ביקורת ספרותית על אקרא לך גבר - רומנים מאת אוהד רוזן
ספר בסדר

---

הספר כשלעצמו הוא ספר טוב. העלילה זורמת וסוחפת. הנושאים בהם הסופר עוסק מעניינים ורלוונטים כמעט לכל אזרח במדינה.

אבל מהלך העלילה לא כ"כ אמין- כל ההתרחשויות (הרבות, יש לציין) קורות במהלך מס' שבועות ספורים, ביניהן בין היתר מתרחשת התאהבות קיצונית ויחסי מין רבים (לאור העובדה שבכל זאת מדובר בחייל הנמצא בבסיס סגור).

ההתאהבות שלו חסרת כל הגיון פנימי. הוא מתנהל במע' יחסים מוזרה ללא כל הגיון, באופן אפילו טפשי למדי- ככה שבשלב מסוים, ולא הרבה אחרי שהתחלתי לקרוא, התחלתי לחשוב על הגיבור של הספר כ"אדיוט". גם ההתנהלות שלו כקצין לא כ"כ הגיונית, הוא מתנהג לכל היותר כחייל פשוט ולא כקצין שאחראי על חייהם של חיילים רבים.

ובתור מישהי שחוותה דברים דומים למסופר בספר, אני פשוט לא הצלחתי להתחבר לספר. כל הזמן חשבתי לעצמי "הוא ממש טיפש אם הוא באמת עושה את זה.." ו-"זה לא הגיוני".

ובנוסף- השפה.
זה לא הספר הצבאי הראשון שיוצא לי לקרוא, ולכן אני כבר מכירה את הסלנג הצבאי שבד"כ מכניסים לספר העוסק בצבא. הפעם זה לא קרה. ולא רק שהשפה היא לא "צבאית" , אלא היא אפילו שפה גבוהה. מה ש(שוב) הוריד מאמינות הספר! הרי איך קצין צעיר בצבא יכול לדבר בשפה גבוהה כל כך, בביטויים ובמילים גבוהות. ולא רק במחשבות, אלא בדיבור עם אחרים. אולי זה כן קורה במציאות, אבל לי, בכל תקופת שירותי (וגם לפני וגם אחרי) לא יצא לפגוש באדם כזה.


ולכן, למרות שהספר מעניין ומושך, אני מוצאת אותו לא אמין למדי.

» ביקורות נוספות של מיכל א
» ביקורות נוספות על אקרא לך גבר - רומנים