“יאמר מיד: פרמן הוא עכברוש ועוד אחד משלושה עשר אחים, שנולדו בשגר אחד. כל אלה נולדו במרתף חנות הספרים של נורמן, בכיכר סקוליי בבוסטון. פרמן אינו עוד עכברוש. הוא שונה מאחיו ואמו בכך שהוא אינטליגנטי להפליא, מבין שפת אנוש ומעדיף סביבה אנושית על פני סביבת בני-מינו. כשאחיו מעדיפים הילולות והשתוללויות במרתף או בחוץ וכשאימו מעדיפה סביאת בירה ואלכוהול שנזרק בפחיות על-ידי בני-אדם, פרמן מעדיף לבלוע ספרים, תרתי משמע. התפתחותו השכלית מטאורית, אבל גופו חלש ומעוות ביחס לאחיו. כשאלה פונים לצאת לעולם הגדול, כלומר לרחובות, פרמן מעדיף לקרוא ספרים ולהביט במכירות הספרים המתבצעות בחנותו של נורמן, כשהוא ישוב על הקורה התומכת בתקרה. מדי פעם יוצא פרמן לקולנוע המקומי, להביט במלבלבות – נערות המופיעות במלוא הדרן בסרטים כחולים – לאכול פופקורן ושאריות נקניקיות שנזרקו. הוא אוהב סרטים ומעריץ את ג'ינג'ר ופרד. אבל פרמן חי בתקופה בה המצב הכלכלי מכריע את עסקיהם של שכני נורמן וחנות הספרים שלו, חנות אחר חנות נסגרת וגם עסקיו של נורמן רעים הם. אלא שיום אחד נפגע פרמן ברחוב וניצל ע"י ג'רי, המתגורר בבניין של חנות הספרים. הלה מתייחס אליו כאל חיית מחמד, חושב שזה חמוד שעכברוש מחקה מישהו הקורא בספרים ואינו יודע שזה ממש לא חיקוי. ג'רי כותב ספרים, חי מצ'ק אותו הוא מקבל כל חודש בשל פציעה נושנה ויום אחד נעלם. גם עסקיו של נורמן נעלמים וגם הבניין נהרס. בין לבין אנו מקבלים תובנות הן על בני-אדם והן על עכברושים. ברור שהמחבר סם סוואג' קרא וראה המון בחייו, שהוא אדם רחב אופקים ואת כל זה הוא הכניס לספר החמוד שלפנינו. אבל השורה התחתונה היא שהספר לא מחזיק מים. התובנות ישנן, הרעיון חמוד וכל זה לא מתגבש לספרות יוצאת דופן ואפילו לא לספרות טובה סתם. גימיק חמוד שמצטרף לעוד גימיקים דוגמת טימבוקטו של אוסטר ולכלב היהודי של קרביץ.”

“*לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת* אין כמו להישאר ערה עד שלוש בבוקר עם הספר הזה בין הידיים: פרמן מאת סאם סוואג' ליווה אותי בשלושה ימים האחרונים באדיקות רבה, והשאיר בי חותם מעט מלנכולי. פרמן מספר לנו, ובכן, את סיפורו של פרמן - עכברוש חכם ויוצא דופן, שבעקבות תפריט קבוע של ספרים בתקופת ינקותו, הפך שרץ אינטלקטואלי להפליא. בבגרותו הוא מוצא משכן בחנות ספרים יד-שנייה בבוסטון, במקום המכונה כיכר סקוליי, שם הוא קורא ספר אחר ספר, ועוקב באהבה והערכה אחר מנהל חנות הספרים, ואחר סופר תמהוני שפוקד מדי פעם את החנות. הספר הזה הוא לא באמת על עכברוש. לפחות זו דעתי. אל תתנו לכריכה לרמות אתכם. זהו ספר על המקומות העצובים ביותר שלנו כבני אדם. אולי אפילו המקומות שאנחנו לא רואים בנו, או באחרים. העצבות התהומית של הקיום, החולשה שלנו כיצורים שמתרוצצים על פני כדור הארץ. כל החלומות המנופצים שלנו זרועים בפנינו בתוך ראשו הקטן של פרמן, ואפילו חלומות שלא חלמנו לחלום - דווקא הוא חולם. פרמן העכברוש יוצא לשלל הרפתקאות בתוך ראשו שלו, את כולן הוא בודה מתוך הספרים שהוא קורא, ובכך מעניק לחייו איזו משמעות. נדמה כי הקורא, יחד עם פרמן, מתרוצץ אנה ואנה בניסיונות לחפש אחר מטרה, משמעות, אהבה - כל הדברים שבני אדם רוצים בכל מאודם ולא בטוחים כיצד להשיג. נכון, הסיפור של פרמן די עצוב, וברגעים מסויימים אף ניתן לקרוא לו "מזעזע". אבל בין האיומים של סגירת חנות הספרים האהובה בה פרמן גר כל חייו, בין האכזבה שפרמן חווה בניסיונותיו הנואשים למצוא אהבה והערכה דומה לזו שהוא מרגיש אל מנהל החנות, בין הפחד מהריסת העולם כפי שהוא מכיר אותו (הריסת כיכר סקוליי בבוסטון) - ניתן למצוא את רגעי האושר והמשמעות הפשוטים. הרגעים בהם הקיום כל כך ממשי שאי אפשר להתווכח איתו כלל. וכן, גם לעכברוש אחד קטן, זה פשוט מצליח. לחיוב בלטו שלל היצירות והסופרים המוזכרים בספר: הדרך בה סם סוואג' שזר אותם בתוך העלילה מתוחכמת ביותר. את הספרים והעלילות, הסופרים והסיפורים, את כולם רקם לתוך (איך לא) חנות הספרים, מתחת לאצבעותיו של מנהל החנות, וגם כמובן בתוך ראשו של פרמן, שקורא ספרים, הוגה ספרים, חולם ספרים, ולפעמים - מכרסם ספרים - כמו בניסיון נואש להתמזג בעולמם הרב משמעות של הדמויות עליהן הוא קורא. ספר נפלא לתקופות רגועות ומלנכוליות, או לכל מי שאוהב ספרים על ספרים. הכתיבה הפילוסופית והשובה של סם סוואג' מסוגלת לכשף כל קורא, ודמותו המרתקת של פרמן תכבול אותו לדפי הספר כמו פרפר אל קורי עכביש. קהל היעד: ספר למבוגרים (בעדיפות לעצובים קצת). "פרמן" מאת סם סוואג', בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. אשמח אם תבואו לבקר: determinreader.wordpress.com”

“פרמן ועלילותיו, לאחר שנפרד ממשפחתו- שמחוסלת במהלך הספר. בעל חיבה יתרה למנהל חנות הספרים שמנסה להרעיל אותו, לבסוף בורח לסופר המדע בידיוני הפוקד את החנות לספרי יד שנייה. העלילה מתפרסת בבוסטון של שנות ה-60, כאשר כול האזור מיועד להריסה. בחלק השני בספר פרמן מסתובב בעיר ומתבונן על העולם וזה שינוי מעניין מאשר ניתוח ספרותי והתבוננות מתמדת במנהל חנות-הספרים. קראתי את הספר בהנאה (אני עדיין לא אוהב עכברים, שלא לדבר על חולדות).”

“נתחיל בגילוי נאות: כוטרנרית אלי לאהוב את כל החי באשר הוא- אישית אינני חובבת עכברושים... ( גם יונים דרך אגב, שהן למעשה עכברים עם כנפיים..) יתכן ול-1984 של אורוול יש תפקיד בסלידה שלי ממין זה או אולי ל"חומה" של פינק פלוייד. אבל זה נושא לספת הפסיכיאטר. פרמן החביב השיב לי מעט חיבה לעכברושים. למעשה זה סיפור אוטוביוגרפי- יש רק להציץ בתמונתו של הסופר בגב הספר ולבהבין- אין ספויילר. סיפור על אנשי/עכברושי שוליים. יפה ומהנה. מומלץ.”

“יאמר מיד: פרמן הוא עכברוש ועוד אחד משלושה עשר אחים, שנולדו בשגר אחד. כל אלה נולדו במרתף חנות הספרים של נורמן, בכיכר סקוליי בבוסטון. פרמן אינו עוד עכברוש. הוא שונה מאחיו ואמו בכך שהוא אינטליגנטי להפליא, מבין שפת אנוש ומעדיף סביבה אנושית על פני סביבת בני-מינו. כשאחיו מעדיפים הילולות והשתוללויות במרתף או בחוץ וכשאימו מעדיפה סביאת בירה ואלכוהול שנזרק בפחיות על-ידי בני-אדם, פרמן מעדיף לבלוע ספרים, תרתי משמע. התפתחותו השכלית מטאורית, אבל גופו חלש ומעוות ביחס לאחיו. כשאלה פונים לצאת לעולם הגדול, כלומר לרחובות, פרמן מעדיף לקרוא ספרים ולהביט במכירות הספרים המתבצעות בחנותו של נורמן, כשהוא ישוב על הקורה התומכת בתקרה. מדי פעם יוצא פרמן לקולנוע המקומי, להביט במלבלבות – נערות המופיעות במלוא הדרן בסרטים כחולים – לאכול פופקורן ושאריות נקניקיות שנזרקו. הוא אוהב סרטים ומעריץ את ג'ינג'ר ופרד. אבל פרמן חי בתקופה בה המצב הכלכלי מכריע את עסקיהם של שכני נורמן וחנות הספרים שלו, חנות אחר חנות נסגרת וגם עסקיו של נורמן רעים הם. אלא שיום אחד נפגע פרמן ברחוב וניצל ע"י ג'רי, המתגורר בבניין של חנות הספרים. הלה מתייחס אליו כאל חיית מחמד, חושב שזה חמוד שעכברוש מחקה מישהו הקורא בספרים ואינו יודע שזה ממש לא חיקוי. ג'רי כותב ספרים, חי מצ'ק אותו הוא מקבל כל חודש בשל פציעה נושנה ויום אחד נעלם. גם עסקיו של נורמן נעלמים וגם הבניין נהרס. בין לבין אנו מקבלים תובנות הן על בני-אדם והן על עכברושים. ברור שהמחבר סם סוואג' קרא וראה המון בחייו, שהוא אדם רחב אופקים ואת כל זה הוא הכניס לספר החמוד שלפנינו. אבל השורה התחתונה היא שהספר לא מחזיק מים. התובנות ישנן, הרעיון חמוד וכל זה לא מתגבש לספרות יוצאת דופן ואפילו לא לספרות טובה סתם. גימיק חמוד שמצטרף לעוד גימיקים דוגמת טימבוקטו של אוסטר ולכלב היהודי של קרביץ.”

“*לקוח מהבלוג האישי שלי קוראת-נמרצת* אין כמו להישאר ערה עד שלוש בבוקר עם הספר הזה בין הידיים: פרמן מאת סאם סוואג' ליווה אותי בשלושה ימים האחרונים באדיקות רבה, והשאיר בי חותם מעט מלנכולי. פרמן מספר לנו, ובכן, את סיפורו של פרמן - עכברוש חכם ויוצא דופן, שבעקבות תפריט קבוע של ספרים בתקופת ינקותו, הפך שרץ אינטלקטואלי להפליא. בבגרותו הוא מוצא משכן בחנות ספרים יד-שנייה בבוסטון, במקום המכונה כיכר סקוליי, שם הוא קורא ספר אחר ספר, ועוקב באהבה והערכה אחר מנהל חנות הספרים, ואחר סופר תמהוני שפוקד מדי פעם את החנות. הספר הזה הוא לא באמת על עכברוש. לפחות זו דעתי. אל תתנו לכריכה לרמות אתכם. זהו ספר על המקומות העצובים ביותר שלנו כבני אדם. אולי אפילו המקומות שאנחנו לא רואים בנו, או באחרים. העצבות התהומית של הקיום, החולשה שלנו כיצורים שמתרוצצים על פני כדור הארץ. כל החלומות המנופצים שלנו זרועים בפנינו בתוך ראשו הקטן של פרמן, ואפילו חלומות שלא חלמנו לחלום - דווקא הוא חולם. פרמן העכברוש יוצא לשלל הרפתקאות בתוך ראשו שלו, את כולן הוא בודה מתוך הספרים שהוא קורא, ובכך מעניק לחייו איזו משמעות. נדמה כי הקורא, יחד עם פרמן, מתרוצץ אנה ואנה בניסיונות לחפש אחר מטרה, משמעות, אהבה - כל הדברים שבני אדם רוצים בכל מאודם ולא בטוחים כיצד להשיג. נכון, הסיפור של פרמן די עצוב, וברגעים מסויימים אף ניתן לקרוא לו "מזעזע". אבל בין האיומים של סגירת חנות הספרים האהובה בה פרמן גר כל חייו, בין האכזבה שפרמן חווה בניסיונותיו הנואשים למצוא אהבה והערכה דומה לזו שהוא מרגיש אל מנהל החנות, בין הפחד מהריסת העולם כפי שהוא מכיר אותו (הריסת כיכר סקוליי בבוסטון) - ניתן למצוא את רגעי האושר והמשמעות הפשוטים. הרגעים בהם הקיום כל כך ממשי שאי אפשר להתווכח איתו כלל. וכן, גם לעכברוש אחד קטן, זה פשוט מצליח. לחיוב בלטו שלל היצירות והסופרים המוזכרים בספר: הדרך בה סם סוואג' שזר אותם בתוך העלילה מתוחכמת ביותר. את הספרים והעלילות, הסופרים והסיפורים, את כולם רקם לתוך (איך לא) חנות הספרים, מתחת לאצבעותיו של מנהל החנות, וגם כמובן בתוך ראשו של פרמן, שקורא ספרים, הוגה ספרים, חולם ספרים, ולפעמים - מכרסם ספרים - כמו בניסיון נואש להתמזג בעולמם הרב משמעות של הדמויות עליהן הוא קורא. ספר נפלא לתקופות רגועות ומלנכוליות, או לכל מי שאוהב ספרים על ספרים. הכתיבה הפילוסופית והשובה של סם סוואג' מסוגלת לכשף כל קורא, ודמותו המרתקת של פרמן תכבול אותו לדפי הספר כמו פרפר אל קורי עכביש. קהל היעד: ספר למבוגרים (בעדיפות לעצובים קצת). "פרמן" מאת סם סוואג', בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. אשמח אם תבואו לבקר: determinreader.wordpress.com”

“פרמן ועלילותיו, לאחר שנפרד ממשפחתו- שמחוסלת במהלך הספר. בעל חיבה יתרה למנהל חנות הספרים שמנסה להרעיל אותו, לבסוף בורח לסופר המדע בידיוני הפוקד את החנות לספרי יד שנייה. העלילה מתפרסת בבוסטון של שנות ה-60, כאשר כול האזור מיועד להריסה. בחלק השני בספר פרמן מסתובב בעיר ומתבונן על העולם וזה שינוי מעניין מאשר ניתוח ספרותי והתבוננות מתמדת במנהל חנות-הספרים. קראתי את הספר בהנאה (אני עדיין לא אוהב עכברים, שלא לדבר על חולדות).”

“נתחיל בגילוי נאות: כוטרנרית אלי לאהוב את כל החי באשר הוא- אישית אינני חובבת עכברושים... ( גם יונים דרך אגב, שהן למעשה עכברים עם כנפיים..) יתכן ול-1984 של אורוול יש תפקיד בסלידה שלי ממין זה או אולי ל"חומה" של פינק פלוייד. אבל זה נושא לספת הפסיכיאטר. פרמן החביב השיב לי מעט חיבה לעכברושים. למעשה זה סיפור אוטוביוגרפי- יש רק להציץ בתמונתו של הסופר בגב הספר ולבהבין- אין ספויילר. סיפור על אנשי/עכברושי שוליים. יפה ומהנה. מומלץ.”