ביקורת ספרותית על נון - או: דו"ח על צרעה כאיש צעיר מאת אהרן אמיר
ספר טוב

---

ספר חמוד שמספר אודות קורותיו של נער מן המושבה המגיע אל העיר הגדולה (הלא היא תל-אביב) המנדטורית על רקע פרוץ המהומות, שני עשורים לפני קום המדינה.

הפתיע אותי מאוד לראות כמה החיים לפני 75 שנה בתל-אביב היו כל כך דומים לחיים היום - צפיפות, עומס תחבורה, מצוקת דיור וכדומה - כולם מוזכרים בספר הזה בערך באותה צורה בה היינו מתייחסים אליהם היום.

השוני הוא כמובן בהיבט של הסכסוך היהודי-ערבי. מן הבחינה הזו לעתים אף חשתי חוסר נוחות מסויים בהתבוננות כלפי הערבי. ברור לי שאנחנו חיים בתקופה אחרת, ואולי דווקא בגלל זה אני צריך לשמוח על כך שהדיסוננס הזה מתחולל בתודעתי.

העברית בסיפור מאוד מליצית, מאוד ספרותית, אני דיי נהנה מזה. אף על פי שאני לא ממש מתחבר אל "זרם המחשבה", ישנו פרק שנכתב כך בזמן שהגיבור נמצא בסערת רגשות אדירה. זה היה דיי מעניין לקרוא את זה, אהרן אמיר עשה עבודה נהדרת.

הסיום היה מעט סתום, אך בהחלט יתכן שאהרן אמיר ידע מלכתחילה שהוא הולך לכתוב סדרת סיפורים, ולכן ההמשך אמור להתחבר אליו.

מומלץ לכל חובבי התקופה המנדטורית בארץ ישראל, וחובבי הלשון העברית המיוחדת שדעכה עם הזמן בעולם הספרות העברית.

לא מומלץ לאנשים עם בטן רגישה, אנשים עם השקפת עולם שמאלנית, או ערביי הארץ (שאני מניח שאולי אף יפגעו מחלקים מסויימים בספר, אף על פי שיכול אני רק להניח כי לא הייתה זו כוונתו של הסופר, והרי שאם מדובר בתקופת המחתרות והעימות בין היהודים וערבים שאכן התרחש באותה תקופה, אי אפשר לצפות ללשון עדינה יותר).

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על נון - או: דו"ח על צרעה כאיש צעיר