ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 31 במאי, 2010
ע"י scoe
ע"י scoe
את הספר קראתי אומנם די מזמן, אבל אני חייבת לכתוב מספר מילים ולמה בעצם הספר הזה שהפך להיות סוג של קלאסיקה חורה לי במקומו כאחד כזה.
המרכיבים כביכול איכותיים ואמורים לייצר עוגה מתוקה ואכילה עם דובדבן בקצה לקינוח.
אך אבוי, הדבר היחידי שבספר הזה עורר בי היה, זה מוכר לי מאיפשהו, כן "ג'ונתן לווינגסטון השחף", אם השחף כתוב בצורה טובה וולחת ומעביר מסר דומה בגדול, הרי ש"האלכימאי" נופל ממנו כמעט בכל פרמטר אפשרי, החל בסגנון הכתיבה וכלה במסקנה הסופית שעומדת בקצה ואוליהכי חשוב בתמציתיות רבה ומדויקת בהרבה מזו של קואלו. ובקיצור, ריצ'ארד באך עשה את זה טוב יותר והרבה לפני קואלו.
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חובב ספרות
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
אני אהבתי יותר את...
"האלכימאי" ולא הייתה לי כוונה להמעיט מערכו של "השחף" שעמד במבחן הזמן. לגבי "האלכימאי" ימים יגידו.
|
|
|
scoe
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
זכותך לחשוב כרצונך
אני רק הבעתי אתדעתי, בתור מי שעוסקת בתחום יצירתי האכלה בכפית על פי רוב נחשבת לדבר לא חיובי במיוחד, זה גורם לצד השני להרגיש הרבה פעמים שאתה לא סומך על האינטיליגנציה שלו.
או במילים אחרות, האמונה האישית שלי היא שהאכלה בכפית היא לא טובה בהכרח. |
|
|
חובב ספרות
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
מסכים איתך חלקית..
ומי קבע שהאכלה בכפית הוא דבר ולא רצוי!את הספר קראו וימשיכו לקרוא ילדים ומבוגרים ומה לעשות..ילדים צריכים שיאכילו אותם בכפית ויראו להם קבלות אחרת הם עלולים לפרש את הספר לא נכון?
לגבי מבוגרים זה רק יכול לחזק אותם לראות שיש אנשים שמצליחים ולתת להם השראה. לסכום מה שאת טוענת "אני יכול להביא את הסוס לנחל אבל לא יכול להכריח אותו לשתות" תקני אותי אם אני טועה? |
|
|
scoe
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
אוסיף ואנמק
הבעיה שלי נובעת הרבה גם ממה שכתבת על "האלכימאי", האכלה בכפית היא דבר לא טוב ביצירה, על פי רוב היא נובעת מחוסר ביטחון ביכולת של היוצר להעביר בדיוק את מה שהתכוון לו, קצת כמו לדבר עם בן-אדם ולשאול כל שנייה, "אתה מבין אותי?", "אתה מבין למה התכוונתי?", זה מתיש.
באך נותן לך לעשות השלמות בעצמך איפה שצריך לדעתי ולא נותן לך ישר את התשובה. |
|
|
scoe
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
אוסיף ואנמק
הבעיה שלי נובעת הרבה גם ממה שכתבת על "האלכימאי", האכלה בכפית היא דבר לא טוב ביצירה, על פי רוב היא נובעת מחוסר ביטחון ביכולת של היוצר להעביר בדיוק את מה שהתכוון לו, קצת כמו לדבר עם בן-אדם ולשאול כל שנייה, "אתה מבין אותי?", "אתה מבין למה התכוונתי?", זה מתיש.
באך נותן לך לעשות השלמות בעצמך איפה שצריך לדעתי ולא נותן לך ישר את התשובה. |
|
|
ענת
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
מבחן הזמן
ריצ'ארד באך ו"השחף" שלו כבר הוכיחו שהם מסוגלים לעמוד במבחן הזמן - אם בצדק או לא, זו כבר שאלה אחרת, וזה לא המקום לענות עליה (אלא כביקורת נפרדת על "השחף").
עוד מוקדם מדי לומר האם גם קואלו יצליח במבחן הזה... ובכל מה שקשור לספרות - זה המבחן האולטימטיבי. |
|
|
חובב ספרות
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
את הדובדבן ראיתי ומה עם הקצפת?
לפני מספר ימים קראתי את "השחף" וגם כתבתי עליו בקורת.את "האלכימאי" קראתי לפני שנים ואני פשוט לא מבין אותך.שניהם סיפורים עם תובנות ומסרים, אך לומר שבאך עשה את טוב יותר זו טעות מיסודה לדעתי .קואלו עולה עליו בכל הפרמטרים.יש בו משהו מעבר לסיפור רגיל,משהו שתופס ולא מרפה,עובדה שאנחנו מדברים עליו שנים אחרי שקראנו .קואלו מוסיף את הקצפת ומחדד את הדברים כך שבסוף נשאר לאכול את הדובדבן ולהצטער שאין עוד.
|
|
|
scoe
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
עובד עבור מי, או אולי על מי?
"האלכימאי" הינו הספר היחידי של קאולו שקראתי, ממה שאת מתארת, כנראה שטוב שכך. אינני אוהבת מתכונים לעוסים שבסופו של דבר מתבררים כלא אכילים לא לפני ולא אחרי שלעסו אותם.
|
|
|
scoe
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
עובד עבור מי, או אולי על מי?
"האלכימאי" הינו הספר היחידי של קאולו שקראתי, ממה שאת מתארת, כנראה שטוב שכך. אינני אוהבת מתכונים לעוסים שבסופו של דבר מתבררים כלא אכילים לא לפני ולא אחרי שלעסו אותם.
|
|
|
ענת
(לפני 15 שנים ו-4 חודשים)
במילים אחרות
עוגה מבוץ עם דובדבן מפלסטיק...
אבל תשמעי, הפסאודו-מתכון הזה עובד!!! עובדה שזה מצליח לקואלו בכל פעם שהוא משחרר לאוויר העולם עוד איזו יצירה תמוהה שכזו. ולכן זה עובד - עבור חשבון הבנק של קואלו. |
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
