ביקורת ספרותית על אקרא לך גבר - רומנים מאת אוהד רוזן
ספר בסדר

---

מסכימה עם רוב הביקורות כאן שהגיבור באיזשהו שלב מגיע למצב שאין מילה אחרת לתאר אותו חוץ מ"אידיוט", ועל מעיין אני אפילו לא אתחיל לדבר...
אחרי שקראתי את אם יש גן עדן, ואת הקטע הראשון על העיניים העצובות מהספר הזה הייתי בטוחה שאני הולכת להישבות גם בספר הזה, כמו ב"אם יש גן עדן", ושהנה מגיע היורש. אבל, הספר הזה לא מגיע אפילו לקרסוליים שלו. הוא לא אמין בכלל, והאווריה הכללית בספר ממש לא היתה של צבא.
איפה הסלנג? איפה התיאורים המרתקים והמרגשים של המבצעים בשטח? הכל תואר בצורה כל כך שטחית, ועזהו את זה שרוב הספר בכלל לא מתעסק בפעולות האלה אלא יותר בהתאהבות של יובל במעיין, שהיא כל כך תמימה והזויה.
היו כמה פעמים שפשוט רציתי לזרוק את הספר מהידיים בגלל הטמטום והתמימות שלו... גם בתור קצין לא נראה שהוא מבין בכלל כמה אחריות מוטלת עליו, שהוא מרשה לעצמו להתעסק בשטויות של מעיין כשהוא בשטח.
בקיצור אכזבה ענקית! אבל עדיין ספר נסבל במקרה ואין משהו אחר יותר טוב לקרוא.

» ביקורות נוספות של דניאלה
» ביקורות נוספות על אקרא לך גבר - רומנים