ביקורת ספרותית על הולדת ונוס מאת שרה דוננט
ספר טוב

---

נראה שהתקציר על גב הספר לא עושה לו טוב.
עם כל פתיחה של הספר נדמה כאילו פירנצה היסטורית מיניאטורית עולה מן הדפים ונבנית לנגד עיני הקורא - עד כדי כך כשרונה של הסופרת להעלות באוב את העולם הזה גדול. כמעט ניתן להביט באמנות הנוצרת, מוצגת, נשרפת ונגנזת. נראה שהיה צורך במחקר רב על מנת לכתוב ספר זה והסופרת לא התרשלה בתפקידה ולו במעט.
העלילה מצויינת - מרתקת, סוחפת וכתובה במומחיות. נעה בצורה מעניינת בין שאלות של דת ואדיקות, יצירה וחופש, אהבה ומשפחה, טוב ורע. למרות החסרון של גילוי הסוף כבר בפרק הראשון נראה, כמו שכבר כתבו כאן, שגורם המתח לא לגמרי נשבר מכיוון שהסוף נראה כ"כ תלוש מהלך העלילה והדבר יוצר סקרנות לגלות כיצד הוא מתחבר אליה ומה האירועים הספציפיים שהובילו אליו. הבעיה העיקרית איתו, לעומת זאת, היא שהוא מאכזב. מצאתי אותו דווקא כחלק הכי פחות אמין בעלילה, למרות שלא קורה בו יותר מדי לעומת שלל אירועים משמעותיים וגדולים מהחיים שקורים לפניו.
בגדול 'הולדת ונוס' הוא בעיקר סיפור למרות שהוא יכול לספק דלק לכמה הרהורים משמעותיים, בפרט לכאלה העוסקים בדת; אך הוא סיפור טוב מאד, כמעט חי, שבאמת נותן לקורא אותו לחיות לזמן מוגבל בתקופה אחרת, במקום שונה.

» ביקורות נוספות של עתליה
» ביקורות נוספות על הולדת ונוס