• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

מאת אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

הביקורת של erez_s

תמונה של erez_s
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

מאת אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

הביקורת של erez_s

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של erez_s
הוצאה לאור:עם עובד
שנת הוצאה:2002
קטגוריה:קלאסיקה לילדים
הקודמת
נטעלי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•1 דקות קריאה

כנראה הספר הכי יפה, תמים ומתוק שקראתי מעולם.
אין קץ לכמה שאני יכול להשתפך מאהבה על הספר הזה.
לצערי, או שמה לשמחתי, לא התוודעתי לספר הזה בילדותי אבל אולי זה מה שנתן לי את היכולת להעריך את הספר הזה כל כך.
יכול להיות שגם אחת הסיבות לאהבתי אליו היא השיר הישראלי שנכתב בהשראתו על מלחמת יום הכיפורים ובכלל על אבדנם של ילדים אהובים להורים דואגים במלחמות נוראיות.

בשום פנים ואופן לא לקרוא ולצרוך את הספר בגירסתו החדשה הנוראית והצבעונית בכריכה הלבנה ובטח לא את הגירסא היותר חדשה כספר כיס. אך ורק את הגירסא הישנה המושלמת בכריכה הצהבהבה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של IRomi
IRomi
תמונה של מיכל
מיכל
תמונה של lisa in wonderland
lisa in wonderland
תמונה של יוד
יוד
4קוראים|גיל ממוצע40|75%נשים

על המבקר

תמונה של erez_s

erez_s

חבר מזה 19 שנים
22 ביקורות•1 נבחרות•40 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של erez_s
erez_s
חבר באתר מזה 19 שנים
ביקורות22
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל40
דירוג ממוצע3.9 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת12ספרות מקורית5מתח ריגול והרפתקאות1

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של erez_s

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה

ריימונד קארבר

לא יודע למה ואיך, אבל מאז ומתמיד, סוגת הסיפורים הקצרים לא עשתה לי את זה ולא משכה אותי אליה. תמיד העדפתי את הרומנים המלאים (ואין באמירתי זאת לומר שהסיפורים הקצרים הם זניחים לעומת הרומנים). לבלות יותר עם הגיבורים, להתגורר יותר זמן באותו עולם וכו', זה מה שאני מחפש, וזה מה שכן מושך אותי. אבל, מן הסתם, כמו בכל דבר, ישנם היוצאים מן הכלל, שבראשם עומד ריימונד קארבר, ובעיקר קובץ הסיפורים שלו "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה", שעל אף החסרונות (מבחינתי, מבחינתי) של הסיפור הקצר, דילג מעל כל הציפיות המפקפקות שלי כשאני מגיע לקובץ סיפורים כלשהו. הכתיבה של קארבר היא משהו שלא פגשתי לפני שקראתי מסיפוריו, וזה משהו שטלטל אותי לחלוטין ושינה את השקפת עולמי הספרותית. לא ראיתי דבר כזה קודם לכן, לספר סיפור נטול כל הבעת רגשות ובכל זאת, בסוף כל סיפור, העולם המסופר רועד ומזדעזע מכל הרגשות שבסאב טקסט. וכך גם אני. מרוב עוצמה וטילטול לא יכלתי לקרוא יותר משניים שלושה סיפורים ביום. כל סיפור הוא מתיש, מכאיב, מכמיר לב ודורש מחשבה עמוקה לאחר כל סיפור. וכתוב כל כך יפה, על אף דלילות האמצעים.
לא אומר שזה מה ששינה את כל התפיסה שלי לסיפורים קצרים ושמאז זה כל מה שאני קורא, כי זה רחוק מאוד מהאמת, ואני עדיין הרבה פחות נמשך לסוגה הזאת. אבל מאז יש לי יותר כוח רצון להתמודד איתם ולגלות עוד "קארברים" שכאלה.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
ארץ הגאות והשפל

ארץ הגאות והשפל

אמיטב (אמיטאב) גוש (גהוש)

ספר יפהפה!!
מהספרים הטובים שקראתי לאחרונה.
פורש לקורא עולם חדש ומדהים שלא האמנתי שחיים בו אנשים.
מלא במידע מרתק על הודו, ארץ הגאויות, מדע חקר היונקים הימיים ועוד.
הספר לא ארוך במיוחד אבל מאגד בתוכו עולם ומלואו ודמויות מרתקות ומדהימות. הכתיבה זורמת מאוד ולוכדת בקלות, כך שקל מאוד להתחבר אל הספר וקשה מאוד להתנתק ממנו.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
ארבעה בתים וגעגוע

ארבעה בתים וגעגוע

אשכול נבו

עד שקראתי את הספר, לא האמנתי שהבאזז סביבו באמת מוצדק, ועכשיו אני רק תורם לבאזז לגדול.
ספר נהדר באמת, וקריאה מהנה מאוד.
כשקראתי את הספר הייתי בטיול בדרום אמריקה, ובספר ישנם המכתבים של החבר של אחד הגיבורים שמטייל בדרום אמריקה, כך שזה עוד העצים אף יותר את מידת ההתחברות שלי לספר. אבל זה זניח, הספר עצמו הוא כיף גדול, כל אחת ואחת מהדמויות הראשיות מרתקת ומושכת, הסגנון הסיפורי מצויין והעלילה מבריקה. ובזאת סיימתי את מלאי הסופרלטיבים המצוי באמתחתי, כך שאם אני רוצה להמשיך לשבח את הספר זה יצטרך לחכות עוד קצת, אני בקרוב מתחיל קורס פסיכומטרי ואז אוכל לכתוב מילים בעלות 7 הברות על הספר הזה.
לפני שהתחלתי לקרוא את הספר, אמרו לי שהספר מצויין מלבד קטע אחד באמצע, ולאחר שקראתי אכן הסכמתי. ישנו קטע אחד די הזוי של אמתחבר בכלל לשאר הסיפור. את האמת, גם חלקו של הפועל בניין הערבי לא התחבר לי עם שאר הספר. אבל, בין אם החלקים האלה קשורים או לא, אשכול נבו הוא סופר בחסד (עפ"י הספר הזה בלבד, אל עף ששמעתי שספרו החדש הוא נפילה אז...) ומצליח לעשות גם את החלקים האלו למעניין ונעימים לקריאה.
כך שמומלץ בחום.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
זכרון דברים (1994)

זכרון דברים (1994)

יעקב שבתאי

כנראה, אבל לא בטוח, אבל רק כנראה, הספר הכי טוב שנכתב אי פעם... לדעתי.
למה כנראה? כי פעם ראשונה ואחרונה שקראתי אותו הייתה לפני 6 שנים, אז תחילת כניסתי לעולם הספרים, כך שלא קראתי יותר מדי ספרים בכלל וקלאסיקות בפרט, ולאחר הקריאה ההיא הגדרתי אותו כספר הכי טוב שקראתי.
עכשיו, לאחר שקראתי כמה וכמה ספרים ברמה זאת, קצת יותר קשה לטעון את אותה טענה. בכל זאת, עברו כמה שנים ואני כבר לא זוכר את הספר כמו שצריך כדי להשוות אותו לספרים אחרים. ו... אהה... כן, קצת התבגרתי מאז, ואני כבר לא טוען דברים כאלה יותר.
מה שכן, אני עדיין טוען שהוא הספר הישראלי הכי טוב. וזה כבר משהו הרבה פחות פומפוזיוני מהטענה הראשונה, מאחר ואני בהחלט לא הראשון ולא האחרון שאומר דבר כזה.
בכל מקרה, חלאס עם הבולשיט, ונעבור לעיקר:
ספר מדהים, קשה מאוד לקריאה (למי שלא יודע, פסקה אחת מההתחלה עד הסוף, מה שגורם לתחושת מחנק לא קטנה), מטלטל כל כך שיוצאים ממש פצועים אחרי הקריאה, אבל בנוסף גם אחת מחוויות הקריאה המדהימות ביותר שיש.
כדאי לבוא עם הרבה סיבולת וסובנלות לספר הזה ולא לוותר לו/עליו אף פעם. שווה מאוד את המאמץ!

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
הכול מואר

הכול מואר

ג'ונתן ספרן פויר

מקרה קלאסי של אכזבה!
הרבה זמן רציתי וחיכיתי לקרוא את הספר הזה, שמעתי דברים מופלאים על הספר ועל הסופר, סוף סוף יוצא לי לקרוא, ספר די מוזר, אבל אני חושב לעצמי שבטח אחרי כמה עשרות עמודים המוזרות הזו תפסיק או משהו כזה כי כמה אפשר למשוך את הגימיק, זה לא נפסק אלב אני מתרגל ותאמת מתחיל ממש לחבב את הגימיק (אני מתכוון למונולוגים של אלכס שכתובים כאילו אלכס כתב אותם קודם ברוסית ולאחר מכן תרגם עם מילון אחד לאחד, ועם המון טעיות), אבל דווקא מה שהפריע לי בא ממקום לא צפוי, בין החלקים של אלכס יש את החלקים של השטעטל הסוריאליסטי והבלתי קוהרנטי בעליל, שלעומת אלכס כתובים יפה מאוד בכישרון יוצא מן הכלל, ומספרים בעיקר סיפורים קטנים בשטעטל אבל בעצם, מבחינתי חסרי תוכלת ועניין ומאוד מציקים ובסוף לא מתחברים ממש לכלום.
מאוד חבל לי, ברור כל כך כמה כישרון יש לסופר הזה ואיזה פוטנציאל יש לו בידיים, ובמקום לכתוב מאסטרפיס הוא כותב ספר שיכל להיות הרבה הרבה יותר טוב אם הוא היה מתרכז באלכס ולא סוטה לשטעטל המיותר או לפחות לא כותב אותו בצורה כל כך לא קוהרנטית היה יוצא לו ספר מדהים.
בכל מקרה, שמעתי כל כך הרבה (ואני מקווה שזה לא יפיל אותי פעם נוספת) על הספר השני שלו של פויר, ושאנשים שלא אהבו את הכל מואר אהבו הרבה יותר אותו, כך שיש מצב שאני אוהב אותו. הוא מלא ובכל מיני גימיקים ואני בנאדם שמאוד אוהב שטיקים וגימיקים כאלה כאשר הם עובדים, רק שאני אחכה עם זה כמה זמן שהאכזבה קצת תשכח ולא תהיה לי בעיה לעבור לספר הבא של פויר בלי חששות מיותרים.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
האי של סופייה

האי של סופייה

ויקטוריה היסלופ

על אף שתי מגרעות שיש בספר, מאוד אהבתי אותו. התיאור של כרתים והאי המדובר נהדרים, עושה לי חשק להגיע ולראות הכל בעיניים שלי. הנושא הוא מאוד חשוב ושזור בעלילה באופן מצויין. ולמדתי הרבה מאוד דברים חשובים על מחלת הצרעת, שלא היה לי מושג ואני משער שגם להרבה אנשים אחרים. רק בגלל הנושא כדאי לקרוא, שזאת כבר סיבה מספיק טובה.
רוב הדמויות מאוד התחבבו עליי, מלבד שתי דמויות נוראיות (שאלו הן המגרעות). האחות הרעה היא רעה באופן שקשה להאמין שיש אנשים כאלה. והדמות של סופיה, שמהשם של הספר (שממש לא תואם את השם המקורי של הספר: "האי" בפשטות) אפשר לחשוב בטעות שכל הסיפור סובב סביבה והיא הדמות המרכזית, מה שבכלל לא נכון, אלא היא מופיע בחלק קטן ביותר שלו, והדמות הזאת, כל כך רפת שכל וטיפשית, בלתי אפשרי כמעט להאמין שהסופרת שכתבה דמויות כל כך מרתקות ונוגעות בספר הזה עשתה חתיכת פשלה עם הדמות של סופיה.
מאוד ממליץ לקרוא על אף שתי הדמויות המחורבנות האלה.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
כפרה

כפרה

איאן מקיואן

כמה שמעתי על הספר הזה לפני שקראתי אותו... אבל בכל זה לא אומר שהייתי מוכן למה שאני אמצא שם. מקיוואן הפתיע אותי חזק מאוד. בחלק הראשון הוא הרבה פעמים שיעמם אותי וגרם לי לפזול לכיוונים אחרים, כך במשך 200 עמודים לערך, ואני לא אומר שזה חלק מיותר, זה הבסיס לכל הספר ולמרות שקצת השתעממתי ממנו לא הייתי משנה אותו אפילו בקצת. במבט לאחור נראה לי שזה מחייב שהוא יהיה איטי כמו שהוא, מלא פרטים ותיאורים מפורטים מדי, העלילה מחייבת את זה. בחלקים האחרים של הספר שמתקיימים שנים לאחר החלק הראשון קיבלתי את הבעיטה בבטן (היו הרבה כאלה, והרציני שבהם הוא מן הסתם לקראת סוף הספר, בקיצור, יצאתי חבול למדי...) ועיכלתי את הכתיבה הגאונית של מקיואן. הבחור השכיל ליצור יצירת מופת מפתיעה ביותר מחומרים מוכרים מאוד (מלחמת העולם ה- 2, ההווי הויקטוריאני, ארס-פואטיות ועוד).
חייב לקרוא עוד משלו, פשוט חייב.

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
בית מטבחיים 5 חמש

בית מטבחיים 5 חמש

קורט וונגוט

כשקראתי את הספר לראשונה בגיל 17 קיבלתי כפה והתהפך לי המוח. לא פגשתי ספר כזה לפני כן, ומאז, 6 שנים לאחר מכן, אני עדיין מוקיר אותו ושומר לו פינה חמה במיוחד בשבילו ורק מחכה לזמן שיהיה לי האומץ לקרוא אותו שוב.
השילוב של סיפורו האוטוביוגרפי של וונגוט בתור חייל בדרזדן, האלמנטים המד"בים והפילוסופיה של הספר באמת שהעיפו את המוח שלי באותם ימי נעורים שהם קראתי את הספר, למחוזות רחוקים כל כך שהיווה את אחד הטריגרים היותר משמעותיים שגרמו לי להתאהב כל כך בעולם הספרות החל מאותה תקופה.
ספר עצום!

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s
אבק כוכבים

אבק כוכבים

ניל גיימן

אגדה יפהפיה, מפתיעה ומקורית ביותר!
מאוד חששתי כשהתחלתי לקרוא את הספר, כי שמעתי עליו שזאת אגדה שנשמעת קצת מיושנת וילדותית, אבל התבדייתי לגמרי, והבנתי שגם ספרי פנטזיה בעלי בסיס קלישאתי יכולים לפרוץ גבולות ולהפוך לסיפור כל כך מדהים.
גיימן במיטבו, נראה לי בספרו הטוב ביותר מבחינתי.
תענוג

לפני 18 שנים•
★★★★★
•erez_s

ביקורות נוספות על "הנסיך הקטן (2002)"

הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

האם אפשר לחוש בודד גם בקרב בני אדם?
שקיעה של בין ערביים ופרח שאתה אוהב יכולים להקל על תחושת הבדידות.

הלא לבני אדם אין שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד, הם נודדים ממקום למקום ועליהם להניח את עברם מאחוריהם.
הפרח הקטן שמדבר עם הנסיך במהלך מסעו - אינו רואה את דלותו ועליבותו כפי שהאנשים שמסתכלים בו מבחוץ רואים אותה, אלא הוא רואה את מסכנותם שלהם, הנובעת מהחיפוש שלהם שמישהו יכיר במסכנותם, שמישהו ישמע את קולם ויראה את יופיים.

אף אדם פרט לנסיך הקטן אינו רואה את הפרח העלוב כפי שהוא, כי הם מדלגים על פניו.
רק הנסיך הקטן מדבר עימו ושואל מה ראה ומה חווה, ומעוניין ללמוד איך אותו פרח עלוב בודד במדבר רואה את העולם.
הוא מדבר עימו כשם שהוא מדבר עם כל אדם ובעל חיים או צומח שהוא פוגש בדרך.

מה אכפת לו מי נחשב בעיניהם יפה ומי עלוב?
והרי מהו הדבר המשווה יופי לבית לכוכבים או למדבר?!
הוא משהו הסמוי מן העין!

ואם בעבר השושנה המפונקת גרמה לנסיך הקטן צער בגינוני גנדרנותה - רק כשיצא מן הכוכב הבין שישנם כוכבים רבים ובכל אחד מהם פרחים ולכל אחד מהם יש חסרונות...
הוא חשב שהשושנה שלו היא הפרח היחיד בעולם והיא הכי מפונקת, והצטער בכך שהוא חייב לעבוד קשה כדי לשמר את הקשר עימה.

כשהתחיל לנדוד הוא חשב שיש עולם שלם שהשושנה הסתירה ממנו - אך רק לאחר ששמע את סיפוריהם של כל האנשים והצומחים והחיים הבין שאהב את השושנה המפונקת, והיא חסכה ממנו את החיפוש המצער אחרי מי שיאהב אותו בין הרברבנים, המאיימים, הגאוותנים, השיכורים, אנשי העסקים ומדליקי הפנסים...

הוא הבין שהוא צריך לחזור למה שהוא אוהב באמת.
יום הולדת שמח לי!

לפני שנה•המורה יעלה
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

כמעט שלושים שנה של ציפיות התנקזו ליום קריאה מרוכז, ולהפתעתי לא התאכזבתי.

טייס המבצע נחיתת חירום בסהרה, פוגש חבר מעולם אחר, ילד זהוב שיער וגלוי לב - הנסיך הקטן.

קסמו של הספר, חל כבר בהקדשה.
טרם נתקלתי בסיפור בו דמויותיו דנות בציורים המאוירים בו, אבל אולי זה כי לא נחשפתי מספיק עדין לספרי ילדים.

מדובר כנראה בספר הילדים הנחשב בתבל (כנ"ל לגבי התחום האפור של ספרות אל-גילית).
אני תמה האם ילדים בימינו עדין נחשפים אליו, בעיקר לאור המשלב הלשוני, בשאר הקטגוריות הוא מונגש למדי.

דה סנט-אכזיפרי מיטיב להבין ללבם של ילדים, וגם לשכלם. הוא מציג את הלך מחשבתם כקונטרסט לזה של המבוגרים – ילדים מתמסרים לדמיון, לא מפחדים לטעות ולשקף אסוציאציה ראשונה (כפי שניכר מאנקדוטת הכובע והנחש).
הסיפור מכיל ביקורת על מבוגרים והאדם ככלל, הוא עוסק בנושאים רבים, לרבות קיבעון מחשבתי, סטיגמות, אמונות טפלות, התמכרויות, שררה, מערכות יחסים, יחסי גומלין, שוק פרטי מול ציבורי, יושרה עצמית, יחסי אדם-חיה, סדר עדיפויות, אינטליגנציה רגשית, אופטימיות, הגדרה עצמית, גמול נפשי מול חומרי, בדידות, טיבו של המוות, וגורל הנשמה.
הוא שם דגש על יופיו של הסמוי מן העין, של הלא מובן. כמו גם, על תפיסת עולם המאתגרת את השגור במחשבה.

לא ברור מהטקסט (אלא אם פספסתי), מדוע הילד נקרא נסיך ומדוע עזב את ביתו.
ציטוט שאשאף לזכור - "איזו ארץ מסתורית היא ארץ הדמעות".

יש עצבות בספר, בין היתר כי אתה נוכח לדעת שגם אתה נתפסת בהלך הרוח המבוגר.
הספר ממחיש כיצד קשר רגשי ("אילוף" לדברי הנסיך) הופך דבר שגור לחוויה.
הנסיך אילף את כולנו.

חמישה כוכבי הנאה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•אור שהם
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

אני רואה פה את הביקורות. חלקם אומרות כמה הספר הזה מדהים וחלקן טוענות שזה ספר סתמי ולא ברור. אני משהו באמצע. די נהניתי לקרוא את הספר. טוב שהוא קצר מאד. אבל לצערי, לא ירדתי לסוף דעתו של הספר. הבנתי שזה ספר פילוסופי מאד. ואולי צריך לקרוא אותו כמה פעמים. ואולי בתקופות שונות. אני, בכל מקרה, לא נפלתי. ספר חמוד. חבל שלא הבנתי את הפילוסופיות שלו. כי אני אדם די עמוק בעצמי. ומאד פילוסופי. אבל לא התלהבתי. חבל ... מי יודע ? למרות שלקחתי אותו מהספרייה ואני מחזיר אותו עוד יומיים. אולי אם אקרא אותו שוב בעתיד. אולי אהנה יותר.

תיהנו ...

נדב

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•נדב11381
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

הנסיך הקטן צוחק הרבה. אבל אל תדאגו, לא עליכם. אבל לא כולם יכולים להיות הנסיך הקטן - אם תראו ילד ששיערו זהוב, ושלא יענה על שאלותיכם, וכמובן שיוסיף הרבה שאלות משלו, שתמיד לא יתפשר ללכת מבלי תשובה, אתם מוזמנים לתאר לעצמכם שזה הוא.

אני אוהבת את הנסיך הקטן; הוא מתוק, תמים וחמוד. הוא זורח. הוא פשוט ילד, ואחד נהדר. ואי אפשר שלא לאהוב אותו; כי אולי לפעמים אפשר לחשוב שהוא מפוזר. אבל מי לא.
והוא יפהפה. כי למרות שאולי פניתי אל הספר מאוחר מידי - אהבתי אותו יותר מכל הספרים שמסתובבים כרגע בשוק; לא, הוא לא הספר הכי אהוב עליי בכל העולם. אבל בהחלט אהבתי אותו.

ואין עוד הרבה לומר על ספר כל כך קצר - אולי שהייתי מקווה שהיה אורך קצת יותר. לקבל קצת תובנות, עוד קצת מהמשפטים הקבועים של הנסיך. כמה שהוא קטן, ככה הוא חכם:)

היה לי מוטו לחיים; עכשיו אני לא בטוחה שהוא היחיד. דבר אחד על בטוח; אם אהיה אמא, אשאל את הילדים שלי מה צבע הקול של החברים החדשים שלהם.

"המבוגרים אוהבים מספרים. אם תגיד להם שיש לך חבר חדש, לעולם לא ישאלו אותך שאלות חשובות. איש מהם לא ישאל: "איזה צליל יש לקול שלו? במה הוא אוהב לשחק? האם הוא אוסף פרפרים?" לא, הם שואלים: "בן כמה הוא? כמה אחים יש לו? כמה הוא שוקל? כמה משתכר אביו?" ורק אז נדמה להם שהם מכירים אותו. אם תגיד למבוגרים: "ראיתי בית יפה, בנוי לבנים אדמדמות ובחלונותיו פורח גרניום ועל הגג עומדות יונים..." - לא יוכלו כלל לדמות להם את הבית. עליך להגיד להם: "ראיתי בית שעולה מאה אלף פרנקים." ואז יקראו: "איזה יפי!"

למרות שפרסמו אותו בשנת 1943; הוא רלוונטי גם כיום. לגבי הכל. חוסר הבנה בין הילדים למבוגרים, דברים שהנסיך הקטן אומר, שאף פעם לא יהיו מאוסים מבחינתו של ילד קטן. והאמת, שהבנתי את הביקורת של הנסיך הקטן כנגד המבוגרים, כי, טוב, זה עצוב לי - שאם אני מחייכת, סתם ככה, ברחוב, יבקרו אותי. יש דברים, אפילו הכי סתמיים, שמלמדים אותנו להפסיק לעשות כשנגמרת הילדות.
וחבל.

איזה מוזרים הם, המבוגרים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אנג'ל
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

אילו יכולתי לדרג את הספר הזה בעשרה כוכבים - הייתי עושה זאת.
כשהייתי מבקשת לפני השינה מאמא שלי להקריא לי סיפור היא הייתה שולפת ספר ממדף הספרים העמוס (והיו הרבה מדפים) ומקריאה לי עד אשר שהייתי נרדמת. כמה פעמים הייתה שולפת בכוונה להקריא לי את הנסיך הקטן אך אני סירבתי.
הפסדתי כל כך הרבה! הילדות שלי לא שווה כלום בלי הספר הזה.
קראתי אותו לראשונה בשנה שעברה בכיתה ז' בגלל לחץ חברתי מצד המשפחה :) מאז קראתי אותו עוד שבע פעמים ובכל פעם התאהבתי בו מחדש.
אז אם כך: אני ממליצה לכולם לקרוא אותו. וכשאני אומרת 'כולם' אני מתכוונת גם לילדים בני חמש וגם לאנשים בני שבעים ומעלה.
ספר מרגש, עדין וקסום.
תהנו :)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•בטלי
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

הנסיך הקטן. שמונים עמודים של תמימות, קסם, עצב נוגה ותהיה על פשר העולם.
שמונים עמודים של פילוסופיה ומתיחת ביקורת על בני האדם.
ואם תשאלו אותי, זה כל מה שצריך כדי לגרום לנו להבין.

הנסיך הקטן הוא הילד הפנימי שכולנו צריכים לשוב ולהתחבר אליו. לשוב ולחפש את הדברים המשמעותיים באמת בחיים, כמו חברות, אהבה, טוב לב. ולא מה שנראה חשוב על פני השטח, אך רקוב מבפנים, כמו מעמד, כסף, נראות עין.

מאחורי העלילה הפשוטה, שנראית כאילו פונה לילדים, מסתתרת ביקורת פילוסופית נוקבת ופנייה למבוגרים: לעצור, לקחת נשימה, להתבונן בעולם בעיני ילד תמימות, בעיניו של הנסיך הקטן - ולהיזכר במה שחשוב באמת.

"מה שחשוב באמת סמוי מן העין, הזמן שבזבזת על השושנה שלך הוא שהפך אותה לחשובה כל כך. בני האדם שכחו את האמת הזאת".

"האנשים בכוכב שלך, אמר הנסיך הקטן, מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד, ולא מוצאים את מה שהם מחפשים". "לא הם לא מוצאים", עניתי. "והרי יכלו למצוא את מה שהם מחפשים בשושנה אחת, או במעט מים". והנסיך הקטן הוסיף ואמר: "אבל העיניים עיוורות, צריך לחפש בלב".

הנסיך הקטן, שמגיע לכדור הארץ מכוכב אחר, פוגש במסעו כמה דמויות, כאשר כל אחת מהן משקפת את החשיבה השגויה של המבוגרים בדרכה שלה.
כאשר הוא מגיע לכדור הארץ, הוא פוגש את הטייס שמטוסו התרסק במדבר (זהו גם מספר הסיפור), ושובה את ליבו בהתנהגותו המיוחדת. בנוסף לכך, הוא פוגש את השועל, שמלמד אותו שיעור חשוב לחיים.

זהו סיפור נוגע ללב, שמלווה אותי כבר שנים. ואחרי כל קריאה שלו אני מתרגשת כל פעם מחדש, מגלה עוד ועוד דברים שלא היו שם בקריאה הקודמת, ובוכה כמו ילדה כשהוא מגיע לסיומו. אבל אלה דמעות של אושר, הרי הנסיך הקטן שב לביתו...

לפני 12 שנים•
★★★★★
•Lena
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

"בבקשה...צייר לי כבשה..." המשפט הזה עדיין תקוע לי עמוק בתוך הראש. הספר הזה הוא ספר קסום.
חבל שמחשיבים אותו לספר קדוש ומתחילים ליצור פנקסים שלו ועוד דברים אחרים.
זה מה שגרם לספר להיות מונח זמן רב על המדף ספרים שלי.
כשאתה קורא אותו את מבין שהוא באמת ספר מיוחד שכתוב טוב ודווקא העלילה הפשוטה יחסית גורת לך לזכור את הספר טוב.
המשפטים בספר מיוחדים. ספר קסום ופשוט בעל מסר עמוק!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•נטע
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

כשהייתי בכיתה ז' למדתי עם חבר מתמטיקה אצל מורה פרטי.מכיוון שלשנינו היה בר מצווה באותו זמן המורה הביא לנו מתנה 2 ספרים.הראשון על שחמט והשני הנסיך הקטן.
כמובן "שברוב חכמתי" תפסתי ראשון את השחמט והותרתי לו את הנסיך הקטן.
לשנינו לא היה ברור מה פתאום הוא מביא לנו ספר ילדים לבר מצווה.ההסברים שלו ושל אימי שזה כלל לא ספר ילדים נפלו כמובן על אוזנינו הערלות.
אני מתוודה שאת ספר השחמט פתחתי כפעמיים שלוש ולא שרדתי יותר ממספר דפים.לעומת זאת על הנסיך הקטן אני מניח שלא צריך להכביר במילים.
מזל שמצאתי עותק שלו בבית.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•הנסיך הקטן
הנסיך הקטן (2002)

הנסיך הקטן (2002)

אנטואן דה סנט-אכזיפרי (אכזופרי)

מידי פעם כשמגיע הקיץ אני הולכת עם גופיה לבית הספר. ובכל כיתה חדשה כשאני מסתובבת ללוח נשמעים רחשים של התלמידים: "וואו, למורה יש קעקוע", "מה זה הדבר שמצויר לה שם", "מעניין מה זה" וכן הלאה. מידי פעם תלמיד אוזר אומץ ושואל למה עשיתי קעקוע של הנסיך הקטן [תתפלאו,אבל גם בדור הפייסבוק יש מספר מצומצם של תלמידים שמזהים]. ואני תמיד עונה "כי זה הספר שאני הכי אוהבת". ותוך כדי התשובה אני מקווה שלפחות כמה תלמידים סקרנים ילכו לספריה וישאילו את הספר. למה? כי הוא נקרא שונה בכל גיל שקוראים אותו, כי כבר בגיל 13 הבנתי שזה המסר שאני לוקחת איתי לכל החיים, כי בכל אחד מאיתנו יש משהו מכל אחת מהדמויות, ובעיקר- כי התמימות שהנסיך מציג היא זאת שלא תרצו לאבד כל חייכם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•ליהי'ס
דירוג
5.0
לפני 17 שנים

“מסוג הספרים שמילים ומחמאות לא יצליחו להסביר. ספר שפשוט מרגישים. מתאים לקריאה בכל גיל ותמיד תמיד מרגש”

43/98
ביקורות על הנסיך הקטן (2002)
הבאה
רובין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“ספר חובה לכולם”