אלון חילו: מות הנזיר. חרגול 2004 (ספריה)
פרשה של מחשבות ומעשי טומאה בשפה נהדרת פיוטית ונמלצת. בספר באים יפה לביטוי רגשותיהם של גברים לא גמורים, שהיום מתקבלים ע"י החברה אך אז לא זכו להבנה אלא לרגשות שנאה, חותמת טומאה ועונשים כבדים עד מוות. סביב בחור מפונק יחיד ורגשותיו ומעלליו נרקמת דרמה מותחת מן המאה התשע עשרה הכוללת במרכזה את עלילת דמשק 1840, תיאורי העיר דמשק וחיי הקהילה היהודית שם. במחצית הספר, כבר לא יכולתי יותר כי מאסתי ברגשותיו ותפנוקיו האגואיסטיים של אצלאן, הגם שנרשמו בשפה יפה-פיה. דרכו להגיע לאביונה אינה מספקת וחבל שאינו עובר תהליכם מוסריים עמוקים יותר או תיקון אחר. לו נאלץ לחיות מתאפק או מיועד, היה זה איש מעניין יותר. 50 שנות החרטה שאותן העביר במנזר, השנים שאולי היו הופכות את ספר המתח המתיפייף הזה לספר מעמיק, אינן בכתוב.
לקרוא אחד של הסופר
ולראות כיצד יתפתח כהוגה
שושן
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
