חיים של אלמוניאנדריי מאקין12איזה ספר ! איך יכול להיות שנישאר בצל? איך זה שעדיין אף אחד לא קרא ולא שיבח בכל הסופרלטיבים החיוביים שיודעים לשבח פה ? גם שרכשתי את הספר במבצע של 4 במאה, אבל הוא ממש לא ספר של 10 בלירה. איכותי בכל המובנים . מזה הרבה מאוד זמן שלא נהניתי ככה מהספר. שני תקופות שונות של המדינה הבלתי אפשרית הזאת. הכול בה חזק יותר, גבוה יותר, מהר יותר... החלק הראשון של הספר מעניין מאוד, אבל הייתי ממליצה לבעלי עניין בלבד, לכל אלה שהשורשים שלהם ברוסיה הסובייטית. הצצה לחיים של היום. מנסים להשיג את החלום שחלמו אז שככה חיים במערב. המתעשרים בין רגע, חיים ריקים בצל התחרות של 'שופוני'. בתור יוצאת רוסיה הסובייטית מלפני כמעט 40 שנה, עם כל דף שקראתי נפלו לי אסימונים, תובנות שאולי לא היו מובנות לכל אחד. אהבתי מאוד את המבנה, את היכולת המילולית לגעת, להעביר תחושות ומצבים . ואז החלק השני, השונה שמסופר מפי הזקן שצריכים לפנות אותו מהקומפלקס שנרכש ושופץ על ידי המתעשרים החדשים. סיפור אהבה בתוך לנינגרד הנצורה, מלחמת העולם השנייה, הטיהורים של סטלין. בלי להרבות במילים, כמו מנגינה שקטה . ברור, חלק וחד כמו תער. כבר לא בוכה בקלות מהטרגדיות שבספרות העכשווית והספר הזה הוציא לי כמה דמעות. אני כמעט בטוחה שזאת הנגיעה האישית של אנדרי מאקין . האיש חווה את המסופר. מומלץ מאוד! http://www.haaretz.co.il/literature/prose/1.1647171?=
הסהרוריםפול גרוסמן4לעולם לא אוכל להבין, ולא חשוב כמה מאמצים אעשה בשביל להבין, את ההיסטוריה וכל מה שהוביל לשלטון הנאצי. ספר מרתק , במיוחד החלק האחרון. כמו זרקור על אירועים של לפני העלייה של הנאצים לשלטון. התנהלות החיים בברלין, מסיבות הפאר, חנויות ומסעדות, הארכיטקטורה. ובום טראח איזה טראח, נכנס לו ממול .... חייבים לעשות סרט מהספר הזה. לא יאומן, גם אם הוא סיפור בדיוני, אבל מבוסס על עובדות. מצמרר, מבחיל, מזעזע, וכל כך מפחיד. גם אם הוא כתוב בשפה די יבשה עד החלק האחרון, הסוף מפצה ובגדול.
1Q84הרוקי מורקמי19סוף סוף אני יכולה להשוויץ שקראתי את כל שלושת הכרכים של 1Q84. (ברוסית מהקורא הדיגיטלי) אז מורקמי, כמו שאנחנו מכירים אותו- אנשים בודדים עם משמעת עצמית, רזים יפים חכמים. אפשר לאהוב את הגיבורים של מורקמי - הם טובים ביסודם. אחרי שקוראים את הספרים שלו, רוצים להשתפר במשהו - לעשות ספורט, להיות נקי ומסודר, לבשל ולאכול אוכל בריא, לקרוא ספרות קלאסית (שוב קלאסיקה רוסית ופרוסט). גם בספר הזה מפורטים המעשים הקטנים ביותר : עשה, קנה, הוציא מהמקרר, בישל,הלך, פנה ימינה, ראה את זה, לבש את זה - מורקמי. ובקשר לעלילה- עולם המגביל ל1984. התעסקות בדתות ובכתות קיצוניים, אישה קטנה לוקחת על עצמה לטפל בצורה פרטנית בגברים אלימים כלפי נשים וילדות. (הרוקי מורקמי ממש מחובר לצד הנשי שלו ((: - יופי !! ) וכחוט שני, כמיהה לאהבה של הגיבורים הראשיים שחיים בבדידות. ו .. `Little People` ??? - שוב מלא שאלות ללא תשובות. מעניין, זורם, השפה פשוטה אבל באיזה שהוא מקום, בספר השלישי , כבר די שבעתי, הבנתי את הפואנטה. בגדול נהניתי, אבל לטעמי במקום 3 ספרים ,בהחלט היה מספיק 1.
קתרינה הגדולהאנרי טרויה15איזה ביוגרפיה מרתקת מפי סופר וחוקר היסטוריה רוסית, אנרי טרויה. נהניתי, נהניתי, נהניתי ! העברה בהירה, מדויקת לא רגשנית של שנות הימצאותה ושלטונה היחיד של קתרינה הגדולה בארץ בלתי אפשרית הזאת. לא המזל זיכה את האישה המדהימה הזאת בהישגים . היא הרוויחה את כל התהילה בעבודה עיקשת קפדנית ובאומץ ליבה ורוחה. גם החולשה הגדולה ביותר שלה לאהבה ולתענוגות הגוף לא פגעה ביכולת השליטה שלה בנתיניה ביד ברזל, ומצד שני בהיגיון. הרעיונות הפילוסופיים וליברליים עם תחילת שנות שלטונה הוחלפו ברדיפה קשה של כל אלה שחשבה שנגועים בהם בהמשך. היא הבינה שעם הפראי הזה זקוק ומשתוקק לשליט יחיד, חזק ומוכשר- והיא הייתה שם ובגדול. הבנתי יותר את הנפש הרוסית הלא הגיונית. שום דבר לא השתנה בארץ הזאת. עד היום מעריצים רעבתנות פאר וכוח ומייחלים לעריץ. פוטין בדרך. הלכתי לאיבוד קצת עם שמות של כל מאהבים, יועצים, שגרירים, מפקדים וכל הסובבים אותה. התעדכנתי בויקיפדיה. יצאתי טיפה יותר מושכלת .
בניגוד להוראות היצרןעידית אלנתן4כמה שהשם של הספר מתאים לו ! בניגור להוראות היצרן. ומה היה אמור לצאת מתחת ידו? ילד שיש לו הורים אוהבים, חיים נורמליים, חברים, משחקים והרבה אהבה. התבגרות, בן/בת זוג, נישואין, ילדים, בית, עבודה משכנתא. ומה קורה כאשר חסר ולו המרכיב הקטן ביותר במשוואה הזאת? ספר קשה ועצוב, גם אם כתוב באירוניה עם ביטויים לשוניים שגורמים לחייך. בהתחלה חשבתי שאהנה מהשטויות של הגיבורה הראשית ליאנה. היא כזאת אופניקית מקסימה. חכמה שהחיים היו אמורים להציע לה את עולם ומלואו. אבל לא כך הדבר. היא חייה בבדידות ובווקום. הרצון העז שלה לזוגיות גורם לה להתנהג בכסילות. האם היא לא דומה לשכנה ממול,לבת של החברה, לחברה של הבת, לחברה בעבודה? בדידות זאת המחלה הכי קשה של המציאות שאנו חיים בה. עצוב מאוד!
שינההרוקי מורקמי5טוב, אז גם אני רוצה לכתוב משהו על הרוקי מורקמי. את הספר הראשון שקראתי היה קפקא על החוף, שהשאיר אותי מוקסמת ומאוהבת. ספר קסום. לא ניסיתי לחפש תשובות , נהניתי מהדרך. אחרי זה קראתי את 2 הספרים האחרונים שלו 1q84 שעדיין לא תורגמו לעברית , ואהבתי מאוד, אפילו שהרגשתי שיש יותר שאלות מתשובות, אבל גמרתי את הספרים כל-כך מהר ונהניתי. מחכה לספר שלישי שאולי אקבל קצת יותר תשובות. זה כמו בסידרה "האבודים" שפג קיסמה אחרי כמה עונות בגלל שכל הזמן נוספו תעלומות מבלי לתת תשובות לכל השאלות שהתעוררו במשך העונות הקודמות. בנוגע לסיפורים שלו, זה כבר משהו אחר. כמו אחרי משחק מקדים, מביאים אותך לשיא ולא נותנים את העיקר. הקריאה זורמת, הנושאים מעניינים, אבל תמיד, תמיד בלי פוינטה. משהו כמו להראות סוכריה לילד ולהגיד .... "אולי בפעם אחרת" והסוף של כל הסיפורים תמיד משאיר אותך עם הרגשה כאילו הסיפור לא נגמר, רק הדפים האחרונים נתלשו להם. את "שינה" קראתי מתוך הקורא הדיגיטלי והמשכתי ללחוץ על הכפתור של עבור לדף הבא והוא נשאר על אותו הדף. וחוץ מזה הנובלה מאוד קצרה ואפשר לסיים לקרוא אותה בחצי שעה, כך שאני לא רואה לנכון לפרסם אותה כספר בודד. אני חושבת שעם הסיפורים שלו גמרתי.
צ'רלי (1988)דניאל קיס (קיז)15ספר חזק מאוד! גם אחרי יותר מ 50 שנה שנכתב, בהתחלה כסיפור ולאחר מכן כרומן, הספר עדיין אוטנטי ביותר. צ'רלי גורדון, גבר מבוגר , מפגר בשכלו עובד במאפייה לפרנסתו. הוא די מאושר, אוהב לעשות טוב לאנשים, מרגיש מוקף בחברים אמיתיים ומאוד אהוב. מדענים מצאו דרך להפוך עכבר לבן, אלג'רנון, לחכם במיוחד, רוצים לעשות ניסוי על בן אדם. צ'רלי, אחרי שעובר סדרה של בדיקות, נמצא מתאים לעבור את אותו הניתוח שעבר אלג'רנון . צ'רלי כותב דיווחים שוטפים על כל מה שעובר עליו לפני ואחרי הניתוח. כמה עצובה האמת שנגלית לו אחרי שהחכים ונהיה לגאון. חכם וטוב לו? בדידות, תסכול ואכזבה – אלה מחכים לו בשפע. איזה חברה אנושית עלובה, אכזרית וקטנה. היוהרה הזאת, השחצנות. הרברבנות. כמה טוב מרגישים ליד משהו שפחות ממך, וכמה פחד , שנאה, קטנוניות וחוסר יכולת לפרגן למשהו שהוא יותר מצליח, יותר חכם, יותר מבריק. שום דבר לא השתנה. נשארנו אותה חברה עם אותם בעיות ומחלות. והשאלה היא האם טוב הוא גן עדן של שוטים? כל עוד לא טעמנו מהפרי האסור, יכולנו ליהנות מכל טוב של גן העדן, ואוי לנו כשנהיינו חכמים – גורשנו בבושת פנים והוענשנו בחוזקה עד סוף ימינו. ספר עם סוף מאוד טרגי כצפוי. שווה קריאה, שווה מחשבה.
יוצאת מהכליםסופי קינסלה4לא משכנע ולא ריאלי אבל נהינתי. נחמד מאוד להתאוורר אחרי ספר רציני וקודר. כמה שספר קליל ומצחיק לעיתים, גורם לחשוב באיזה לחץ אנו חיים וכמה יופי יש בחיים הפשוטים. איך אנחנו רצים אחרי החיים מבלי יכולת לעצור לרגע ולהנות מדברים פעוטים. מה צריך בסך הכל בן אדם? "מה צריך בסך הכל בן אדם בשביל לחיות? מה צריך בסך בכל בן אדם? ככר אחת של לחם, וכד אחד של יין, ואהבה, אהבה כל הזמן, ואהבה כל הזמן." נשארתי מחייכת.
חרדתו של המלך סלומוןרומן גארי (אמיל אז'אר)15מקסים! ספר על אהבה על כל גווניה. היות והגיבור הראשי זיאן, מחפש כל דבר שמטריד אותו (כל מה שקשור לרגש) באינצקלופדיות, גם הסיפור שמסופר בגוף ראשון מתאר את כל הביאורים של אהבה. אהבה בלתי אפשרית, אהבה ניצחית, אהבת המלך שבמרומים או חסך באהבתו, אהבה נכזבת, אהבה לזולת, אהבה למינים נכחדים, אהבה אמיתית וכו'. הסופר הכניס אהבה טהורה לגוף של ז'וזו'. הניגוד הזה של הגוף והנפש.אין מילים. כמה רוך, כמה עדנה. ואימרות, כמה אימרות יש בספר הזה ! מחשבות כתב פה משהו כל כך נכון "חרדתו של המלך סלומון הוא ספר הציטטות הגדול" את הספר הזה צריך לקרוא לאט וכמה פעמים. אני גם הורדתי את הגירסה הרוסית לקורא הדיגיטלי שלי, אולי גם משם אפשר להוציא פנינים נוספות שחמקו בתירגום לעברית.