הביקורת נכתבה ביום שישי, 28 באוקטובר, 2011
ע"י אלון כהן
ע"י אלון כהן
בביקורת הזאת מופיעים כמה ספוילרים לא משמעותיים שלא יפריעו כלל לאלה שעדיין לא קראו את הספר.
"בלילה מתחת לגשר האבן" אינו רומן רגיל.
זה אוסף סיפורים, המתרחשים במקום אחד (פראג העתיקה) לאורך תקופה של כשני עשורים, בסוף המאה ה- 16 ותחילת ה-17.
דמות שכיכבה בסיפור אחד יכולה לככב בסיפור נוסף, או להופיע בו כשחקנית משנה, או לא להופיע כלל ורק להיות מוזכרת בעקיפין, בשיחה או בתיאור. הרומן מלא בפלאים, רוחות רפאים, מטבעות קסומים, בני אדם שהופכים לפרחים, שדים וניסים. הוא מבוסס על העושר המרהיב של הפולקלור היהודי והאירופאי.
הקורא אוסף מתוך הסיפורים חתיכות פאזל, ומהן אפשר להרכיב את גורלה של כל דמות. חתיכות הפאזל אינן ממוקמות בסדר כרונולוגי, כך שתחילה אנו שומעים על מרדכי מייזל, האיש העשיר ביותר בפראג, ורק אחר כך אנו לומדים כיצד בנה את הונו. אנו קוראים על אהבתם של רודולף הקיסר ואסתר, אשתו של מרדכי מייזל, על מותה הטראגי, ורק אחר כך לומדים פרטים על האופן שבו התנהל הרומן ביניהם ונקמתו של מרדכי מייזל, שהלווה כסף לקיסר.
האפקט מרשים ביותר. מדובר ביצירה קצרה יחסית, שהמבנה המיוחד שלה מאפשר לדחוס לתוכו כמות גדולה של דמויות. כל אחת מהן יכולה להיחשב ל"ראשית": מרדכי מייזל, הקיסר רודולף, ליצן החצר בראוזה, שני הבדחנים היהודים קופל-דב ויעקלה-ליצן והמהר"ל מפראג.
מחבר הרומן (ליאו פרוץ עצמו או בן דמותו) שומע את הסיפורים הללו מהמורה שלו, יעקב מייזל, קרובו הרחוק של אותו מרדכי, על סף המאה העשרים, כלומר כ-300 שנים לאחר התרחשותם.
אני אנסה להדגים על דמות אחת, זו של מרדכי מייזל, את האופן בו משתרגים הסיפורים השונים והאופן בו נבנית תמונת חיים שלמה של בן אדם.
אנו שומעים עליו לראשונה בסיפור הראשון בקובץ "המגפה ברובע היהודי". הוא לא הגיבור, הוא רק מוזכר כאיש עשיר וכבעלה של אסתר. שני הבדחנים והמהר"ל הם כוכבי הסיפור והם עדים לתופעה משונה. רוחות רפאים משוטטות בעקבות חטא שהתרחש בעיר. איננו יודעים עדיין מה החטא, אבל המהר"ל כן יודע. הוא נותן הנחיות לשני הבדחנים ובעצמו הולך אל הנהר. שם, מתחת לגשר האבן, צומחים ורד ורוזמרין. הוא כורת את הרוזמרין ומסיר את הקללה מעל הרובע היהודי בפראג. זה הסיפור הראשון כולו, וממנו אפשר להבין שחטא הניאוף גרם למגפה וששני הנאהבים הם אסתר, אשתו של מרדכי, והקיסר רודולף השני. את חידתו של חטא הניאוף הזה נפענח רק בסופו של הספר ועד אז המחבר ייקח אותנו לכיוונים אחרים ומפתיעים לגמרי.
אבל בואו נמשיך לעקוב אחר הופעת חתיכות הפאזל שמהם מורכב סיפור חייו של מרדכי מייזל.
בסיפור השישי בקובץ, "הטאלר הגזול", אנחנו חוזרים אחורה בזמן ופוגשים את רודולף לפני שהפך לקיסר. האיש הצעיר פוגש ביער שני שדים עם שקים מלאי מטבעות. הוא לוקח מהם את אחד המטבעות והם מנבאים לו שעד שאותו מטבע לא יגיע לבעליו החוקיים רודולף לא ידע מנוחה ויהיה חסר מזל. בסופו של הסיפור הטאלר הגזול מגיע לידיו של נער צעיר. הנער מחטט בכיסי בגדים ישנים כדי למצוא בהם סחורה, למכור אותה ולהתפרנס ממנה. הוא עני אבל אנו מתרשמים מהנחישות שלו. בדרך כלל הוא לא מוצא שלל רב. לפתע באחד הכיסים הוא מוצא מטבע ורואה בכך סימן בטוח להתעשרותו בעתיד. הנער העני הזה הוא מרדכי מייזל.
בסיפור השמיני, "כוכבו של ואלנשטיין", חבורה של פושעים מתכננת את חטיפתו של מייזל, על מנת לדרוש כופר. החטיפה, כמובן, נכשלת. שוב ניתן לראות איך המחבר מדלג על כל האירועים המשעממים, קופץ קדימה בזמן לתקופה שבה מייזל כבר הפך לעשיר ומפורסם ובוחר בתור גיבור לסיפור את ואלנשטיין, המאהבת שלו וחבורת הפושעים שמתכננים את החטיפה.
בסיפור "הנר הדועך" מייזל הוא הגיבור הראשי. אנו קוראים כיצד הפך להיות לתומך הכלכלי של הקיסר וכיצד גילה שאשתו בוגדת בו עם הקיסר. בסוף הסיפור מייזל מחליט לנקום. הוא אמור להוריש מחצית מהונו לקיסר. הוא יודע שהוא הולך למות תוך שבועות ספורים ולכן עליו לבזבז את הונו העצום בזמן שנותר לו כדי שהקיסר לא יקבל גרוש.
רק בסיפור האחרון בקובץ, "המלאך עשהאל", אנו סופסוף מקבלים את המידע שהיה חסר לנו עד כה, על אהבתם של אסתר ורודולף. באחד מסיוריו של הקיסר ברובע היהודי הוא פגש באשתו של מייזל והתאהב בה. הוא בא לבקש את עזרתו של המהר"ל והרבי באמת עזר לו. אני לא אגלה כיצד, כדי שלא יהיו יותר מדי ספויילרים, אבל הסיום העדין והרך של הסיפור ה-14 והאחרון הופך את הרומן כולו לסיפור אהבה מריר ויפהפה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת