ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שישי, 16 ביולי, 2010
ע"י ציפי
ע"י ציפי
הספר קצת יומרני ומאד בוסרי, סממנים שאולי נסלחים בספר ביכורים. נדרשה הגהה ועריכה לשונית הרבה יותר אגרסיביות, עקב שפה מנופחת, מעברים מסורבלים בין שפה נמלצת לסלנג ושגיאות כתיב ודקדוק.
מעבר לכך, הסיפור מרתק בהתבוננותו בהווי חיילים קרביים, שהם גם נערים צעירים עם רגשות ולבטים. שווה קריאה אם רק בגלל זה.
לסיום: בתי החיילת (בזמן הקריאה), שאהבה את הספר, פסקה שמעיין היא הדמות הנשית הכי מתועבת שפגשה אי פעם.
טוקבקים
+ הוסף תגובה
שטיבלית
(לפני 13 שנים)
מסכימה
הספר אכן בוסרי. חוסר ההבחנה בין שפה דבורה לכתובה צורם לעין ומעצבן. כמה פעמים עצרתי את הקריאה וחשבתי לעצמי "מי מדבר ככה?!?!" מה הסבירות שמעיין ילדה "קטנה ותמימה" תספר לקצין חרמן על האקס שלה ותשתמש בתיאור "המתח המיני ביניניו היה בשיאו?" ולמחרת תגיד שהיא לא יכולה להיות עם הקצין כי היא עדיין מאוהבת באקס ותוך שניה הם מקיימים משגל לוהט על הרצפה? מעברי הזמן גם הם לא הגיוניים, גם בתיאור יום העבודה (יום שלם הקצין כותב פקל בטיחות שכתיבתו אורכת שעה וחולם בהקיץ?)
בקיצור, יש לאן להשתפר. אולי חברה לפני גיוס ימצאו בו עניין |
0 הקוראים שאהבו את הביקורת