ביקורת ספרותית על מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות - על הדחקה, חרטה ותקווה מאת יעקב בורק
ספר לא משהו

---

ספר שטוח קופצני שמדגים את משל הכרם.
בתחילה נתפסתי לכותרת על טייסי קמיקזה.אולם, בדרך מהספריה הביתה חשבתי כי הכותרת היא כמו פרסומת והשאלה קצת לא הגיונית ולו מהטעם הפשוט- הטייס צריך להגיע למטרה ואם רשויות צבאיות החליטו כי עליו ללבוש כובע עור(זה לא קסדה),הריזה נדרש.
ואמרתי כי שוב נפלתי על פירסומת.
התחלתי לקרוא את הספר והתחושה של רתיעה ממנו הלכה וגברה. הספר מכיל אוסף אנקדוטות, רצוי שתהיינה מדהימות כדי להוכיח?? לא יודע.
האיסוף עצמו והצגת הדברים האיזוטרית מעייפת ובמקרים מסויימים, מקוממת.ניתן להציג נושאים בצורה יותר מכובדת ועמוקה יותר.
לכן בסופו של דבר הרגשתי כמו במשל הכרם "רעב נכנסתי ורעב יצאתי" רק בהבדל קטן גם באמצע הייתי רעב.
מדוע קיבל שתי נקודות בציון? כי הסופר התאמץ, וכי אולי מישהו ימצא איזו אנקדוטה מעניה בכל המלל.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על מדוע טייסי קמיקזה חובשים קסדות - על הדחקה, חרטה ותקווה