עד לפני חודשים לא מעטים שכנה בשדרות בן גוריון בתל אביב חנות מקסימה לספרי ילדים בשם אמלי. ביקור בחנות והתייעצות עם ליאת חשפו אותי לספרים נפלאים, כאלה שלא ממש קופצים לעיניים בחנות ספרים שהיא קצת סופרמרקט.
אבל אליהו, שהיום כבר שב להיות אלפונס, דווקא לא הובא לתשומת לבי. ספרי אלפונס היו מוצגים על מדף בקרבת הקופה וצדו את תשומת לבי. פתאום הרגשתי כמו בפגישה מקרית עם חבר ישן ואהוב שהזמן רופף את הקשרים הפיזיים ביננו, אבל ברגע הפגישה המחודשת הלב פתאום מבין שהתגעגע.
אח"כ בביקור אצל הורי נתקלתי בספר שסגר בעבורי את המעגל - ידיד אמת לאליהו. ספר שהסתבר לי שנקנה עבורי בתקופת ראשית הקריאה שלי.
בשבוע שעבר בפגישה משמחת עם אהובים אחרים מצאתי אצלם ספרים נוספים מהסדרה הנפלאה הזו. קראתים בהנאה מלאה ושמחתי להיווכח שהזיכרון לא תעתע בי, אכן מדובר בסדרת מופת של ספרים מתוקים ופשוטים המדברים בשפת הילדים. ספרים שהם רלוונטיים באותה מידה לילדים של היום, אם כי אולי היום יכוונו לגיל צעיר יותר.
אליהו-אלפונס הוא ילד ככל הילדים. הזמן הפנימי שלו שונה כל כך מהזמן הלחוץ של ההתארגנות בבוקר. הסקרנות הטבעית שלו מובילה אותו להרפתקאות שאינן מיטיבות עם קצב החיים המבוגר. כמי שהיום נמצאת בצד חסר הסבלנות וקצר הרוח שמחתי להיזכר באיך זה מרגיש להיות בצד השני. אולי זה לא ממש יועיל לי בבוקר הבא שבו בעלי יותיר אותי לבד בשדה הקרב של משימת ההתארגנות בבוקר, אבל בזמני החופשי זהו עונג גדול!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
