ביקורת ספרותית על ישו מאת דוד פלוסר

---

ישו, אולי היהודי המשפיע ביותר בתולדות האנושות וקרוב לוודאי המפורסם ביותר – מה באמת אנחנו יודעים עליו? ועל משנתו? מה היה החידוש בהגותו ועד כמה אפשר לקרוא לו חידוש? האם היה יהודי שומר מצוות או כופר?
מי שהשאלות האלה מסקרנות אותו, מוזמן לקרוא את הספר הזה. כתב אותו היסטוריון בעל שם עולמי בתחומי ההיסטוריה של עם ישראל בתקופת הבית השני והנצרות הקדומה. זהו סיכום מחקרו רב השנים בנושא. ואולי פה נדרשת אזהרה לחלק מהמתעניינים: הספר מעניין מאוד אבל הוא ספר היסטוריה לכל דבר. ספר היסטוריה אקדמי, שכתוב בהתאם. לא מדובר בספר קריאה רגיל, שמתאר את סיפור חייו של ישו באופן סיפורי, כפרוזה, ואפילו לא בביוגרפיה רגילה שמתארת את סיפור חייו של אדם בצורה כרונולוגית ומלאה. אז מה כן?
ובכן...
זהו ספר שמניח שקוראיו קראו את הברית החדשה ומכירים את סיפור חייו של ישו שמוצג בה, והוא בא לעשות סדר ולהבהיר איזו גרסה מבין הגרסאות המופיעות בה נתמכת על ידי המחקר (בברית החדשה יש ארבעה ספרים שמציגים גרסאות שונות לאותם אירועים בחייו של ישו, ספרים שנכתבו/נערכו על ידי כותבים שונים בהתאם לתפיסת עולמם). אני חייבת לציין שהעובדה שלא קראתי את הברית החדשה לא באמת הפריעה לי להבין את הדברים, אם כי סקרן אותי לדעת על מה בדיוק מדובר (מהן הסצנות המתוארות בברית החדשה), ולא באופן כללי.

הספר מחולק לכמה פרקים ובהם: מוצאו של ישו [סיפור לידתו, משפחתו, איזה ילד היה (חכם מאוד)], הטבילה [ובו מתוארת הטבילה והרגע הדרמטי שבו נגעה בישו רוח הקודש ודיברה אליו, וכן מתוארת דמותו של יוחנן המטביל, יהודי סגפן שחי במדבר והטיף לטבילת "התשובה" לשם מחילת החטאים], ואז מגיעים הפרקים המרתקים שעוסקים ביחסו של ישו למצוות התורה, יחסו למושג האהבה – אהבת האל אך בעיקר אהבת אדם לחברו, ולמושגים מלכות שמיים ואחרית הימים, ולבסוף - מותו הטראגי.

אחד הדברים המעניינים שהספר עוסק בהם הוא הרקע ההיסטורי והדתי שבו פעל ישו. מתוארים בו הזרמים השונים ביהדות [הצדוקים, הפרושים והאיסיים] והוא מראה עד כמה תורתו של ישו הייתה מושפעת מתפיסת עולמם ואמונותיהם. ולא רק זאת, הזרמים הללו היו שונים בתכלית ביחסם לישו. הצדוקים, שהיו אחראים על בית המקדש, הם אלה שעצרו את ישו והסגירו אותו לנציב הרומי. הפרושים, לעומת זאת, היו סובלניים כלפי ישו "וראו בהסגרתו לרומאים גילוי מכוער של כוחניות בלתי מרוסנת מצד הכהונה" [וכהמשך לכך, בשנת 62 לספירה הוציא הכהן הגדול – הצדוקי - את אחיו של ישו להורג והפרושים פנו בתלונה לקיסר וכתוצאה מכך הודח הכהן הגדול).

עובדה מעניינת בהקשר זה היא העובדה שרעיון שנבט בקרב האיסיים התגלגל במרוצת הדורות - דרך ישו, שאימץ השקפה זו ו אף פיתח אותה - והשפיע על תנועת ההתנגדות של ההודים באנגלים הכובשים. "התובנה האיסיית שניתן לגבור על הרוע על ידי יחס טוב... רעיון זה אומץ בידי גנדי, אשר למד עליו ממקורות נוצריים ועמד על זיקתו לתפיסות הודיות עתיקות. כך סייע הרעיון האיסיי במקורו לשחרור הודו בדרכי התנגדות פסיבית". עולם מופלא.

נקודות מעניינות נוספות: הספר מתאר את ישו כאחד מכמה יהודים כריזמטיים, עושי נסים, שהאמינו שקשריהם עם האל היו חזקים מאלו של אחרים. אחד מיהודים אלה היה חוני המעגל (שמת בשנת 65 לפני הספירה). וכמו שישו ספג ביקורת, כך גם הוא. התנהגותו נתפסה כחצופה וראש הפרושים באותם ימים נזף בו: "אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי...".

תקצר היריעה מלפרט את כל הנושאים המעניינים שעולים בספר. אבל אין ספק שזה ספר מעשיר ומעורר מחשבה – במיוחד הקטעים העוסקים בהתפתחות המחשבה על טוב ורע, על צדיקים ורשעים וחשיבות אהבת האדם באשר הוא. לאוהבי התאריכים שבינינו, בסוף הספר יש לוח תאריכים מפורט שמסדר חלק גדול מהאירועים והאישים הנזכרים על ציר הזמן.

» ביקורות נוספות של איילת
» ביקורות נוספות על ישו