ביקורת ספרותית על שארית החיים מאת צרויה שלו
ספר לא משהו

---

כבד, חסר חיים ומלנכולי.

לקרוא ספר זה לעתים מאמץ נפשי.
אלם בצד המאמץ צריך לבוא איזה תגמול: הזדהות, חמלה אולי רגש אחר.
בהעדר מרכיב כזה הסיפור הופך לעילג והקריאה לעול.
כזה הוא הספר של צרויה שלו.
כבד וחסר חיות.
הסיפור עצמו נדוש ומוכר, ואין חידוש בעלילה.
היות והסופרת בעלת כשרון למילים ומשפטים, הרי יש בצירוף שלהם משיכה מסויימת בזמן הקריאה, אבל בעורף יושבת השאלה: נו? מתי אני אדלק עם הספר ? מתי אחכה למה שיקרה עוד בהמשך?
לצערי זה איננו.
חבל.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על שארית החיים