3.5 כוכבים בממוצע הספר הזה קיבל מ 13 המדרגים שהיו לו עד עכשיו.
כלומר, ספר בינוני בהחלט מבחינת קוראי סימניה.
אני ידועה בתור קמצנית לא קטנה עם הכוכבים שלי, עד שספר רואה ממני 5 כוכבים יוצאת לשנינו הנשמה.
אני זו שבד"כ פה מורידה את הציון הממוצע לספר באתר ובגלל זה עוד יותר הפתיעה אותי העובדה שהנה הפעם קורה ההפך.
לא ניגשתי עם ציפיות גבוהות לספר אבל הואיל ואני תמיד (אבל תמיד) מסיימת ספרים יוצא שאני נותנת לכל ספר את כל הבמה להציג את עצמו בפניי ולא שופטת מהר מידי.
בספר הנ"ל (כמו בהרבה ספרים אחרים) ההחלטה שלי תמיד לסיים ספרים שוב הוכיחה את עצמה.
מדובר בסיפורו של סוכן מוסד שנקלע לחקירות ה ק.ג.ב בברית המועצות בשנת 90.
90% מהספר מתרחש בעצם בחדר החקירות ולכן כאן חשובה מאוד יכולתו של הסופר להחזיק את הקוראים שלו קשובים אליו.
אין פה עלילה של אקשן או מתח שקל לברוח אליה (כמו שאולי צמד המילים סוכן מוסד יכולות להטעות אתכם)ולכן הכל תלוי בכתיבה של הסופר ואיך הוא בוחר לספר לנו את הדברים.
מישקה בן דוד עושה זאת מ-צ-ו-י-ן.
הוא מכניס אותנו לראשו של דני הגיבור בצורה מעוררת התרגשות.
כמו בצל אנו מקלפים שכבות על גבי שכבות בסיפור חייו וחיי הוריו (עלייתם ארצה וכו').
כל פיסות המידע נגלות לפנינו מתוך זכרונותיו של הגיבור והן מהוות את החומר לחקירה שהוא עובר. והכל יחד מהווה את אבן היסוד לתפנית ולטוויסט בעלילה לקראת סוף הספר שאני אישית לא ראיתי מגיע.
במהלך החקירה הוא נאלץ כמובן לשקר בלי סוף ואנו עדים שלב אחרי שלב לתסמונת שטוקהולם הדו צדדית שמתהווה לה בין הנחקר והחוקר הסובייטי (התסמונת שמספרת על כך שהשבוי בעצם מתחבר לצד של השובה).
שילוב ההיסטוריה האמיתית של מדינת ישראל לאורך כל הספר כמובן מאוד עוזר לחיזוק תחושת האותנטיות של כל הסיפור.
בספר הזה המוסד לא מוצג כאיזה גוף ללא כל חסרונות וכגיבור על של כל העולם. האמת כמעט המוסד לא משחק פה יותר מידי תפקיד.
הספר יותר עוסק בבני אדם - ברגשות שלהם ובדרך שהם מתחברים (גם כשנראה שאין שום נקודת חיבור) אבל בלי יכולתו של הסופר לאגד את הכל ביחד בכתיבה טובה זה לא היה צולח.
לסיכום - ספר טוב. 4 כוכבים!! (לא להגזים 5...בכל זאת יש לי מוניטין לשמר)
טיפ ממני - מי שלא נשבע לעצמו שהוא מסיים את הספר שלא יתחיל אותו בכלל. חבל.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
