ביקורת ספרותית על הנפילה / גלות ומלכות מאת אלבר קאמי
ספר מעולה

---

קשה לכתוב ביקורת על קאמי, אולי מוטב לקרוא לזה התרשמות. נתחיל מהחלק השני של הספר, 'גלות ומלכות'. ששה סיפורים קצרים שהצד השווה שברובם הוא אדם אירופאי שמגיע למרחבי מדבריות צפון אפריקה הצחיחים, על תחושותיו וקיומו במרחבים פראיים אלו. אשת סוחר בדים, כומר, מורה ומהנדס. יוצאי דופן הם שני סיפורים, האחד מספר את סיפורו של אדם בשנות הארבעים שלו, קשי יום, החוזר משביתת עבודה שכשלה. והשני, המיוחד מכולם, הוא הסיפור על צייר תם וישר דרך, על האמן האמיתי, סיפור קומי-אירוני חביב (ההתחלה שלו קצת הזכירה לי את 'מעשה מחכם ותם' של ר' נחמן מברסלב).
החלק הראשון, הנפילה, הוא סיפור מעולה ומעמיק מאין כמוהו, על עורך דין פריזאי שנשא רגליו להולנד, ושם במשך חמשה ימים בשבתו בבר קודר, מגולל את סיפורו החושפני על חייו מלאי החרטה, לאורח מזדמן. סיפור-וידוי שהוא מעין כתב אישום שנון ומהוקצע היטב כנגד החברה המערבית כולה על פשעיה הגדולים, ועל עוולותיו של כל יחיד ויחיד מבניה. כתב אישום כנגד האנוכיות, השאננות, היהירות והחיפוש הבלתי נלאה אחר המיצוי העצמי. והנורא מכל - על חוסר היכולת להשתנות. הסיפור לא קל לקריאה, וקריאה שניה של הטקסט תגלה עומקים נוספים.
אגב, ישנה הצגה מעולה על הסיפור המופלא הזה של קאמי שמועלית על ידי ניקו ניתאי. הצגת יחיד שמוצגת כבר למעלה משלושים שנה. חויה ייחודית ומומלצת בחום.

» ביקורות נוספות של יוֹסֵף
» ביקורות נוספות על הנפילה / גלות ומלכות