ביקורת ספרותית על זקן כחול מאת קורט וונגוט
ספר טוב

---

בתחילה וידוי קל: זאת פעם ראשונה שנופל לידיי ספר של קורט וונגוט, אכן בושה ונכלמת אנוכי שלא יצא לי לקרוא אי פעם ספר של הסופר הידוע הנ"ל.
וונגוט, שיש לו כאן בסימניה קהל מעריצים לא קטן ודי מהלל , היה מוכר לאוזניי עם השנים אבל לא
חיפשתי אותו על המדפים בספריה.
גם הפעם לפני כמה שבועות פגשתי בספרו "זקן כחול" במקרה.
הסתכלתי על תקציר הספר, קראתי, החלטתי: מעניין מאוד,
ספר לא עבה במיוחד, בואי אנקה ננסה.
ואתם יודעים מה? לא טעיתי בהימור וגם הרבה קוראי סימניה
שהתאהבו בכתיבתו של וונגוט לא טעו גם הם.
כתיבתו של וונגוט מעניינת, נעימה עם לא מעט חוש הומור וציניות מעודנת, מבקרת אבל לא מנקרת. מרתקת מבלי להיות חופרת.
מיהו כחול זקן המיתולוגי?
זאת אגדת ילדים די אכזרית (עמי ותמי,שלגיה, וכו')
על כחול זקן אחד (אולי בעצם בא לסמל אדם מבוגר)
שנושא שש נשים בזאת אחר זאת אבל למרבה הפלא הן נעלמות.
כשנושא את השביעית (למה לעזאזל הן נישאות לו?)
הוא אומר לה שהוא מתעתד לנסוע למסע ממושך נותן לה מפתח של חדר
בביתו אבל משביע אותה לא להיכנס אליו, למרות שהוא מרשה לה להיכנס לכל חדרי הבית האחרים.
טוב, אנחנו הנשים שאחת מאיתנו נגסה מהתפוח פעם ואחרת פתחה תיבה מלאה בצרות צרורות, כשמסתירים מאיתנו דבר
מסוגלות להתאפק? (אוי איזה שובינזם היתה באגדת הילדים הזאת)
אז הכלה השביעית במספר (כחול זקן הוא כנראה המקבילה של אליזבט טיילור ממין זכר) לא עומדת בפיתוי וכמובן מרוב סקרנות (שהורגת חתולים בלבד)נכנסת לחדר האסור לביקור, ואבוי מה רואות עיניה המבועתות?
כן, ניחשתם: את ששת קודמותיה המתות.
מרוב בהלה ופחד נופל מידיה המפתח לחדר ומתלכלך בדם...
הכלה החיה עדיין הולכת ורוחצת ושוטפת כמיטב יכולתה את
המפתח אבל עדיין דבק עליו כתם דם.
כשחוזר כחול הזקן הביתה בודק את המפתח ורואה עליו אבוי, כתם דם בפיקחותו כי רבה הוא יודע מה קרה, ואז הוא מתכונן להרוג גם את השביעית אבל, הגורל הפעם מתערב לטובתה ואחיה באים והורגים את כחול זקן.
מתעשרים וגם גרים באחוזה של הנבל.
טוב הנה אגדה עם סוף טוב.
ובכן מה האגדה הזאת ואיך בדיוק היא קשורה לזקן כחול שלנו? ראבו קראבאקיאן, הצייר ממוצא ארמני שהוריו היגרו עם טבח הטורקים בארמנים במלחמת העולם הראשונה, לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.
שירת בצבא ארה"ב במלחמת העולם השניה.
צייר די מחונן אבל ציוריו נסדקים ומתפוררים בגלל שימוש
בצבעי פלסטיק לא עמידים.
אלמן מאשתו השניה שמורישה לו לא מעט כסף ואחוזה.
ראבו מחביא כמו כחול זקן סוד באסם ביתו.
סוד שכל העולם ואשתו רוצים לדעת מה הוא. אבל ראבו שומר על סודו בפני כולם.
עד שאיזו גברת צעירה (ממנו) אומנית תוססת ומיוחדת חודרת
לחייו ולסודותיו.
מה קורה ביניהם? מה היא מגלה? מה הסוד? אלו השקפות עולם יש לראבו הצייר הציני המבוגר ושומר הסודות?
האם סוף הסיפור טרגי או טוב?
ברור שאני לא הולכת לגלות את הסודות הנ"ל.
את סיפור העלילה המעניינת ואת הדמויות המיוחדות המיוסרות והמרתקות והדינמקיה ביניהם תצטרכו לגלות לבד.
ולהנות מהספר ומכתיבתו של וונגוט כפי שנהנתי אני.

» ביקורות נוספות של אנקה
» ביקורות נוספות על זקן כחול