ביקורת ספרותית על זאבים בשלג מאת אורלי קראוס-ויינר
ספר טוב

---

כיצד היינו מגיבים לו היו מטיחים בפנינו שסבא שלנו - שהיה דמות ידועה ומכובדת במקום הולדתו בגולה - היה גנב ורוצח.
רובנו, מן הסתם, היו מתעלמים ועוברים לסדר היום.
אחרים היו דורשים התנצלות.
וחלק, אולי מעטים - היו מסיימים את הפרשה בבית המשפט.
וחלק קטן, תלוי בנסיבות - ייתכן והיה מברר ב"בית התפוצות" בת"א, האם לעלילה יש בסיס כלשהו...
אך ממש מעטים, ואולי מספרם לא יותר מאצבעות יד אחת, היו יכולים, בעקבות כך, לרקוח סיפור מרגש לספר עב כרס בניסיונות לברר האם ההאשמה אכן נכונה.
וכאן מגיעה גדולתה של הסופרת.
באמתלה של חקר האמת, היא רוקמת שני סיפורים יפים המשתלבים זה בזה, ומצטלבים לאחד, לאחר כ- 35 שנה.
הסיפור הראשון מביא את סיפורם הממוקד של יהודי אסטרגום בהונגריה - דרך הניסיון לברר האם הרבי הקהילתי ברח לישראל (אז עדיין פלשתינה) עם הכסף הרב שהיה ברשותו, בהותירו את צאן מרעיתו לגורלם המר בידי הנאצים ועושי דברם - ההונגרים.
הסיפור השני מתרחש בארץ, ועוקב אחרי דנה, נכדתו של הרבי - ישראלית שהשתחררה מהצבא, עבדה בבר מקומי והואשמה בגניבת כסף ממקום עבודתה, דבר שיוצר אסוציאציה אצל סב בא בימים לגבי המשפחה "המיוחסת" שאליה היא שייכת, בציינו שהתפוח (הרקוב) לא נפל רחוק מן העץ.
וכך, מחליטה דנה לצאת ולחקור את שורשה של העלילה שבה הואשם סבה.
היא מוצאת אישה מבוגרת, הגרה בבית-אבות ואשר הייתה פעילה בהצלת יהודי אסטרגום. האישה, כך מקווה דנה, תוכל לשפוך אור על האירועים שקרו שם.
הסיפור בארץ - שרובו מתנהל על מי מנוחות, ובתוכו גם מלחמת שלום הגליל, לא שונה משום סיפור אחר, שאליו הורגלנו, ואפילו גולש ברובו לאפרוריות שבחיי היום יום. הסיפור השני לעומתו, מרתק בעיני, יפה מאוד, מותח (כן, כן זו אינה מליצה) ומחזיק אותך - הקורא, רתוק לחלק הסיפורי.
וודאי תשאלו:"ומה עם התוכן?"
ובכן, כאן לצערי איני איש בשורות...
התקשיתי מאד לזרום עם פעולותיהן של כל הדמויות, המאוד צעירות, שעם הזמן חברו לפרטיזנים, פעולות שלפעמים גבלו במעשי "סופרמן", ובעיקר "סופרוומן" - שאולי מקומן באגדות, ועוד לחשוב שכל זה נעשה מול החיילים הנאצים שנכנסו להונגריה... נו, Give me a break כנהוג לומר...
אבל, וכאן מגיע ה"אבל".
לעומת פעולותיהן הלא מציאותיות, הדמויות מאד עמוקות (מקווה שאין האחד נוגד את השני), והסופרת מיטיבה לשתף אותנו באופיה ומחשבותיה של כל דמות - עד כי נדמתי כחי במחיצתן ואפילו בתוכן...
הסיפור עצמו מסופר, כפי שציינתי, בצורה נפלאה ואין באורכו הרב לשעמם ואף לא מצאתי "חורים" בעלילה המקסימה. כמובן שלצורך כך צריך להתעלם ממעשי ה"גבורה" - דבר שהיה לי די קל לעשותו.
במידה ומישהו עדיין לא ירד לסוף הרעיון - יואיל בטובו לגלגל במוחו את כל האגדות היפות שעליהן גדלנו...
ולסיום הבהרה:
ייתכן שכל המסופר היא אמת לאמיתה. אודה, מלבד כל נושא הרבי מאסטרגום, שלגביו לא מצאתי דבר בכתובים המזדמנים (וויקיפדיה, למשל), לא ניסיתי להתעמק ו"להפוך עולמות" ב"בית התפוצות" לדוגמה, בנסיון לאמת את האירועים, שאולי קרו, ואולי הומצאו ע"י הסופרת...
מבחינתי הציון "טוב" ולא "מעולה" שנתתי הוא כפי שאמרתי, בגלל מעשי הגיבורים שממש לא שיכנעוני.
אבל בס"ה נהניתי.

» ביקורות נוספות של י. קליש
» ביקורות נוספות על זאבים בשלג