מארגריט דיראס

מארגריט דיראס

סופרת


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (53):
מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, ספרים שקראתי, ספרים שרוצה לקרוא, ספרים על המדף מחכים לקריאה, אולי מתישהו, רוצה לקרוא, מאד רוצה לקרוא, ספרות מתורגמת-[נ] למכירה, ביוגראפיה ואוטוביוגראפיה למכירה, לקניה בעתיד, ספרים שאני אקח מהסיפרייה ונראה לי חובה לקרוא אותם, ספרות מתורגמת למכירה, ספרים שאני רוצה לקרוא, ביום מן הימים - רומן רומנטי, ספרים ב 10ש"ח שלושה ספרים ב 20ש"ח , סיפורי אהבה, לקרוא בקרוב, ספרים לקריאה, רשימת ספרים שמחכה לי, עוד ...
1.
מארגריט דיראס שנולדה ב1914 - בהודו - סין הצרפתית, היא אחת הדמויות הבולטות ביותר בחיי הרוח של צרפת מאז מלחמת - העולם השנייה. סגנונה המיוחד והתמציתי, הטביע על ספריה - שרבים מהם בעלי צביון אוטוביוגראפי מובהק - חותם של מקוריות ספרותית יוצאת - דופן. בספרה המאהב, היא חושפת בשפה פיוטית את סיפור אהבת - הבוסר שלה, בהיותה בת חמש - עשרה, שש - עשרה, נערה לבנה במושבת הודו - סין, עם גבר סיני מנוסה ומבוגר ממנה בשנים רבות. פרשת אהבים זו נעה ומתרחשת במקביל לסיפור התפוררותה של משפחתה המושחתת והמנוונת, על רקע ההווי הקולוניאלי בסאיגון של שנות השלושים. המאהב זיכה את מארגריט דיראס בפרס ה"גונקור" 1984 ובפרס האירופי היוקרתי "המינגווי - ריץ" ב.1986 - הוא היה לאחד מרבי - המכר הגדולים בצרפת בכל הזמנים ותורגם ל27 - שפות....

2.
3.
4.
5.
פריז, מלחמת העולם השנייה. אישה צעירה מוצאת את עצמה ממתינה לאות חיים מבעלה אשר נעצר על ידי הגסטאפו. האישה הצעירה היא מארגריט דיראס, מי שתהפוך בהמשך לאחת הכותבות החשובות של צרפת במאה העשרים, ואחת הבודדות שיכולות לתת ביטוי ספרותי ראוי ומהימן למצב בלתי אפשרי שכזה. ״כיצד יכולתי לכתוב את הדבר הזה, שעדיין איני יודעת לכנותו בשם והמעורר בי בעתה בקוראי אותו שוב.״ כך כותבת דיראס כשהיא מוצאת את המחברות שאינה זוכרת שכתבה. ובאמת, קשה למצוא תיאור שיהלום את סוג הכתיבה שלה, שכמו דיראס עצמה מתקיים על המתח שבין תיעוד לספרות, בין עבר והווה ובין אמת ובדיה. לצד הציפייה לבעלה או להודעה על מותו, כותבת דיראס טקסטים נוספים על חברותיה בתנועת ההתנגדות לנאצים, על הקשר שהיא מנהלת עם פקיד בגסטאפו בניסיון לעזור לבעלה, וכן על עינויים והוצאות להורג שמבצעת התנועה בבוגדים ומלשינים שבהם לקחה חלק פעיל. אין אצלה טובים מול רעים ונכון מול לא-נכון, אר כאלה שהכאב הוא מנת חלקם השגרתית והמוחלטת. "הכאב הוא אחד הדברים החשובים ביותר בחיי. המילה ׳כתוב׳ אינה הולמת אותו. מצאתי את עצמי נוכח דפים מלאים בשיטתיות כתב יד סדיר ונינוח להפליא. מצאתי את עצמי נוכח אנדרלמוסיה כבירה של השכל ושל הרגש שלא העזתי לגעת בה, ושלעומתה ספרות מעוררת בי בושה.״ הכאב אינו נושא שעליו היא כותבת, והספר אינו ייצוג אסתטי שלו; דיראס פוצעת את הדף במילותיה, ובאופן זה הופכת אותן לעדות חיה לפצע שלה עצמה. כתיבתה של דיראס היא אינטנסיבית כשם שהיא יומיומית, וירטואוזית כשם שהיא גולמית. היא הופכת את הכתיבה לדבר שאין ממנו מפלט, ומחייבת את הקוראים להתעמת עם האפלה המצויה בתקופה ההיא כמו גם בליבה שלה. כתיבתה של דיראס כמו נובעת מערפול תודעתי ש כורך יחד את הזוועה עם היופי. אלה הם החומרים שמהם מורכב ״הכאב״, ושהופכים אותו למופת של כתיבה ושל ספרות. ״הכאב״ מהדורה מחודשת. ...

6.
"מצאתי את היומן הזה בשתי מחברות, בארונות הכחולים שבנופל לה-שאטו. לא זכור לי כלל שכתבתי אותו. אני יודעת שעשיתי זאת, שאני כתבתי אותו, אני מכירה את כתב ידי [...] אבל איני רואה את עצמי כותבת את היומן. מתי כתבתי אותו, באיזו שנה, באילו שעות משעות היממה, באיזה בית?" - מרגריט דיראס ב-2006, עשר שנים לאחר מותה של מרגריט דיראס ויותר משישים שנה לאחר שהחלה בכתיבתן, נחשפו בצרפת מחברות המלחמה בשלמותן. מרגריט דיראס היא מהסופרות והיוצרות החשובות במאה העשרים, ומחברות המלחמה, שנכתבו בין השנים 1943-1949, הן בגדר אוצר ספרותי וביוגרפי החושף את לוז יצירתה. במחברות המלחמה מופיעות גרסאות המקור של כמה מיצירותיה החשובות ביותר של דיראס ובהן "המאהב" ו"הכאב", ולצדן טקסטים רבי עוצמה שמעולם לא ראו אור. המחברות מתארות פרקים מסיפור חייה ובהם נעוריה בהודו-סין וציפייתה המייסרת לבעלה שישוב אליה ממחנה הריכוז מבלי שתדע אם הוא חי או מת. במבט צלול, אמיץ ואנושי ובאינטמיות חודרת לב מעניקה לנו דיראס מסמך ספרותי נדיר. "המחברות הן אוצר והן פלא" (לה מונד) "מה שמכה בך יותר מכל, בטקסטים המדהימים האלה, הוא הצלילות...כאילו הספרים העתידים להיכתב כבר טמונים שם" (לה נובל אובזרווטר) "מחברות המלחמה הן בראש ובראשונה ספר נפלא בפני עצמו" (ליברסיון)...

7.
8.
בעיר-שדה אפורה בצרפת, מהנר איטלקי מפשוטי-העם נושא אישה יהודייה `מסתורית`, שהגיעה בדרך-לא-דרך לאותה עיר ממזרח אירופה. הם מקימים משפחה מבודדת מהסביבה, שילדיה אינם מבקרים בבית הספר וחיים בעולם אוטונומי משלהם - בעיה ``סוציאלית`` ו``תרבותית``. רק גילויו של ספר שרוף ובו שברי פסוקים מקוהלת - מעין סמל לעם היהודי לאחר השואה - מושך את בנם הבכור, ארנסטו, אל עולם הקריאה והדעת וחושף את הפוטנציאל הגאוני הנלום בו. באמצעות הסיפור המרתק, הנאמן למציאות החיים בעיר-שדה ועם זאת מפליג אל הפנטסטי והסמלי, מעלה מרגרט דיראס את השאלות העומדות במרכזה של החברה בת-ימינו: משמעותן של ``זרות`` ו``אחדות``, הזיקה בין ``גאוניות`` ל``פרימיטיביות``, מקומן של משפחה ואהבה משפחתית בחברה המודרנית ומשמעותם של לימוד וחינוך....

9.
10.

"והרי חייו של אדם הם תופעה חד פעמית ומה שהיה לא יחזור לעולם. נדמה לי שמגיל די צעיר יחסית חשתי זאת, תוצאה של פחד המוות, של התודעה של החילופיות... המשך לקרוא
17 אהבו · אהבתי · הגב
הספר הינו מחזה על חייה של הסופרת. ספר קטן על סיפור חיים של אישה עצובה שניתן לגמוע בשעה אחת פנויה. התקופה: עת הכיבוש היפני ומלחמת העולם הש... המשך לקרוא
4 אהבו · אהבתי · הגב
הספר שכב במדפי הרבה שנים ורק לאחרונה קראתי אותו. סיפורה האפל של הילדה ומאהבה המבוגר מאד הוא מעין גרסה הפוכנ של לוליטה אוריינטלית אירופאית... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
תעזבי אותי באמא שלך! אחד מאיתנו צריך להיות מטורף, ואני מעדיפה לחשוב שזאת היא!... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
התאמצתי מעל ומעבר בשביל 80 העמודים הקטנים האלה. אולי אני לא מספיק אינטליגנטית בשביל להבין ולהנות ספרות מהסוג הזה. חצי מהספר הרגשתי שאני א... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ