ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום שבת, 18 בדצמבר, 2010
ע"י יניש
ע"י יניש
הרעיון בבבסיסו של הסיפור משך אותי בצורה בלתי רגילה. אדם שטיין ניצל מהמשרפות תוך עסקה בלתי כתובה עם השטן בדמות מפקד המחנה- הוא יהיה כלבו השני של מפקד המחנה. כעבור שנים אדם מתאשפז לסירוגין "בבית מנוחה" ומנסה להבין היבטים שונים באישיותה, טבע האדם, היכולת לשלוט ולהניע את הסובבים בבית המשוגעים, שמעניינם לא פחות ממנו.
עד כן נשמע מסקרן ומעניין ביותר.
בפועל לא הצלחתי לצלוח את אמצע הספר. מכיון ועיקר הספר מסופר מנקודת ראותו של אדם הלוקה במידה מסויימת בנפשו, העלילה מקוטעת ומסורבלת וקשה להתחבר אליה. הנסיון להבין את המצב הפסיכולוגי בו הוא נמצא מסורבל, וקשה .לעלילה ולהבנת המצב הנפשי להתקדם ולהתפתח זה לצד זה.
בעיני הספר כבד ומסורבל, אך אני יכול להבין איך אחרים יתחברו ויהנו ממנו בתנאי שהם מתעניינים בהתחבטויות הפילוסופיות על מהות האדם\תת אדם, שורדי השואה, נפשו של הלוקה בנפשו וכיו"ב.
2 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סופי
(לפני 14 שנים ו-1 חודשים)
תגובה ליניש
הרעיון בבסיסו של הספר משך אותך, שהנו אדם שניצל מהמשרפות בדרך נס, בחשיבה מהירה לשרוד ונשאר בחיים.
אדם, כל אדם, אשר עבר את השואה , צלח אותה מבחינה פיזית, יצא חולה מבחינה נפשית. אז כאן מסופר על אדם אשר אושפז בבית מנוחה, ובוחן את הסובבים מנקודת מבטו החולה, זה בסדר גמור.אפשר לאמר כמעט נורמלי. הקטיעה נובעת מזיכרונות , קפיצה בזמן מעבר להווה, וההבנה שכעת הווה, והכל בסדר עדיין בלתי נתפס מבחינת הגיבור. כן הסיפור מאוד מורכב , אך זה ברור שכך יהיה, איך לא ? האם קראת בעבר סיפור העוסק בשואה שהיה קל לעיקול ? |
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
