ספר נחמד,
מה קורה כאשר אוסקר ויילד וארתור קונן דוייל מנסים לפתור תעלומת רצח מסתורי?
הסיפור נחמד מאוד לאוהבי הז'אנר של סיפורים לשעת לילה מאוחרת, כלומר - ספר מתח קליל ונחמד, פתרון רציחתו האכזרית של נער - זונה ממין זכר, יפה תואר כמו בובה.
גיילז ברנדרת עוקב אחר תחנות חייו של אוסקר ויילד וניכר שהוא מאוד מעריץ את האיש שהיה מיוחד במינו בהחלט. עובדת היותו חובב וסוגד לנערים צעירים מתורגמת בספר לסגידתו לנעורים באופן כללי. הוא מתואר כאדם מבריק וחוקר בחסד עליון ששם לב לפרטים וניואנסים אפילו יותר ממיודעינו ואבי הבלש שרלוק הולמס. יחד עם קונן דוייל ועם הסופר רוברט שררד נרקמת עלילת סיפור מתח וכן ביוגרפיית חייו האמיתיים של ויילד שהיה חברם של השניים.
ערוב סגנונותיהם של דוייל וויילד יוצר נרטיב מלא הפתעות, תפניות עם סוף מפתיע עד מאוד.

ספר נחמד לאוהבי ספרי-בלשים ולאנגלופילים.

ספר חביב.
דימיינתי את הדמות של אוסקר כדאוני גוניור בסרט " שרלוק הולמס" של גאי ריצי.וכך הסרט - סליחה ספר זרם.
הספר היה יכול להיות הרבה יותר טוב אם לדמות המספר היתה איזושהיא מלאות - הסופר השתמש במספר רק כדי להעביר את מעשיו של אוסקר ולא מובן למה השתמש בגוף ראשון של מספר .
מבחינה היסטורית הספר גילה לי או גרם לי לגלות דברים חדשים על הדמות של אוסקר וילד אבל הרפרוף שבו המספר נוגע בנטיותיו של אוסקר וביחסו המעורב לאישתו ולסביבה פוגעת באמינות הסיפור ובטיבו.

המחבר נתלה באילנות גבוהים ומרכיב עלילה מופרכת וחסרת כל היגיון וסבירות המחברת בין אוסקר ויילד לארתור קונן דוייל החוקרים תעלומת רצח. זה הגיוני כמו שזה נשמע...
העניין היחיד בספר הוא קצת רכילות תקופתית ומבחר מהברקותיו של ויילד הגאון, אחד הסופרים הנערצים עלי.

ספר נפלא ומקסים. אחד הטובים שקראתי בזמן האחרון ובכלל. העלילה מעניינת ומותחת, משנית רק לשנינותו, לחוכמתו ולכריזמה של גיבור הסיפור: אוסקר ויילד. ויילד (או בספר: אוסקר) מוצג על ידי דמות המספר - חברו רוברט שררד (אף הוא דמות אמיתית) כאדם נדיב, מקסים וגאון. התאהבות הקורא - הן בויילד והן בשררד - היא מיידית (אצלי זה היה ממש מהפסקה הראשונה). הספר עורר בי חשק לקרוא את כל ספריו של אוסקר ויילד כדי להכיר את האיש האמיתי טוב יותר. הספר משלב פרטי ביוגרפיה אמיתיים מחייו של ויילד, מה שמוסיף מאוד לסיפור. דווקא תפקידו של ארתור קונן דויל (מחבר עלילות שרלוק הולמס), המוזכר בכריכה האחורית של הספר, פחות משמעותי, אך רוחו של שרלוק הולמס שורה על פני כל הסיפור. בקיצור - מומלץ מאוד.