• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מאת ג'ון סקאלזי

הביקורת של אריאל א

תמונה של אריאל א
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מאת ג'ון סקאלזי

הביקורת של אריאל א

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אריאל א
הוצאה לאור:ינשוף
שנת הוצאה:2006
סדרה:מלחמת האדם הזקן #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
רוני_א
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר שמעל הכל מבטיח ומצליח להפתיע !

סיפורו של ג'ון פרי הוא סיפור על מציאות כה שונה מזו שאנו מכירים שאי אפשר שלא להיות סקרן מהעולם המופלא שבונה הסופר בו אנשים וחייזרים נאבקים על כל חתיכת נדל"ן ביקום וחיל החלוץ של האנושות הוא חבורת קשישים בני 75+...
הסיפור מצליח מחד לבנות תמונת עולם שלמה ומרתקת אך מאידך להתעכב ולעסוק גם בחייהן האישיים של הדמויות (ובזאת הוא מתעלה לדעתי על רוברט היינלין שהוא השווה אליו).

**** (וחצי...)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רוזי
רוזי
A
anakin
תמונה של נדיה
נדיה
תמונה של צמר
צמר
4קוראים|גיל ממוצע52|75%נשים

על המבקר

תמונה של אריאל א

אריאל א

חבר מזה 18 שנים
40 ביקורות•136 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של אריאל א
אריאל א
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות40
לייקים שקיבל136
דירוג ממוצע3.7 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה20ספרות מתורגמת11ספרות מקורית3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של אריאל א

שחקן מספר אחת

שחקן מספר אחת

ארנסט קליין

כבר שנתיים לא כתבתי ביקורת אך הספר הזה הצליח לקטוע זאת
אני לא מצליח לשים את האצבע על הנקודה אבל איכשהוא הוא מזכיר לי את המשחק של אנדר

אז למי אני ממליץ ?
חובבי מד"ב וגיקים - לדעתי חובה, אני מאמין שזה יהפוך לספר / סרט חובה
לכל האחרים - תתרחקו, זה ספר בשביל הזן שלנו בלבד ובשביל כל מי שדיגר, גולדן-אקס ופקמן מהווים בשבילו שלב התפתחותי הכרחי...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אריאל א
אורגת השטיחים מאיספהן

אורגת השטיחים מאיספהן

שמואל פרץ

הרבה זמן לא כתבתי ביקורת אך מר פרץ הצליח להרגיז אותי מספיק כדי להוציא אותי מגדרי.
אז הטוב הוא באמת הצד של הכתיבה והבניה של העלילה.
הרע בסיפור הזה הוא שהספר שאמור להיות על דניאל וייס הופך לספר בשבח האנושיות האיראנית (לא זו לא טעות) מול החולשה וחוסר עמוד השדרה הישראלי. הדמויות האיראניות הן דווקא דמויות העומק בסיפור שאמור להיות על צעיר ישראלי והן עוברות במהלך הסיפור תהליך של תיקון ו"חוזרות בתשובה"...
המכוער הוא שהמחבר דוחף את דעותיו הפוליטיות על חרדים ועל הימין הפוליטי בישראל כנאומים של דמויות בספר. חבל להרוס סיפור טוב בניסיון לשכנע אותי בדעותיו של מר פרץ שיכל להיות סופר טוב במקום פוליטיקאי בגרוש.

** אפשר לוותר

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אריאל א
831

831

חיים נבון

לשיעור הכללי הניתן בישיבה יש מבנה בלתי מוצהר. הרב תמיד מתחיל להקשות מספר קושיות מאפיקים ותחומים שונים ואז הוא מביא / מחדש חידוש ובאמצעותו פותר את הקשיים באבחה אחת.

גם בספר (המוצלח לדעתי) המחבר מנסה לשזור יחד תחומים שונים ולחברם בחיבור (לא מוצלח, לדעתי) עליליתית.
הדייטים של הגיבורים, ההתאבדות של אח של מיכל, תעלומת ספר הקודש עוכר ישראל ופיתוח תוכנת מחשב פוסקת הלכה.
בתור ספר ביכורים (למרות שלמחבר יש מספר ספרים לא פחות טובים בתחומי ההלכה והגמרא) - זה מצויין. לספר הבא מומלץ לזכור שכל המוסיף גורע או בלע"ז LESS IS MORE...

****

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אריאל א
טרילוגיית הרואים למרחק

טרילוגיית הרואים למרחק

רובין הוב

לדעתי הטרילוגיה ובמידה פחותה גם שתי הטרילוגיות המשלימות נמצאות על פסגת האוורסט של הפנטזיה. מסיבה זו כעת רק אני מבין את גדולתה לאחר שרעיתי בהרבה שדות זרים ומוזרים.

לפני כחצי שנה מצאתי את עצמי בפני שוקת שבורה כאשר לא נותרו ספרי מד"ב שלא קראתי בספרייה ובחרתי במקרה בסוחרי הספינות החיות.
הספר היה טוב ולכן לקחתי עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד... עד שסיימתי את שלושת הטרילוגיות.
עברתי לאחר מכן לסדרות נוספות ורבות: רומח הדרקון, שיר של אש - שיר של קרח, באלגריאד ולהערכתי אף אחת לא הגיעה לרמה של הוב באמינות ובחיבור שחשתי לדמויות של הספר.
הדמות של פיץ'-אביר מורכבת ומכילה סתירה אמיתית בין דמות של אביר וגיבור לאדם אימםולסיבי וחסר מעצורים.
גם הליצן הוא מצד אחד אלטרואיסט ומאידך חסר גבולות ומטורף על כל הראש.
בוריך אדון הארוות גם הוא מצד אחד גיבור ואמיץ אך גם אדם אטום וחסר רגישות כמעט לחלוטין.

עוד נקודה קריטית בשבילי זה הסוף הטוב. לכל הספרים למרות עלילות מפותלות וקשיים ומשברים הסוף הנו אופטימי. סוף רע ועלילה אפלה יכולה להרוס עבורי אפילו סדרה טובה כמו שיר של אש ושל קרח שהפסקתי לקרוא בשל כל.
חוץ מסיפוריו של טולקין אי אפשר להשוות את הכתיבה של הוב לשום סדרות פנטזיה אחרות
מומלץ *****

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אריאל א
משחקי הכס

משחקי הכס

ג'ורג' ר. ר. מרטין

הביקורת מתייחס לכלל הסדרה !

עד היום אני לא מסוגל לפתוח ספרים של סטיפן קינג. אולי אני מוזר אבל זה מפחיד אותי ואני מרגיש אפילה בוקעת מבין הדפים.
ממשחקי הכס, ספר מצוין מרוב הבחינות, נודף ריח של רשע וחושך - פעם אחר פעם הרעים מנצחים (לא תמיד אבל בדרך כלל) ומשפחת סטארק - הולכים ונכחדים. לקח לי הרבה זמן לפענח מה מפריע לי כשאני מסיים את הספר בכרך הראשון, השני, השלישי והרביעי (ונראה לי שאוותר על החמישי) ולמה אני לא יכול ללכת לישון רגוע.
מבחינתי ספר טוב הוא לא עלילה ודמויות אלא אופטימיות ותקווה לעולם ועתיד טוב יותר.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אריאל א
First Meetings in Ender's Universe

First Meetings in Ender's Universe

Orson Scott Card

הטוב - שלושה סיפורים שמוסיפים עוד נדבכים לסאגה של אנדר הן לגבי העבר שלו והן לגבי הפגישה הראשונה שלו עם ג'יין.

הרע - ספר קצר במיוחד אם סיימתי אותו תוך 3 ימים למרות שהוא באנגלית

המכוער - הסיום של המשחק של אנדר (הסיפור הקצר המקורי) מעט מאכזב והגרסה המלאה הרבה יותר טובה (זה לא כל כך מכוער אבל מה לא עושים בשביל קלישאה?)

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אריאל א
earthborn

earthborn

Orson Scott Card

הביקורת מתייחסת לכל 5 הכרכים של סדרת homecoming.

במשך שנה אני קורא את הסדרה וחוץ מסדרת המוסד של אסימוב אני לא זוכר את עצמי כל כך מחכה ומצפה לקריאה בספר.
אולי זה בגלל האנגלית שלוקח לי זמן לפענח ואולי בגלל היכרותי עם ספריו של קארד בעברית אני נותן קרדיט מוקדם - אבל התוצאה - סדרה מדהימה במיוחד, וזה הכשרון של קארד - בעומק של הדמויות.
הספר האחרון מגדיל לעשות בכך שהוא יוצר דמויות חדשות ואמיתיות לגמרי באותה מציאות של 4 הספרים הקודמים.

יחד עם השבחים, לטעמי הסוף מעט באנלי ולטעמי הדמיות הרעות - כמו של Akma ו Elmak קצת פלאקטיות.

חובבי קארד - שווה בהחלט את המאמץ.

לפני 14 שנים•אריאל א
תאומות ושקרים

תאומות ושקרים

אודרי ניפנגר

המילה הראשונה שעולה לי בראש היא "מפתיע".
אודרי ניפנגר מצליחה לדעתי לשלב בין סיפור אנושי לפנטזיה במיטבה. גם הסוף, כמו גם בספרה הקודם, מפתיע ויצירתי (אם כי עצוב מדי לטעמי האישי).
כמו כן מגיע לעניות דעתי למי שמצליחה לבנות עבור רוח רפאים דמות אנושית ומשמעותית בסיפור שגם לה התחבטויות וקשיים (לא קל להיות רוח רפאים...)
יחד עם זאת הניסיון ליצור דילמה אנושית בדמות הקשר הסימביוטי-תלותי בין תאומות מעט רדוד לטעמי והתהליך שעוברות הגיבורות סכימטי מדי. גם התהליכים הרומנטיים בסיפור סובלים מבעיה דומה של שטחיות וקפיצות לא מובנות בין מצבים.

****

למי כן: חובבי פנטזיה ולמי שרואה ברוחות רפאים משהו חביב
אל תקראו: רציניים, חובבי/ות רומנים

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אריאל א
כבלי קסם

כבלי קסם

אורסון סקוט קארד

אני לא יודע איך הוא עושה את זה אבל אורסון סקוט קארד מצליח לשבות אותי פעם אחר פעם בכבליו.
ניסיתי באמת להבין למה אני מסוגל לשבת ולקרוא את ספריו פעם שניה ושלישית וכו' בעוד אני מאוד בררן בספרים אחרים.
אני חש שהשילוב בין הדמויות האמינות, הקסם והאופטימיות והאמונה בטוב - מנצח אותי פעם אחר פעם.
הדמויות הטובות של קארד אינן פלקטיות ויש להן תמיד מאבק פנימי בין טוב לרע. הקסם שהוא משרה מתבטא לא רק בלחשים אלא הספרים שלו משדרים בין השורות הרבה אמונה הטוב האנושי ובעתיד האנושות (בדומה לאסימוב, הסופר השני ששבה אותי). כמובן שזה לא "הולך ברגל" ובדרך יש הרבה קשיים ונפילות אבל זה כמו בחיים האמיתיים ומאוד כמו ביהדות - יש נפילות אבל יש גם חזרה בתשובה.

למי מומלץ - לא רק לחובבי מד"ב ופנטזיה
לא מומלץ - לאלרגיים לקיטש ולפסימיסטיים מושבעים
*****

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אריאל א

ביקורות נוספות על "מלחמת האדם הזקן (ינשוף)"

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

לפני הרבה שנים אני זוכר היה בעיתון משהו שכתב אותו מאיר שלו אני חושב ואני ממש אהבתי את זה שבגלל זה אני זוכר את זה עד להיום. הוא אמר שמה שצריך להחליף את הסדר של החיים אצלנו. שאחרי שבן אדם גומר בית ספר דבר ראשון הוא ילך לפנסיה שאז יש לו כוח לעשות את כל הדברים הכיפיים שחולם עליהם. אחר כך ילך יעבוד את כל השנים של העבודה ומתי שיגמור עם זה ילך לצבא. הוא אמר שלפי דעתו ככה יהיה פחות מלחמות שישבו החייל הלבנוני והחייל של ישראל ויהיה להם על מה לדבר. נגיד אחד יספר על הבריחת שתן שיש אצלו והשני יגיד לו תשתה ככה וככה ואז יספר לו על הכאב שיש אצלו בברכיים והלבנוני יגיד לו תעשה לך מסג' עם עראק וככה מהדיבורים יהיו חברים ולא יעשו מלחמה.

מתי שהתחלתי לקרוא לא שמתי לב על זה שזה מדע בידיוני. בגלל שבא ישר אחרי צוערי החלל זה היה קצת כמו המשך של זה בראש שלי.

אני מאד אהבתי את הסיפור פה אפילו שהמה שאמר מאיר שלו זה לא מה שהיה בדמיון של הסופר הזה. אצלו הזקנים הולכים לצבא של החלל בלי שידעו מה יקרה להם. הם עוזבים את הכדור הארץ ויודעים שלא יכולים לחזור והולכים עלא באב אללה. דוקא זה נחמד שאומרים לך מתי שאתה בן 75 שהנה יש לך הזדמנות לצאת להכי הרפתקה של החיים שלך אבל אני חושב אם מסתכלים טוב טוב מאחורי זה אז הוא גם אומר עוד משהו: הוא אומר כאילו שאחרי הגיל הזה אתה לא מפסיד הרבה. ואני לא מסכים איתו. זה תלוי בבנאדם. אני מכיר אנשים בגיל של יותר משבעים וחמש שיש להם אכבר חיים ויותר טובים משל אנשים בגיל 20 ובגיל 30.
 
אבל גם עם הדבר הזה אני ממש אהבתי את הספר. הוא קורים בו הרבה דברים ובין לבין הוא מנסה קצת לתת לך לחשוב על מה קובע את האישיות שלך ולפי מה אתה מתחבר עם אנשים אחרים אבל זה הכל בקטנה יעני בסוף זה ספר בשביל הכיף.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•סימנטוב
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

ספר פשוט נפלא.פשוט, מהנה ומציג רעיון נהדר.
ניכר שסקלאזי פשוט נהנה לכתוב אותו.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•אפי
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

****




וואלאק, אני מתחיל לאהוב את החרא הזה. מדע בדיוני, איפה היית כל חיי?

נכתב כאן כבר בביקורות קודמות שבסיס העלילה מוכר ממקומות אחרים (אפשר לזהות כאן חתיכות מ-starship troopers הפשיסטי והמענג שמבוסס על ספר מד"ב וותיק של היינלין, חלקים מ"אווטאר", "המשחק של אנדר" ועוד ספרים וסרטים ונותר רק לקונן קצת על העובדה שגם אם לאנשים יש דמיון - ולסקאלזי, זה ברור, יש לא מעט - הם נוטים תכופות למהול אותו מתוך חוסר-יכולת או חוסר-ביטחון בקלישאות ספרותיות/קולנועיות, אולי כדי לנסות ולהבטיח המחזה לפיצ'ר עתיר אפקטים ומזומנים בבנק. ובכל זאת, בעיניי חוסר המקוריות זניח כאן ונשאר בשוליים. למי שמצליח לדלג מעל תחושת הדז'ה-וו, מובטחת חוויית קריאה שוטפת ומלאת הומור, אש ותמרות עשן, שעשוייה להתאים גם לקוראים האומללים שמדע בדיוני לא זורם להם בדם. לעניות דעתי יש כאן מספיק חומר לאלה שאוהבים אקשן מסחרר לפנים בלי לחשוב יותר מדי, וגם לקוראים רציניים יותר שיכולים לקחת את נקודת הפתיחה - זקנים בני שבעים וחמש שמתגייסים לצבא גלקטי של בני אדם ובתמורה לשירותם מקבלים גוף חדש וצעיר שמהונדס גנטית ומושבח-למטרות-לחימה בכל האויבים שהצבא רואה לנכון להילחם בהם או לכבוש אותם - ולרוץ עם הדמיון והמחשבות של עצמם עוד קצת קדימה. הספר מעלה שאלות מוסריות, אתיות ופילוסופיות מרתקות ביותר, שמטופלות, גם אם באופן שטחי משהו, בצורה מחוייכת ולא יומרנית. שעות הקריאה הקצרות השרו עליי תחושת אסקפיזם נעימה ובלתי מחייבת, כמו קורונה קפואה עם פלח ליים על המרפסת אחרי הצהריים. כיף.

****

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

אני לא מרגיש כל כך בנוח נוכח העובדה שאני יושב לי בכיף בביתי במזגן מול המחשב וקורא ספרים וכותב עליהם ביקורות, בזמן שחיילי צה"ל נלחמים ללא הרף ובתנאים קשים מאוד בעזה- אבל פשוט לא יכולתי להתעלם מספר עם שם כל כך מגניב ומסקרן כדוגמת השם 'מלחמת האדם הזקן' ולכן לא עבר זמן רב ורכשתי לי אותו.
לא, אין צורך שתאמרו לי שאני קורבן אומלל וחסר ישע של המילה 'זקן' (תופעת לוואי שנוצרה עקב קריאת הספר 'הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם' ועדיין נותנת בי את אותותיה), המילה 'מלחמה' (אקשן, אקשן ועוד פעם- אקשן) ואם אפשר, אז גם את המילה 'אדם' (סתם כי מתחשק לי).
לא, אין צורך שתאמרו לי כי אני כבר יודע את זה.

כשמתחילים לקרוא את הספר מגלים ששתי המלחמות (המלחמה שמתרחשת בין דפי הספר והמלחמה שמתרחשת בין הגבולות של ישראל ועזה), שונות בהרבה ממה שחשבנו: למשל, האויב המרכזי בעלילת הספר 'מלחמת האדם הזקן' הם סוג כלשהו של חייזרים, לעומת האויב המרכזי של ארץ ישראל שהוא אנשי החמאס והג'יאד האסלאמי. נכון שהם מחבלים ופושעים, נכון שהם ערבים שונאי ישראל, נכון שהם מפקירים את המדינה שלהם וחושבים רק על עצמם- אבל למרות כל זאת, הם עדיין בני אדם בשר ודם. אנשים, בדיוק כמונו, ולא איזה חייזרים מהחלל החיצון (אבל אם לא תהיה הפסקת אש נורמאלית בקרוב, אז כנראה שאיאלץ לקחת את דבריי בחזרה).
נתון מעניין נוסף הוא שבמלחמה נגד החייזרים, משתתפים זקנים ואך ורק זקנים, כי לטענת הממשלה, בגלל גילם המופלג של אותם זקנים, הם כנראה גם עמוסים בידע ובחוכמת החיים שאצרו בתוכם עם השנים והרי ידוע שידע שווה לכוח.
וכך מוצא את עצמו גיבור הספר, ג'ון פרי (שלצערו הרב, הוא כבר הגיע לשלב שבו ניתן לפנות אליו בשם 'אזרח ותיק'. ולא, במלחמה הספציפית הזאת אין הנחות לאזרחים ותיקים.) במרכז שדה הקרב, בתוך חללית מוזרה עם שם שאני לא זוכר, נלחם נגד צבא חייזרים מפוקפק ושהיחידים שיכולים להושיט לו יד לעזרה הם אנשים זקנים כמוהו, מעל גיל העמידה, שאם במקרה הוא ישבור שן או רגל, הם תמיד יוכלו להלוות לו כמה שיניים תותבות ואיזה כיסא גלגלים פנוי.

האם זה יהיה נכון להגיד שנהנתי מהספר? ת'אמת, לא. לא ממש. ולמרות שיש פה הרבה זקנים ומלחמות, זה נראה כאילו כבר קראתי משהו אחר בסגנון ורק שם הספר הוא זה שהשתנה. נכון, היה יכול להיות גרוע יותר- אבל מובן שהיה יכול להיות טוב יותר, וחבל.
יש מצב שזה אני ולא הספר, אני לא יודע. כך או כך, אפשר לומר שדי התאכזבתי. מה לעשות, עניין שבשגרה של התקופה האחרונה. כנראה שאולי זה קשור איכשהו למצב המדיני בארץ ופשוט המלחמה עושה לי מזל נאחס ויוצא לי כל הזמן להתאכזב מהספרים שאני קורא. אולי עדיף אפילו שאת הספר הבא שאני מתכנן לקרוא, אקרא רק אחרי שהמלחמה תסתיים (אם בכלל) ועד אז, עד אז אדאג לכך שגם זקנים יצטרכו לבצע שירות צבאי.
מי יודע, אולי זה יעזור במשהו?


בכל מקרה, נראה לי שזה הרגע המתאים לעצור כאן, להגיד לכם ביי ביי ולסיים כבר את הביקורת, כי יש לי הרגשה שאני מתחיל לחפור לכם קצת ואני לא רוצה שהמצב ילך והתדרדר עד כדי כך שאני אתחיל לחפור לכם הרבה (כידוע, משמעות המילה 'לחפור' קצת השתנתה מאז פרוץ המלחמה והיא לא כל כך מתקבלת פה בסבר פנים יפות, בלשון המעטה. אוף, כנראה שאצטרך להוציא אותה מהלקסיקון שלי ולא לעשות בה כל שימוש במשך מאה השנים הקרובות. באסה.).

לפני 11 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

קראתי את הספר הזה בפעם הראשונה בעברית לפני כעשור ואני זוכר רק שאהבתי אותו. לא קראתי אף אחד מהספרים האחרים בסדרה (כי הם לא היו קיימים) אבל לאחרונה קראתי באנגלית את "חולצות אדומות" (שתורגם לעברית) ואת Lock In ,Fuzzy Nation ו-Agent to the Stars (שלא תורגמו וחבל) ונהניתי, אז החלטתי לחזור ולקרוא את הספר ולראות אם הוא שורד את מבחן הקריאה השנייה, הפעם באנגלית.

אני חייב לומר שקצת התאכזבתי. אומנם גם בקריאה שנייה הרעיונות עדיין נראים חדשניים והחזון של סקאלזי עדיין נראה בהיר כפי שהיו לפני עשור, וזה השג די משמעותי לקריאה שנייה כשאתה כבר יודע לאן זה הולך ומה הסוף. הכתיבה (כאמור באנגלית) גם היא קולחת ומבדרת כפי שהיא בספרים היותר מאוחרים של הסופר. מה שחסר, בעיקר בהשוואה לספרים הבאים, הוא הלכידות של העלילה. זה בא לידי ביטוי בעיקר בתפקיד הבולט של המזל העיוור בעלילה. כשעלילה כתובה היטב הארועים קורים לדמויות באופן טבעי ולא רק על ידי מה שקוראים הגששים "הצטרפות מקרים". אני לא אומר שאין שום מקום ל-"דאוס אקס מכינה" קטן פה ושם, אבל לא כשזה הדבק העיקרי של העלילה. בהבט הזה די בולטת העובדה שזהו ספר הבכורה של הסופר ואולי בשל כך אפשר לסלוח לו.

בכל מקרה, הספר נשאר קריאה טובה לאוהבי הז'אנר ופתיחה טובה לסדרה מעניינת. המשכתי לקרוא את כל ששת הספרים בסדרה באנגלית ואני אכתוב ביקורות בעברית על אלה שקיימים בעברית (נדמה לי שרק השני).

לפני 9 שנים•
★★★★★
•Muhandes
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

כשהייתי קטן ושאלו אותי מה תרצה להייות כשתגדל, תמיד אמרתי פנסיונר. בספר הזה לוקח סקלאזי את הפנסייה לרמה אחרת.
במקום להזדקן ניתן לך גוף חדש, צעיר, בריא וחזק. נשמע טוב לא? אהה, שכחתי לציין שבתמורה אתה מצטרף לצבא המושבות עם סיכויים נמוכים מאוד לשרוד. טוב אולי לא הדיל הכי מושלם אבל, תראו לי דיל יותר טוב. ג'ון מחליט שהדיל טוב מספיק בשבילו והא מקבל את אותו הגוף (ציינתי שהוא ירוק?) ויצא למלחמה. בניגוד למשחק של אנדר שבוא הגיבור הוא ילד עם חשיבה של מבוגר, כאן הגיבור הוא מבוגר עם גוף של ילד, והאמינו לי זה הרבה יותר מרגש, (מבלי לזלזל באנדר היקר כמובן).
בקיצור זאת לא בדיוק הפנסייה עליה חלמתי תמיד אבל עדיין לא יצאתי לפנסייה, אז אני לא יודע להגיד אם זה עדיף או לא.
אהה, שכחתי להגיד שאם לא רפי איתן אז אולי אפילו הייתי מצביע להם.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•גל
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

לג'ון סקאלזי יש שם מצוין ורעיון מקורי לסיפור. כיצד יתנהג חייל קשיש, המקבל גוף צעיר. האם ניסיון החיים שלו יהפוך אותו לחייל שונה? שקול יותר? מוסרי יותר? יש כאן הזדמנות פז לבחון את נושא המלחמה ואתוס הגבורה והחברות מזווית שונה.
אך למרבה הצער, סקאלזי לא מצליח לפתח את הרעיון שלו וליצור משהו שהוא מעבר לעלילת אקשן מדב"ית שגרתית למדי.
הספר אמנם קריא וקולח אך הקונספט נכשל לחלוטין. ייתכן שסקאלזי, אשר כתב את הספר בגיל 33, אינו מסוגל לחשוב ולחוות את המציאות דרך עיניו של אדם זקן באמת. גם החייזרים בהם גיבור הספר נתקל הם בנאליים וחסרי תיחכום. מרבית האקשן מתמצה בדרכים שונות ומגוונות לחיסול החייזרים בהם נתקל גיבורנו, המתגלה כחייל מוכשר למדי, וחבריו האמיצים והמסורים.
ולסיכום, ספר מהנה למדי, רעיון מקורי אך ביצוע שיגרתי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•שין שין
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

בעבר ספרי מדע בדיוני היו הסוג החביב עלי. ברגע שיצא ספר מהז'אנר קראתי אותו ונהניתי. בשנים האחרונות איכשהו אני קוראת פחות מהסוג הזה, ודאי לא יכולה לומר שאני מעודכנת בספרים שיצאו.
קראתי פה המלצה על הספר, השגתי אותו ולא הצטערתי: הוא החזיר אותי לתקופה בה ספרים כאלה היו נפוצים, וקריאתו היתה עונג: גמרתי את הספר ביומיים ונהניתי ממקוריות הרעיון, מכתיבה זורמת מעלילה נרקמת ביד בוטחת ומתאורי פעולה חביבים.

יש סיבה למה צבאות מגייסים אנשים בני 18 (והמהדרין בעולם השלישי מגייסים אותם בגיל 6...) רק עד הגילאים האלה אפשר לשכנע את הצעירים להתלהב מצבא ומלחמות. שים אדם בן 35 בטירונות גולני, ותראה שהוא מפתח ספקנות - שהיא האנטי תזה של המורעלות. הספר הזה, כדי לפתור את הדילמה מתעלם למעשה מגיל המגוייסים ומשאיר אותם צעירים ומתלהבים. מה שקצת פגם לי בהנאה היה עיצוב הדמויות: הן מצויירות בקוים גסים, פחות או יותר דומות אחת לשניה. הסופר לא השתמש ברעיון הנפלא שהיה לו עד הסוף, כך שקיבלנו שוב סיפורי מארינס (בני 18) בחלל...

ומילה על ההשראה: הכתיבה והנושא אכן מזכירים את היינלין, שהיה מהאבות המייסדים של הז'אנר, כתב נפלא (והיה גם שוביניסט בעל דעות קדומות למכביר, וגישה סטיריאוטיפית לכל מה שלא היה אמריקאי) הספר מומלץ לחובבי הסוג (שבמילא רק הם קוראים את הביקורת הזו...)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•yaelhar
מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

מלחמת האדם הזקן (ינשוף)

ג'ון סקאלזי

מלחמת האדם הזקן, ג'ון סקאלזי
סוגה: מד"ב
במילה אחת: מד"ב קלאסי מצוין (משנות האלפיים)
דירוג: 5 כוכבים

בקצרה: ביום הולדתו ה-75 עשה ג´ון פרי שני דברים. ראשית, הוא ביקר בקברה של אשתו. לאחר מכן התגייס לצבא הגנת מושבות החלל, כשהוא אינו יודע לאן מועדות פניו ומה יעלה בגורלו. רומן אקשן סוחף וחסר פשרות, הנקרא בנשימה עצורה. סיפור של נאמנות ושל גבורה, של עוז נפש ושל הקרבה, סיפורם של לוחמים החיים על הקו הדק המפריד בין דיראון עולם ובין תהילת נצח.

מד"ב: הספר כתוב בסגנון שדי הלך ונכחד בשלושים השנה האחרונות – מד"ב קלאסי. שילוב של רוברט היינלין ואייזק אסימוב (מהכותבים הבולטים והמייסדים של הז'אנר). קצת פיזיקה קוואנטית, חורים שחורים, דילוגי זמן/מקום וכדומה. אבל בניגוד למד"ב שנכתב בשנות החמישים-שישים, הכתיבה רכה ולא מהווה נחיתה קשה למתחילים. תענוג.

מתח: יש קצת אקשן, אבל זה לא ספר מתח.

טכנולוגיה: עתידנית על גבול בלתי אפשרית, אבל לא בלתי ניתן לצריכה ע"י טכנופוביים. מאוד אהבתי את השימוש בטכנולוגיות "שיפור" האדם.

אלימות: יש קצת מלחמות/רציחות של חייזרים אבל לא תיאורים קשים מידי.

סקס: מעט, כמה עמודים שהוקדשו לנושא בלי להיכנס לפרטים רק כדי לתאר אווירה מסוימת.

מתאים ל: אוהבי מד"ב בסגנון רוברט היינלין וקוראים המחפשים להיכנס לז'אנר עם ספר לא כבד מידי.

קריאה חוזרת: זו הפעם השנייה שקראתי את הספר הזה.

ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): ספרים של רוברט היינלין.

סיכום: בשנות השמונים, המוזיקה האלקטרונית שלטה. בשנות התשעים היא נעלמה, ועשתה חזרה באלפיים +, לשמחת כל אוהבי הז'אנר. באופן דומה, במשך שנים רבות חיפשתי מד"ב קלאסי איכותי בשנות התשעים והאלפיים וכל מה שמצאתי זה פנטזיה (שאינה לטעמי). אומנם הספר הזה אינו מהווה סנונית ראשונה לחזרת המד"ב, לצערי, אבל זהו בהחלט ספר טוב.
סקאלזי, הסופר, מודה בדברי התודה שהוא הושפע עמוקות מרוברט היינלין וזה מורגש בספר. השילוב של פיזיקה ומרחב/זמן ביחד עם הומור עדין מצוין ביחד עם עלילה נחמדה (לא מקורית מידי אבל לא נדושה) העלה חיוך בפני לאורך קריאת הספר. גם שאלות אתיות/פילוסופיות שמוצאים אותן בהרבה ספרי מד"ב טובים מועלות בספר בצורה קלילה וגורמות לך לחשוב. הרבה קוראים סולדים ממד"ב מבלי לדעת שלרוב אלה ספרים עמוקים המעלים סוגיות חברתיות עתידיות באצטלה של מד"ב.
בד"כ, קריאה שניה של ספר מורידה בעיני את קרנו. דווקא הפעם הקריאה השנייה השאירה אותי עם חיוך רחב עוד זמן רב ועם הרגשה שזה ספר מצוין. בשביל ספר ראשון של הסופר, לא ניתן לבקש יותר.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•Mero
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“ספר מרתק מהעמוד הראשון, זו הפעם הראשונה שאני נתקל בג'והן סקאלזי ובאמת נהניתי מאד. זהו הספר הראשון בט”

15/24
ביקורות על מלחמת האדם הזקן (ינשוף)
הבאה
אייל
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 14 שנים

“בספר הזה שהוא לחלוטין אחד הספרים שיותר נהנתי מהם בכל הז'אנרים יחדיו מצליח ג'ון סקאלזי ליצור סיפור פש”