קשה לי עם החום הזה. קשה לצאת מהבית לשמיכה מהבילה שעוטפת אותי בדביקות חונקת. קשה להירדם, קשה לשמור על קור רוח באווירה הרותחת מסביבי. קשה להעסיק את הילדים בלי אפשרות לצאת ולנשום אוויר שלא הסתובב עד זרא בשלל צנורותיו של מכשיר חשמלי שאני חשה שחיי תלויים בו לחלוטין. קשה לדמיין ימים אחרים וקרים בהם יש צורך נפשי של ממש בסיר מהביל שימלא חללים קפואים בחום.
איזה כיף שיש ספרים הלוקחים אותי למחוזות רחוקים, לעונות עלומות שאני נכספת אליהן בכל לבי. ספר שאפילו כשהוא מחמם אני פורשת אליו את ידי בשמחה.
את הספר הזה קראתי כשיר בדף הפייסבוק של נתי בית. עוד בלי האיורים שובי הלב של איתי בקין, בלי עימוד, כריכה מפתה והתרגשות מספר חדש. כבר אז הוא תפס אותי חזק. מדובר בטקסט שהוא כל מה שילדים אוהבים - חריזה וניגון, חזרה והפתעה, חדש ומוכר, שלל טעמים וניחוחות, ספר עשיר שאין לי ספק שיטפס את דרכו לפסגת היצירה העברית לילדים.
שמחתי מאוד לגלות שנכנס למפעל הנהדר של ספרית פיג'מה. אין לי ספק שהחשיפה הגדולה שהוא זוכה לה תעזור להפיץ את הבשורה שקלאסיקה חדשה נולדה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
