הדבר הראשון שמושל את העין בספר הזה הוא העיצוב שלו. הכריכה בצבע קרם, ואיור עדין של ראש ילדה בצמות וסרטים אדומים. חלק ונקי כזה. והכריכה קשה. וגודל הספר רבוע ולא סטנדרטי, קטן מהרגיל. הדפים גם הם בצבע קרם, ובדפדוף חפוז מתגלים ביניהם עוד איורים, ודפים קטנים כתובים בכתב יד.

הדפים הקטנים, הכתובים בכתב יד, בהולנדית (שפה שאני לא מבינה ולא יודעת לקרוא), עם אותיות רישיות גדולות וצבעוניות, ואיורים יפים, הם עמוד השדרה של הספר. מדובר בתעודה היסטורית אוטנטית, מכתבים שקיבלה הילדה ז'קלין בת ה-11, בעת שהחליפה את שמה ללינקה והתחבאה בכפר הולנדי, הרחק מעיר הולדתה אוטרכט. את המכתבים שלח לה אבא שלה, שהתחבא במקום אחר. המכתבים, מלבד העיטורים היפים שלהם היו גם כרוכים כספרונים קטנים, ועיצוב הספר משמר את התחושה האמיתית של ספרון קטן, כתוב ביד, כרוך ביד, על נייר ישן ואולי גם מאיכות גרועה.

שאר הספר סובב סביב המכתבים האלה, הקורות של לינקה בבית הרופא הכפרי. זהו סיפור שואה, בוודאי, אבל סיפור מנקודת הראות של ילדה, הרחק מרוב הזוועות. מצד שני אין כאן ריכוך מוגזם, כפי שקורה לעיתים בסיפורים מעין אלה. התוצאה היא משהו כן ואמיתי, עצוב למדי, אבל נושא בחובו תקווה.

מומלץ מאוד, לילדים, וגם למבוגרים שנמנעים מספרי שואה קלאסיים.
(ואולי זה רעיון לרשימה נפרדת - ספרי שואה טובים לילדים)

אני חוזר לספר הזה שוב ושוב.
שוטף את העינים באיוריו הנהדרים של האב פרופסור יעקב ואן דר -הודן
הספר נותן טעם לחיים :הפשטות ,הכנות ואהבת האדם של ואן דר-הודן כובשת.
במרום גילי אני מודה על כל רגע שאני יכול להתבונן באיורים ולקרוא את הטקסט המלווה של תמי שם טוב
שנכתב בענווה רבה.
תודה לך תמי.

ספר נהדר,
עשוי טוב, מעוצב יפה ונעים לעין.
עוד סיפור הישרדות מדהים ולא צפוי מהשואה.
לומדים על האנשים הטובים שהיו בתקופה, בין מלתעות המוות והרשע. ישנו עוד ניצוץ אנשוי שטרח להציל חיים יהודיים.

ממליצה מאוד, גם לאנשים שקשה להם לקרוא על השואה כי הוא עדין ורגיש. טוב גם לילדים ונוער.

אני מאוד ממליצה על הספר, בראש וראשונה העלילה ובנוסף האיורים המקסימים שמלוים את הסיפור, אני חושבת שהוא ספר שכל אדם בכל גיל ימצא בו חלק.

צונזר