם.
"דיסניאל" , שוב אתלה בשם הסיפור, מדבר על פיספוס חלומו של מיכאל להקים את דיסנילנד שלו בישראל. אבל בסיפור זה יש דמויות רבות נוספות, ובעיקר האם של המספרת שמאז שהמשפחה התפרקה, הלכה ודעכה. האם מיכאל היה מאהב שלה? מיכאל שהיה מבקר פעמים בשנה, ואחרי ביקורו האחרון המשפחה התפרקה.
"סוגרים את הים" שבו המספרת חוזרת לפגוש חברת ילדות שהיתה קרובה אליה מאוד,נישאה, היתה בעולם הגדול, חזרה לארץ וזכתה מיד לתפקיד כשחקנית. כל הסיפור מוביל לקראת הפגישה שלהן, שכמעט התפספסה כי החברה בכלל שכחה אותה, ואז הבכי הגדול שפורץ ממנה כשהיא מגלה שהחברה בהריון. האם היא מרגישה שפיספסה את חייה?
כמו שכבר כתבתי, כל הסיפורים כתובים היטב, אבל האווירה הדיכאונית שעולה מהם הורידה מההנאה שלי. לא הצלחתי להתקרב לאף דמות, כיוון שאף דמות לא התפתחה מספיק כדי שאכיר אותה.
כל הסיפורים משלבים עבר והווה ומדלגים ביניהם בקלילות.

ספר נפלא. שמו של הספר לקוח מפסוק בספר מלכים ב פרק כה. בפסוק זה מתואר חורבן בית ראשון:
"ובחודש החמישי בשבעה לחודש... בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל -- ירושלים; וישרוף את בית ה' ואת בית המלך; ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש"
המשותף לכל הסיפורים הוא חורבן בית.
אלמן טרי אב לשני בנים שפיתח יחסים מורכבים עם אחד מהם. האם, חוה, המתה היא זאת שהחזיקה את הקשר, ועכשיו הבן מגיע אחרי שנים רבות בלונדון להלוויה, ואולי גם לנסות לקשור קשר עם האב.
נדיה, סופרת אמריקאית שלא הצליחה לבנות לה בית משלה, ונתלית בארוע חד פעמי של פגישה עם משורר צ"יליאני שנרצח.
אלמן טרי, שאשתו, לוטי, היתה כל עולמו והנה עם מותה הוא מגלה סוד שנשאה עמה כל חייה. סוד ענק שהוא יוצא לנסות לפענח.
סוחר הרהיטים וייס שמאז שהתאלמן נדד עם שני ילדיו בעולם.
וגם מאחורי לוטי ווייס יש חורבן בית ההורים שלהם. שניהם ניצולי שואה.
את הסיפורים מאחד אובדן וזיכרון ושולחן כתיבה ישן שהתחיל את מסעו בבית ההורים של וויס בהונגריה ויסיים את דרכו (כנראה) בירושלים.
הספר כתוב נפלא והוא סוחף את הקורא ומשאיר אותו עם טעם של עוד.
מומלץ מאוד!!