• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הולדת ונוס

הולדת ונוס

מאת שרה דוננט

הביקורת של סבטלנה כהן

תמונה של סבטלנה כהן
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
הולדת ונוס

הולדת ונוס

מאת שרה דוננט

הביקורת של סבטלנה כהן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
תמונה של סבטלנה כהן
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2007
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
רותם
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 16 שנים•1 דקות קריאה

ספר נחמד, מעניין. מעביר זמן.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Saraiy ;) רק הכרת וכבר נדלקת :)
Saraiy ;) רק הכרת וכבר נדלקת :)
1קורא|גיל ממוצע35|100%נשים

על המבקרת

תמונה של סבטלנה כהן

סבטלנה כהן

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
505 ביקורות•2 נבחרות•1,534 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של סבטלנה כהן
סבטלנה כהן
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות505
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה1,534
דירוג ממוצע2.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת266ספרות מקורית79מתח ריגול והרפתקאות49

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של סבטלנה כהן

כל מה שתבקשי

כל מה שתבקשי

סופי קינסלה

ספר קליל, מצחיק ונוגע ללב. כמו בספרים אחרים של קינסלה, הכתיבה הומוריסטית, זורמת מלאה בסיטואציות מצחיקות ואבסורדיות.
דמויות מצחיקות, אך גם אמיתיות מאד. מאחורי השובבות והבדחנות מסתתר רגשיות אנושית. התמודדות עם משפחה, קריירה, זוגיות והשאלה עד כמה אנחנו נותנים מעצמינו
לאחרים ומתי הנתינה הופכת להקרבה.
הזדהיתי עם דמותה של פיקסי, חלקים ממנה הזכירו את עצמי של פעם. הרצון לרצות, להיות בסדר עם כולם, גם כשזה בא על חשבוני האישי.
הספר גרם לחשוב על ההבדל שבין נתינה אמיתית, שבאה מהלב ומעניקה שלווה, לבין ויתור עצמי, מתוך חובה.
ולצד כל זה צחקתי בקול רם. הקטע שפיקסי מחפשת "עציץ גברי" ולבסוף נותרת עם גבעול בודד, "הרג אותי".
נהינתי מהספר.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

דלטון טרמבו

ספר קצר, מזעזע ועוצמתי. לא מדובר בהנאה או סיפור פשוט - זה מניפסט אנטי מלחמתי שמראה את המחיר האנושי של המלחמה.
הקריאה קשה, כואבת ומותירה תחושת מועקה.
משהו שמעבר לניקוד, פשוט חוויה מעמיקה.

לפני 7 חודשים•סבטלנה כהן
אפקט בבל

אפקט בבל

דניאל הכט

את הספר מצאתי בספריית רחוב. מהכתוב על גב הכריכה הסתקרנתי: מתח, מחקר, ניסיון להבין את תולדות הרוע, מה מביא אנשים לבצע פשע...
(נוגע בי באופן אישי ומקצועי).
קראתי מעל 100 עמודים (כרבע מהספר), לפני שזנחתיו. הספר נכתב על ידי דניאל הכט, גיטריסט די מפורסם ומצליח (לפי כריכת הספר).
הספר מנסה להיות בו-זמנית ספר מתח, מדעי ורומן, אך בפועל ערבוב הז'אנרים לא מתמזג טוב.
מתח - רמת המתח נמוכה. לא מספיק בכדי להחזיק עלילה. ההרגשה כאילו מתיימר להיות מותחן, אבל לא מספק את הסחורה.
מדע - אמור להעניק עומק ואמינות, אבל נכתב בצורה יומרנית, מתנשאת,לעיתים לא נכונה. זה הופך את החלק המדעי לפלצני, מתיש, במקום מרתק.
תחושה שהמחבר מנסה "לתפוס את כל העולם": נוירולוגיה, גנטיקה, פילוסופיה, תיאולוגיה, חברה, תרבות וקונספירציה. הכל מכל. במקום להציג מחקר, נעשה ניסיון לחקור הכל בבת אחת על פני אוכלוסיות לא ממוקדות. מניסיוני בכתיבת עבודות אקדמיות, מחקר אמיתי חייב שאלה ממוקדת ומתודולוגיה ברורה (באקדמיה, למשל, מתחילים בלימודי תואר ראשון בתחום מסויים. לומדים קורסים שונים הנוגעים לתחום הנבחר. בתואר השני אתה בוחר במה להתמקד מתוך הקורסים שלמדת בתואר הראשון. בתואר השלישי אתה מעמיק בנושא ספציפי וחוקר אותו. כך גם ברפואה: מתחילים ברופא כללי, אחר-כך מתמחים בתחום: כירורגיה, אורתופדיה וכדומה ואז ממשיכים לכירורגיית החזה, כירורגיית כף היד וכו'). אין מחקר של הכל מהכל, וזה מה שיש בספר - מין פנטזיה מדעית יותר ממדע.
רומן - בעוד קטעי המדע כתובים ביומרנות, בשפה גבוה, יחסית, קטעי הרומן כתובים בסגנון רומן רומנטי זול עם סצנות מביכות ולא אמינות.
כסכום, אף אחד מהרבדים לא מתפתח בפועל בצורה אמינה ומעניינת.
בעיני ספר לא טוב! כתיבה לא אחידה, ארוכה, מתישה ומביכה.
נראה לי כי על המחבר להתמקד במה שהוא טוב בו - נגינה בגיטרה ואת מלאכת הכתיבה להשאיר לאחרים.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר

דויד גרוסמן

אחד הספרים הבולטים של דוד גרוסמן, זכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי בשנת 2017.
הספר מתרחש כולו בערב סטנדאפ ומסופר מנקודת מבטו של חבר ילדות של דוב'לה הסטנדאפיסט, הנוכח במופע.
הקהל שמגיע למופע מצפה להופעת בידור ומקבל בנוסף מנה גדולה של חשבון נפש של דוב'לה.
השוני בין מה שהקהל מצפה לשמוע (צחוק) לבין מה שמקבל - יוצרת מתח בין הקומי לטרגי (כאב).
הספר דן במספר ונשאים: גבולות הצחוק - עד כמה אפשר להשתמש בהומור בהתמודדות עם כאב. מהו הגבול בין הצחוק שמקל על המאזין לבין הצחוק שמביך ומכאיב לו.
טראומה וזכרון - עד כמה לעתים זיכרון טראומטי לא מרפה וצף.
הגבול בין ציבורי לפרטי - ההופעה היא במקום ציבורי, בה משתמש דוב'לה כחדר טיפולים אישי.
מה הגבול בין וידוי לבין שימוש בצופים כ"פח" רגשי.
הספר נכתב בקצב חד, משפטים קצרים, טעונים והומור שחור. נותן תחושה שהקורא נוכח בהופעה עצמה ונע בין פרצי צחוק (הבדיחות טובות) לבין תחושות אי נוחות
וכבדות.
ספר קצר, עמוק ומיוחד. חד. לעתים מצחיק לעתים גורם לתחושות קשות, כמו בעיטה בבטן.
אהבתי מאד את הספר.

לפני 7 חודשים•סבטלנה כהן
סוד העננים

סוד העננים

אליסון ריצ'מן

הספר כתוב בשפה נעימה וזורמת, אך לא הצליח להחזיק עניין לאורך זמן. הגבורה, מורה, המנסה להידמות או לחקות הלן קלר, לא משכנעת. נאיבית וחסרת משקל אמיתי.
למרות הזרימה, התחושה היא של חזרתיות, עוד ועוד מאותו הדבר, ללא התפתחות מספקת.
אחרי כשליש מהספר (כ- 100 עמודים), מצאתי את עצמי תוהה באם בא לי להמשיך? זה מעניין? זה בדיוק הרגע בו החלטתי - שלא!!! הפסקתי את הקריאה, וחשתי שאין לי חשק לחזור אליו.
קראתי מספר ספרים של הסופרת ונהניתי מהם, לכן גם באתי לספר עם ציפיות מסויימות, שלא מומשו.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
חיים כפולים

חיים כפולים

ס.ג'. ווטסון

ווטסון התפרסם עם ספרו הראשון "לפני השינה" שהוסרט לסרט די מצליח. חיי כפולים הוא ספרו השני וגם בו הוא נשאר בז'אנר המותחן הפסיכולוגי.
העלילה הולכת ונעשית מותחת ככל שמתקדמים, עד סיום פתוח המעורר מחשבה. לצד המתח, הספר עוסק בנושאים אקטואליים: היכרות ברשת,הסכנות שבקשרים וירטואליים, והפער שבין פנטזיה למציאות. הוא מצליח להמחיש עד כמה התכתבות יכולה להפוך ממכרת, לעורר פנטזיות ורגשות, ועד כמה שיתוף פנטזיה עלול להתפרש אחרת על ידי הצד השני - כמחשבה או כרצון ליישום.
עם זאת יש חולשות בספר: העלילה לא תמיד משכנעת ואמינה. אחת הדמויות המרכזיות אינה בנויה היטב: מצד אחד שקרן, מניפולטיבי ואגרסיבי, אך בהמשך מוצג כחלש אופי, נגרר - חוסר עקביות שפוגע באמינות.
לסיכום: ספר רלוונטי ומעורר מחשבה על המציאות המודרנית,עם מתח שהולך וגובר. לא חף מחסרונות, אך שווה קריאה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
תינוק של זפת

תינוק של זפת

טוני מוריסון

ראיתי את הספר באיזו ספרייה ניידת. לא אהבתי את הכריכה, שם הספר גרם לאי נוחות...אך שמה של המחברת היה לי מוכר.
לקחתי. חשבתי להתחיל לקראו, מקסימום? הספר בן 250 עמודים סך הכל. הספר יצא ב- 1981 ונחשב לאחד הרומנים המורכבים של מוריסון,
המעלים שאלה של זהות, גזע, מגדר, מעמד ומאבק בין מסגרות תרבויות שונות.

לפי שראיתי בסימניה לפני היו רק שני דירוגים על הספר ואף חוות דעת אחת, וחבל.
איני מרבה בכתיבת ביקורות, אך לאחר קריאתו חשבתי שהספר בהחלט ראוי להתייחסות והארה, ובעידן של אינפלציה ספרותית, בעיני זהו אחד הספרים
שכדאי לשים לב אליהם.

תחילה לגבי שם הספר: הכינוי "תינוק של זפת" נלקח מאגדה עממית אמריקאית, הוא מטפורה טעונה מאד מהפולקלור האמריקאי, כשם וגם כסמל לזהות שחורה,
למלכודת (מאגדות הדוד רמוס, שבו חפץ עשוי זפת לוכד מי שנוגע בו). בובה מזפת ששמים בדרך כלל כדי ללכוד עוברי אורח - כל מי שנוגע בה נלכד.
בהקשר לספר, מוריסון אומרת שכך גם הזהות השחורה, אי אפשר לגעת בה מבלי להילכד. מי שנוגע בזהות שלו (השחורה) - נלכד, מי שמתכחש לה - לא נלכד.
אין דרך פשוטה להשתחרר מהעבר ומהשורשים. הניסיון לברוח מההיסטוריה השחורה, כמו גם הניסיון להדביק אותה בכוח - שניהם כואבים.
אי אפשר למחוק היסטוריה או להעמיד פנים שהזהות לא קיימת, אל תחשבו שאהבה, כסף, "שחרור אישי" מוחקים את השאלות של צבע, מגדר ומעמד.
הדרך היחידה, היא להכיר במורכבות - לא לברוח ולא להילכד, אלא לנסות לשאת את הסתירה.
הספר מחולק ל- 10 פרקים די ארוכים, בהם מתחלפים נקודת המבט.
גיבורים הראשיים של הסיפור, רובם דמויות די מורכבות. מוריסון לא נותנת לנו גיבור מוסרי מול "רע" ברור, אלא מציגה את האמת היחסית, תלויה במבט, זווית ראיה אישית, של הגיבורים. אצל העישר - סדר מסוים, אצל המשרת - סדר אחר. זה מאלץ אותנו כקוראים לשים לב כמה המציאות היא תמיד רבת פנים.
מוריסון מייצרת קריאה שמרגישה כמו רק כמו סיפור, אלא כמו אגרוף הגורם לזעזוע פנימי. מעורר מחשבות רבות על חברה, מעמדות, כוח, ועל נקודת המבט ממנה אנו בוחנים את הדברים. אין צד אחד שצודק - כל דמות בספר חיה אמת אחרת, וגם בה יש צודק ולא צודק בו זמנית.
שני דברים אליהם לא התחברתי בספר: ביקורת החברתית הנוקבת, גרמה לאי נוחות והסכמה.
סוף הסיפור פתוח (פחות אוהבת, כי אין פתרון ואין סוף), אך זה הפריע פחות מהעובדה שהיה פשוט מאכזב וסתמי.
למרות האכזבה מהסוף, אסכם כי מדובר, בעיני, לפנינה ספרותית כואבת.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. כתיבה טובה, מלאת הומור.
לגבי הסטראוטיפים שהוזכרו בחוות דעת קודמות, בעיני הדמויות בספר מורכבות עם רגשות ודילמות. יש התפתחות בדמויות לאורך העלילה ויכולת לעורר הזדהות.
(דמות סטראוטיפית - היא דמות שטחית שמייצגת דימוי מוכן מראש, בלי עומק או סתירות פנימיות).
הספר מעורר מחשבה בסיטואציות שונות. גם העובדה שהספר נכתב לאחר מחקר, במהלך 4 שנים, תורמת לאמינות.
התיאור של כפר לנוער בסיכון, עם אלמנטים אמיתיים.
אז, בגלל הכתיבה, ההומור, הדמויות והיכולת להזדהות עימן. בגלל הסיטואציות והדילמות שגם עימן אפשר להזדהות ומעלות מחשבה, ובגלל המחקר שנעשה לכתיבת הספר,
אהבתי את הספר מאד.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
דילמה

דילמה

ליאורה ורדי

ספר שנקרא מהר. מתחיל מצויין, בדילמה, המאפשרת הזדהות והתלבטות עם הגיבורה.
ולאט לאט הופך לרדוד יותר וקטשי. בסך הכלל נחמד וקריא.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן

ביקורות נוספות על "הולדת ונוס"

הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

מי פעם אני מצליח להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי לפי 12 שנים ולהעלות לכאן לביקורת כל ספר שקראתי.
אני לא מצליח.
אחרי שייחלתי פה לסדר עדיפויות טוב יותר אתייחס קצת לספר הזה.
ובכן זהו ספר ישן, מהז'אנר "הויקיפדי" (שם שלא המצאתי) שנולד סביב "צופן דה וינצ'י" ודומיו.
המתריסים נגדי יקראו לזה "רומן תקופתי" אבל זהו לא רומן ולא תקופתי, כאן עלי לציין בפירוש שיכול להיות שאם אתם קשורים לזן האנשים שקוראים ספרים על פי ביקורות שקראתם פה עליכם להספיק
יכול להיות שבשטף הדברים אחשוף כאן כמה חלקים מהעלילה אבל מוסיף שזה לא יהיה דבר שיגרום לעלילה להתבהר אם טרם סיימתם לקרוא.

נתחיל עם שם הכותר, הרמז לציורו המפורסם של בוטצ'לי לא קשור לסיפור, וכאן גם מתחילה האכזבה, מה שמשך אותי בכותרת זה אולי חשיפת נדבכים מעניינים או מומצאים מאותה יצירת מופת רנסנסית, ובכן, כלום, ונוס מוזכרת, וגם בוטצ'לי ואין קשר בניהם, וגם הקשר לסיפור מקרי בהחלט.
חבל.

למרות שהסיפור עוסק בתקופת הרנסנס ומביאה כמו עובדות טובות (שוב, זה הז'אנר הויקיפדי) הדמיות מתנהגות כאילו נלקחו מפרבר אמריקאי בן זמננו, לפעמים אפילו ההתנהגות שלהם מזכירה קצת את אחת העונות של "היפים והאמיצים" (מישהו אמר פרק 8562?)
הילדים קמים מהשולחן, נערה סוררת שגונבת את הכרכרה, באמת? עוד שנייה יקרקעו אותה, משתמשים בכלל בעונש הזה היום?

החלק המביך ביותר בסיפור לדעתי לא מסתכם באמינות הנמוכה של התנהגות הדמיות, אלה בעובדה המעוררת רחמים של הכנסת עובדות היסטוריות מאולצות לתוך העלילה, כמעט ללא שירות עלילתי ורמז
אז יש את הקטע שהצרפתים משתלטים על הרפובליקה ,אוקי זה ברקע נניח, משפיע על בניית הדמיות, ואת הקטע שהנערה המרכזית הופכת לנזירה, טוב בסדר זה בהחלט אפשרי תקופתית, אבל מכאן לגלות שהיא עשתה סטוץ עם גודל האומנים של כל הזמנים? נו באמת! זה עלבון לאינטליגנציה של הקורא.

מי לא אהב את פורסט גאמפ, איך הוא מסתובב בסרט שלו ואיכשהו נכנס לכל סצנה היסטורית, אבל זה איכשהו מעורבב עם עלילה, אפקטים, מתח.

מה שממש לא נכון להולדת ונוס
אם מצאתם את הספר הזה בתחנת האוטובוס , כמוני, וזה סביר להניח המקום היחיד שתוכלו להשיג אותו כמי הוא משנת 2005 ובינוני למדי, תעשו לעצכם טובה ותקראו אותו ממש לפני הנסיעה שלכם לפירנצה, זה יגרום לכם קצת להרגיש טוב עם תופעת "תיירות היתר" שאתם חלק ממנה.

גם אני לפעמים מדמיין איך זה לצאת מצדפה
הספר לא עזר לי להגשים את הפנטזיה
אולי יום אחד

לפני שנה•עומרי
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

"הולדת ונוס" הוא רומן היסטורי שנכתב על ידי שרה דוננט ויצא לאור בשנת 2003. הספר מתרחש בעיר פירנצה באיטליה, בתקופת הרנסנס, ועוקב אחר סיפורה של אלסנדרה היפהפייה, בתו של אמן, שהתעסקת בתחומי אמנות הבמה והתמסרה לקשרי אהבה, במהלך שהתרחש ברקע של שינויים דתיים ופוליטיים מרובים.

הסיפור מתמקד בנושאים כמו אמנות, רצון, דת והציפיות החברתיות המוטלות על נשים בתקופה ההיסטורית הזו. הכותרת של הרומן מתייחסת לציור המפורסם של סנדרו בוטיצ'לי, "הולדת ונוס", המשמש גם כחלק חשוב מהעלילה.

אם את מחפשת רומן היסטורי מרגש המספק מבט מרתק על התקופה הרנסנסיסטית, "הולדת ונוס" עשוי להיות בחירה מושלמת לך.

לפני שנתיים•
★★★★★
•DR.Nofar Sarori
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

יש לי רומן רומנטי עם ספרים היסטוריים.
היגעתי לספר מההמלצות של חברי בסמניה.
בתחילת הספר קצת לא התחברתי ,אבל בכול זואת המשכתי,ויש לציין,
שנשבאתי לעלילה היוצאת דופן.
אלכסנדרה שמתחתינת נורא צעירה,מוצאת את עצמה נשואה לגבר חוטא,לא אפרט עה החטא"""""""""
ספר מומלץ למי שאוהב רומנים היסטוריים.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•ג'יהאן
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

אם אתם אוהבים רומנים היסטוריים, לבטח תהנו גם מהולדת ונוס. פירנצה במאה ה-15, התקופה בה פועלים בה גדולי האמנות כליאונרדו דה וינצ'י וסנדרו בוטיצ'לי, והעיר תחת שלטונו של לורנצו המפואר ממשפחת מדיצ'י. אולם הפריחה הזו בתרבות לא נעשתה בזמן שלום, אלא כשאיטליה שקועה עד הצוואר במלחמה. ארץ המגף הייתה מחולקת לערים ולנסיכויות קטנות שעסקו בלכבוש האחת את השנייה: מילאנו חמדה את שטחיה של וונציה, האפיפיור ברומא רצה להרחיב את שטחיו ואף צרפת וספרד לא היססו לטמון ידם בצלחת; בקיצור, תקופה מרתקת ובה גם עלה לשלטון בפירנצה הכומר הדומיניקאני ג'ירולמו סבונרולה. כשקבע היינריך היינה כי במקום שבו שורפים ספרים, שם ישרפו בסופו של דבר גם בני אדם, הוא הסתמך כנראה על המקרה של סבונרולה.

אך לא באתי כדי לספר לכם כאן את סיפורה ההיסטורי של פירנצה, אלא רק כדי להמליץ לכם על הולדת ונוס למרות שלוקח קצת זמן עד שהסיפור מתחיל להמריא. מומלץ במיוחד אם אתם נמנים על אלו שפירנצה עושה להם את זה (כמוני). אני לבטח אקרא גם ספרים נוספים של שרה דוננט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•בנצי גורן
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

ספר מצוין! אחד הספרים המרתקים
והמסעירים שקראתי לאחרונה!

כבר מהפרק הראשון הבנתי שהעלילה סבוכה ומרתקת,
הספר מתחיל דווקא בסוף הסיפור אשר מעורר סקרנות
רבה בנוגע לסיפור עצמו.

מומלץ בחום!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•marina_st
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

ספר נחמד אומנם התאורים היפים של פירנצה קיימים אך הסיפור לצידם ארוך ויגע. תאורי הציורים על הקירות נאים. גם אז פחדו ו"נכנסו לארון" אותם גברים והציגו מסכת חיים כפולה. וכרגיל הנשים מנצחות

לפני 15 שנים•
★★★★★
•רות
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

״הולדת ונוס״ הוא קצת כמו חטיף 200 גרם של במבה אסם.
גדול מדי, נאכל במנות קטנות, מרגיש לגמרי תקוע בגרון, ואחריי שהוא נגמר-
כל שנותר הוא טעם הלוואי.

התיאורים יפים מאוד , מכניסים היטב לאווירת הוינטג׳ המדוברת.
עם זאת, יוצרים מעין חצץ להמשכיות הסיפור, ומשמשים כמכשולי דרך לקו העלילה.
כל סיטואציה , ולו היומיומית שבינהן- מתוארת בקפידה ובאריכות יתרה.

על מנת שהביקורת תהייה מהימנה ככל הניתן אוסיף כי סיפור החיים הנקרא, בהחלט מעניין.
מרגש ואפילו נוגע. הכתיבה רהוטה ומדוייקת, אך הביצוע מפיל את הספר אל מרתפי הטלנובלה.

שלושה כוכבים ועוד אחד בונוס בגלל אהבתי הרבה לזאנר.

לפני 11 שנים•נועם
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

נראה שהתקציר על גב הספר לא עושה לו טוב.
עם כל פתיחה של הספר נדמה כאילו פירנצה היסטורית מיניאטורית עולה מן הדפים ונבנית לנגד עיני הקורא - עד כדי כך כשרונה של הסופרת להעלות באוב את העולם הזה גדול. כמעט ניתן להביט באמנות הנוצרת, מוצגת, נשרפת ונגנזת. נראה שהיה צורך במחקר רב על מנת לכתוב ספר זה והסופרת לא התרשלה בתפקידה ולו במעט.
העלילה מצויינת - מרתקת, סוחפת וכתובה במומחיות. נעה בצורה מעניינת בין שאלות של דת ואדיקות, יצירה וחופש, אהבה ומשפחה, טוב ורע. למרות החסרון של גילוי הסוף כבר בפרק הראשון נראה, כמו שכבר כתבו כאן, שגורם המתח לא לגמרי נשבר מכיוון שהסוף נראה כ"כ תלוש מהלך העלילה והדבר יוצר סקרנות לגלות כיצד הוא מתחבר אליה ומה האירועים הספציפיים שהובילו אליו. הבעיה העיקרית איתו, לעומת זאת, היא שהוא מאכזב. מצאתי אותו דווקא כחלק הכי פחות אמין בעלילה, למרות שלא קורה בו יותר מדי לעומת שלל אירועים משמעותיים וגדולים מהחיים שקורים לפניו.
בגדול 'הולדת ונוס' הוא בעיקר סיפור למרות שהוא יכול לספק דלק לכמה הרהורים משמעותיים, בפרט לכאלה העוסקים בדת; אך הוא סיפור טוב מאד, כמעט חי, שבאמת נותן לקורא אותו לחיות לזמן מוגבל בתקופה אחרת, במקום שונה.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•עתליה
הולדת ונוס

הולדת ונוס

שרה דוננט

לסופרת שרה דוננט התוודעתי בקריאת ספרה האחרון "לבבות במנזר" אשר למדתי ממנו הרבה וגם נהניתי. אהבתי את כתיבתה והלכתי לחפש את ספריה הקודמים. כך הגעתי ל"הולדת ונוס" אשר גם הוא גרם לי הנאה מרובה.

שרה דוננט היא סופרת בריטית המתגוררת לסירוגין בלונדון ובפירנצה. ספריה מתמקדים באיטליה של הרנסנס, סוף המאה החמש עשרה וראשית המאה השש-עשרה. בתקופה סוערת זו, שבה שלטה הכנסייה שלטון כמעט ללא מצרים, התרחשו מאורעות רבים וחשובים אשר חלקם מופיעים בספריה.

"הולדת ונוס" כתוב בגוף ראשון כיומנה של אלסנדרה צ'קי, בתו של סוחר בדים עשיר בפירנצה. הסיפור נפתח עם הגעתו של צייר לבית המשפחה. כדי להפגין את עושרו ומעמדו, בנה האב קפלה משפחתית והביא צייר ממנזר בצפון איטליה על מנת לעטר את קירות ותקרת הקפלה.

אלסנדרה בת ה-14 היא נערה גבוהה, לא יפה, דעתנית, מלומדת ואחוזת תשוקה גדולה לציור. בואו של הצייר ועבודתו מושכים אותה אליו בחבלי קסם. זה, כמובן, מתנגש עם מוסכמות וחוקי התקופה שהחמירו מאוד עם נשים וצמצמו את חייהם להקמת משפחה והולדת ילדים בלבד. אלסנדרה אינה מוכנה להשלים עם יעוד זה ומחפשת דרכים לממש את כישרונה.

בפירנצה זהו סוף שלטונה של משפחת מדיצ'י המפורסמת. פלישת הצרפתים ושלטונו של הקנאי הדתי סברונלה מחוללים טרגדיות רבות, גם במשפחת צ'קי.

הגיבורים הראשיים בסיפור הם אלסנדרה ובני משפחתה, המשרתת החכמה שלה ארילה, הצייר, כריסטופורו ואנשי המנזר.

למרות שאין זה ספר מתח במובן המקובל קראתי אותו בשקיקה וממש לא יכולתי להניחו מידי עד לסיום המעניין והלא-צפוי. אני ממליצה עליו בחום.

לפני 14 שנים•dyona
3.0
3.0
דירוג
3.0
לפני 15 שנים

“ספר נחמד שעלילתו מתרחשת בפירנצה במאה ה-15. סיפורה של אלסנדרה, נערה מרדנית וחכמה, שתכונות אלו הובילו”

20/30
ביקורות על הולדת ונוס
הבאה
אני =]
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 16 שנים

“ספר טוב מבחינת הכתיבה, האמינות והאותנטיות. מה שקצת פחות אהבתי זה את הכיוון שאליו התפתחה העלילה - אנ”