קול של פרפריםרקפת זיו-לי3מאכזב... ההבטחה לסוד משפחתי הייתה כל כך גדולה, שכבר גילו את הסוד הוא היה כל כך קטן ושולי בכל הדרמה על האלצהיימר,הילד עם קשיי התקשורת והדרמה עם הבוס. מידי הרבה רעשי רקע ועלילה משעממת במרכז.
על העיוורוןז'וזה סאראמאגו1זה נראה לנו כל כך ברור שיש לנו את כל החושים. מה אם באמת היה חושך? מה אם באמת לא ההינו יכולים לראות? עולם אחד כמעט בדיה נהפך לעיוור. מדהים לקרוא איך חוש אבוד אחד גורם לכל אדם לשנות את אשיותו, איך כל אדם מאבד את עצמו בדרך אחרת ואשה אחת שמנסה לעשות סדר בכאוס. אין לי מילה אחרת זה פשוט טרוף של ספר.
תמונה כוזבתג'פרי ארצ'ר2בד"כ ספרים שעלילה מתבססת על גניבת אמנות או מתרכזת ביצירות אמנות הספר כתוב בצורה משמימה. זהו ספר שהעלילה בו מרתקת ואפילו התאורים שנכתבו על היצירות מעניינים. זהו ספר מתח אומנותי.
האזרחית גירלאמה מקלאפלין0אוי ... בזבוז ענק של זמן. מי שקורה את העמוד הראשון והאחרון של הספר ממצא את כל תוכנו. ספר מיותר לחלוטין.
קרוב להפליא ורועש להחרידג'ונתן ספרן פויר2"מצחיק בצורה קיצונית ורועש ועצוב שזה לא יאמן" אמנם לא כל מילה ושורה הייתי מנציחה. ...אבל הספר כתוב עם כל כך הרבה הומור, ציניות ותמימות. כך שבלתי ניתן להפסיק לקרוא את הספר. יצירה של ספר.
נערה עם עגיל פנינהטרייסי שבלייה5תמיד כאשר לומדים על ציור או רישום, לומדים על הצייר , על חייו מה עמד מאחורי הציור. עושים מחקר שלם ומקיף אודות הצייר. אבל מה עומד עם מי שמצוייר בציור. מה תולדות חייו? מה הסיפור שלו? את זה לא יודעים. יודעים רק דברים ראשוניים, השם, הגיל, למה צויר, וזהו. לא מסופר על האופי של הדמות מאחורי ואת סיפור חייה. ופה בפעם הראשונה קורה משהו מדהים, שונה, ספר המדבר על הדמות מאחורי הציור, עלילה עוצרת נשימה, לפעמים כתוב קצת בפשטות, אבל בכל זאת ספר המתאר תקופה, חיים של נערה ענייה, משרתת. והכל בטוב טעם ובאינטימיות מיוחדת. אני ממליצה לכל מי שלמד אי פעם על ורמר , או מי שחשב לעצמו "מי זה?" "מה עומד מאחורי?" לקרוא את הספר המדהים הזה.
פרח המדברוואריס דירי5מדהים לראות איך אנו חיים במציאות ובחיים אחרים, מזעזע שרק במרחק שעות טיסה יש בנות שנטבחות ועוברות ייסורים שכאלה ואפילו לא מודעות לזה.
בית צבועג'ון גרישם11משפחת צ'נדלר, משפחה של חקלאים עניים בארקנסו, מתארגנת לעונת קטיף הכותנה. לוק צ'נדלר בן השבע חולם לקנות לעצמו בכסף שישתכר מעיל של קבוצת הבייסבול האהובה עליו, הסנט לואיס קרדינלס, וללכת איתו לבית הספר בשנה הבאה. אמא שלו חולמת לעזוב את החווה ולחיות בצפון. אבא וסבא שלו חולמים רק שיבול הכותנה יהיה מוצלח ויאפשר להם להחזיק מעמד עוד קצת, וסבתא שלו חולמת שדודו ריקי יחזור מקוריאה. לחווה מגיעה חבורה של פועלים שכירים, חלקים מ"אנשי הגבעות" וחלקם מקסיקנים, ואת אירועי עונת הקטיף ההיא לוק לא ישכח לעולם. שורה של אירועים שמטלטלים את סדר היום הרגיל יעמיסו על לוק שאלות וסודות וישנו את חייו. רומן התבגרות על רקע תקופה בהיסטוריה של ארצות הברית שלא היתה כל כך מזמן, אבל בכל זאת התנדפה עם הרוח ונעלמה. עולם שבו אנשים עובדים את האדמה שלהם, מאזינים לרדיו ולא מכירים טלוויזיה, חיים בשביל לעבוד ועובדים בשביל לחיות, ומבחינתם בית צבוע זה משהו ששייך לעולם אחר. הבתים שלהם אינם צבועים, משום שאנשים כמוהם לא יבזבזו כסף על צבע. בית זו קופסה שגרים בה. ג'ון גרישם אחראי במו ידיו לעיצוב והנצחת הז'אנר של המותחן המשפטי, אבל מה שהוא באמת אוהב לעשות זה לכתוב על שני דברים: אורח החיים בפינות קטנות של אמריקה, ובייסבול. הוא עשה את זה ב"מחוז פורד" וב-"קליקו ג'ו", ועושה זאת שוב ב"בית צבוע": רומן התבגרות על רקע ארקנסו הכפרית של שנת 1952. הסיפור מלא בפרטים ובדמויות שמעבירות את התחושה של החיים במקום ובתקופה, באופן שלא נופל מסיפוריו של וויליאם פוקנר. הדבר ששאלתי את עצמי לאורך כל הקריאה הוא מה היה קורה עם גרישם היה מהמר, ועושה פה תרגיל אמיל אז'אר או תרגיל רוברט גלבריית, כלומר מפרסם את הסיפור בשם בדוי; יש סיכוי לא רע שהסיפור היה מתקבל בתשואות כרומן ביכורים פורץ דרך.
בית צבועג'ון גרישם11שנות ה 50 בארקנסו. ילדותו של לוק בצד הוריו סבו וסבתו החיים בדוחק מקטיפת כותנה ונעזרים באנשי הגבעות ומקסיקנים. לוק ילד בן שבע הוא ילד סקרן וסופג את הסודות של כולם. עושה חישובים אם כדאי לספר למשפחתו או לא. לרוב גילוי הסודות יכניסו אותו לצרות ולחצים. לוק שומר את רוב הסודות לעצמו וזה מעיק עליו.החיים בארקנסו מאוד קשים ולוק נרתם לצבוע את הבית מחדש מכספו הוא. בספר רואים את העזרה של ראשי המשפחה ובעיקר הסבתא לשכנים במצוקה ובמצב בילתי אפשרי.החשש מפגעי טבע מביאים את המשפחה להחלטות שישנו את חייהם. זהו ספר קסום. אני זוכר את עצמי באמצע שנות ה 60 בגילו של לוק כשרובנו חיינו די בצניעות. הספר החזיר לי משהו מן האווירה של פעם.
בית צבועג'ון גרישם2בעיני הספר הזה הוא ספר מדהים. גם העובדה שהוא מסופר מנקודת מבט של ילד בן שבע לא מורידה מערכו להפך, זה רק גורם לסיפור להיות יותר חמוד ומשעשע. תפניות העלילה הן בלתי צפויות (חלקן-יש חלק אחר שהוא מאוד צפוי לעיניים של מישהו שיותר מבוגר מגיל 7..). בקיצור ספר ששווה כל דקה, נכון שמזכירים הרבה ביסבול וקבוצות ביסבול אמריקאיות (שני דברים שאני ממש לא מבינה בהם..) אבל הקטעים האלה באמת לא חשובים ואפשר לדלג עליהם.. בקיצור ספר מתוק..ומומלץ מאוד מאוד..
בית צבועג'ון גרישם1באיזור חקלאי בארה"ב התושבים מגדלים כותנה, בחוה בה מגדלים כותנה גרים 3 דורות, הסיפור מסופר מזוית ראיה של ילד בן 7 המתאר את החיים את הסודות שהוא נאלץ לשמור כדי לשרוד, ספר טוב ומושך.
בית צבועג'ון גרישם1אם אתם רוצים להשאר שמחים בחג תתרחקו מהספר הזה.אתם בוודאי מכירים פרקים שנפתחים ב-5 שורות של תיאור.פה זה בעצם מתפרש על כ-200 עמודים.אין שום פונטה והדבר היחיד שעלה במוחי בסוף הספר זה למה בזבזתי את הזמן - אל תעשו זאת גם אתם!
בית צבועג'ון גרישם1מבחינתי הספר המשעמם ביותר של ג'ון גרישם. כנראה שהוא נועד לכתוב על עורכי דין ובתי משפט!
