ביקורת ספרותית על מה יגידו שושני השדה - שלוש שיחות בונות בהלכי רוח שונים מאת סרן קירקגור
ספר טוב

---

אחת מהיצירות הכי יפות שיצא לי לקרוא. הספר כתוב בצורה פיוטית, והמסר הדתי המועבר בו יכול לחלחל לכל אחד ואחת, כיוון שהוא פונה למכנה משותף בסיסי ביותר - הדאגה לעתיד, למחר.

בגדול, מועברים בספר 2 רעיונות מרכזיים:
1. אל תדאגו למחר, כי האל ידאג לכם.
2. אסור לדאוג, הדאגה יכולה להרוג. צריך לחיות בשלווה.

אוקיי..
החלטתי ליישם.

את הספר קראתי לפני 3 חודשים. מאז אני לא דואג למחר, גם לא לעתיד הרחוק יותר. עזבתי את העבודה, הזנחתי את הלימודים, ואני יושב בשדה, רגל על רגל, מחכה לאלוהים שיכלכל אותי, ובינתיים ניזון מחובזות ופטריות.

אתמול עבר ליידי חילזון, אני בטוח שזה היה סוג של אות, אבל אני מתלבט בין המאורע הזה לבין היונה שחיברנה עלי הבוקר, כי לקקי שלה הייתה הילה משיחית שכזו שקשה לי להסביר.

בקיצור, אני יודע שאלוהים שולח לי מכל וכל וחושב עלי כל הזמן. כן כן, רק עלי. אני מרכז העולם שלו, כמו כל אדם חי. אז מרחתי את עצמי בקקי של יונים ואני כולי מחכה לגאולה שתבוא. והיא תבוא בעזרת השם! אללה הוא אכבר! ג'ה איז וואן!

בינתיים אין כסף, שלחו לי הוצאה לפועל מהביטוח הלאומי, והמפתח של הבית? - לא נכנס בדלת משום מה... מוזר.

אבל אני לא דואג!
לא נורא שהמליצו לי ללכת לפסיכיאטר, כי חוסר התאמה של רגש (היי - אני שמח!) למצב הקיים הינו מאפיין סכיזופרני בסיסי. אני מאושר מכך שאין לי כסף ומעקלים לי נכסים. כך אני יודע שדרכי לאלוהים הולכת ומתקצרת!

אני באמת לא דואג, כי קירקגור אמר שאסור לדאוג, זה עלול להרוג, והדבר האחרון שאני רוצה עכשיו זה למות. במיוחד לאחר קריאת ספר פסאודו פילוסופיה שכזה, שפתח לי את החשיבה כ''כ, ועשה ממני ומאלוהים אחוקים!

אני קורא לכל היונים באשר הן - בואו וחרבנו עלי!
כי האדם הוא שושנת השדה!
תחי פולין המאוחדת!
יאללה בית''ר!

» ביקורות נוספות של ניר
» ביקורות נוספות על מה יגידו שושני השדה - שלוש שיחות בונות בהלכי רוח שונים