ביקורת ספרותית על האיש שלא פסק לישון מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה

---

ספר עמוק ומעמיק הנוגע בנקודת התפר שבין שואה לעצמאות מדינית וממנו גלישות אל העבר - הדובר בספר משוחח עם העבר דרך השינה: עם אביו, אמו, זקניו, יהדותו, עולמו של אביו. הוא נוגע מעט מאוד בתקופת השואה.

הגיבור נפצע באירועי מלחמת העצמאות ולאחר פציעתו הוא עובר לבית הבראה אי שם, שם הוא נתקל בהתנגשויות שבין העולמות: העולם הישן ממנו בא והעולם החדש והמהפכן שעליו נמנים ילידי הארץ.

הוא מנסה להתחבר אל העבר היהודי שממנו מנסים להתנתק יליד הארץ ורוב העולים החדשים בכך שהוא מנסה ללכת בדרכי אביו ו"להכשיר את עצמו להיות סופר" על ידי העתקת אותיות מכתבי הקודש.
הוא מגלה בפנינו את מורת רוחו מאלו שאומרים לו כי יעזוב את היהדות הישנה ויקח את זו החדשה, המהפכנית יותר ומאידך הוא מתחבר אל אלו שמזכירים לו אותה - היהודי הקרפטי שמביא לו סידור תפילה.

» ביקורות נוספות של אביב וסתיו
» ביקורות נוספות על האיש שלא פסק לישון