ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 3 באוגוסט, 2007
ע"י נטעלי
ע"י נטעלי
מסכימה עם הביקורת של גמני...חלפו הרבה מאוד שנים מאז שקראתיו לראשונה ואיני בטוחה שאשוב לקרוא בו (בגלל הקשיים שהיא מציינת בביקורת שלה). כיון שכך, קצת קשה לי לכתוב ביקורת מנומקת, אבל אני ללא ספק זוכרת הלך רוח כללי – של סקרנות (שהובילה אותי לקריאת הספר) ושל דחייה וזעזוע. חקר גבולות הטוב והרע, מושגים של צדק, חירות, יחסים אנושיים בכלל נבחנים מבעד לעיניים של סאד, ומדובר בעיניים קיצוניות ביותר, מן הסתם. אני אדם שקשה לו עם קיצוניות מכל סוג שהוא, ומאידך, מדובר בתפיסת חיים כוללת ובאדם שהיווה את ההשראה לטביעת מושג "הסדיזם", כך שהקורא מקבל את מה שהוא מצפה לו ויותר מכך...אני לא בטוחה עד כמה היצירה הזו עומדת בפני עצמה כיצירה ספרותית – אין ספק שההילה סביב דמותו של סאד היא זו שנותנת לה "פוש" די רציני בדרך להיות יותר מעוד יצירה בינונית ופורנוגרפית. ובכל זאת, גם אני איני חפה מהמשיכה/ דחייה ומהסקרנות כלפי תפיסת העולם הסדיסטית ולו בשל כך, אני חושבת שכדאי לפחות להציץ במה מדובר.
אגב, יתכן שהגעתי לסוג של רוויה מהספרות הזו, שכן את ספרו של קרל פון זאכר מאזוך "ונוס בפרווה" לא התחשק לי לקרוא לאחר שסיימתי עם ספרו של סאד.
ועוד אגב, לא מזמן הזדמן לי לקרוא קטע מתוך "פשעי האהבה" שהוא אוסף נובלות של דה סאד והוא עושה רושם של ספר יותר קריא (אולי בגלל אורך הנשימה של נובלה לעומת הרומן הזה) ואולי בגלל שמקריאה שטחית באותו הקטע הרגשתי שיש בנובלות יותר סיפור מאשר אוסף קטעי פורנוגרפיה (אולם כמובן אני מניחה שגם מהנובלות לא נעלם המרכיב הסאדי המובהק של תיאורי מין קשים ואכזריים).
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
