ביקורת ספרותית על העברית שלנו והעברית הקדומה מאת אליעזר רובינשטין
ספר מעולה

---

מרתק מרתק מרתק מרתק !!!! אני לרוב יותר נמשך לסיפורת מאשר ספרי עיון, אך זהו ללא ספק אחד מספרי העיון היותר טובים שקראתי ובהחלט חווית הקריאה הייתה עבורי הנאה צרופה.

נתקלתי בספר הזה בדוכן של הוצאת משרד הביטחון בשבוע הספר. בגלל חיבתי הרבה לתרבות העברית הקדומה, ובכלל, ללשון העברית (כמו גם לשונות שמיות אחרות) - קפצתי על הספר.

הספר מחולק לי"ג חלקים שכל אחד מהם דן באלמנט לשוני אחר בעברית שהשתנה עם הזמן. בספר מוצגים דוגמאות מן התנ"ך להיבט אחד - ודוגמה מהעברית בת-זמננו (לעתים עם השוואה ללשון חז"ל שמעט שונה).

הפרק האחרון של הספר היה תענוג צרוף. הוא מביא שם דוגמאות לאיך ביטויים באנגלית השפיעו על השפה העברית "היה זה דוד שנתן לי את הספר", למשל, בנוי מהיגיון של השפה האנגלית (it was David who gave me the book), בעוד שבעברית "פשוטה" היה ניתן להגיד "דוד הוא שנתן לי את הספר...
בנוסף, העמודים האחרונים ממש זאת פשוט התפלספות מאוד מעניינת על אבולוציה של שפה - איך בעצם שינויים, שמתחילים בתור סטיות, הופכות את השפה למה שהיא היום - ומחשבה על איך חוקים רבים בעברית התחילו מ"סתם טעויות לשון" - וזה נאמר בהקשר של השפה בת-ימינו, ועל טענות לגבי אי-דיוקים בשפה (שאולי עם הזמן יהפכו לחוק, כי כך שפה מתפתחת).

מרתק לכל חובבי הלשון העברית. הרשים אותי מאוד. זה ספר שאני בהחלט אעבור עליו שוב, בכדי לשנן ולהעמיק את הידע. פשוט מרתק.

(אני החלטתי לסיים בציטוט שפשוט הרשים אותי מהחלק האחרון של הספר, ששמתי פה גם בפורום ציטוטים ושיטוטים) :
לשון אינה רק כלי לתקשורת. לשון היא ערך תרבותי. היא תקשרת בין הפרטים שבחברה מסוימת, היא המצע התרבותי המובהק המשותף לבני-אדם, ויש לה ערך רגשי רב. על כוחה של הלשון כבר עמדו מדינות וממשלות, שעודדו את חדירת לשונותיהן לארצות זרות. הלשון מעוררת קשרים רגשיים בין אדם לסביבתו ובין אדם לבין הדורות שחלפו. קודם כל עלינו להבין את אלו, שהכלי הלשוני שבו כתובים נכסי התרבות מקודש בעיניהם, וזה הקריטריון שלהם להערכת המותר והאסור.

מתוך : העברית שלנו והעברית הקדומה (פרופ' אליעזר רובישנטיין ז"ל, חוג ללשון עברית, אוניברסיטת תל-אביב) - הוצאת משרד הביטחון. עמוד 86 (ממש לקראת סוף הספר)

» ביקורות נוספות של קורנליוס
» ביקורות נוספות על העברית שלנו והעברית הקדומה