חבל עדיין לא קראתי את לב כלב, אגיע אליו בהזדמנות הראשונה, אבל נראה לי שחבל שתשלול ככה את האמן ומרגריטה, שחייב להיות אחד הספרים המדהימים ביותר שנכתבו אי פעם.

יכולה להבין את אי הנאתך מהספר. לילד בגילך ובעיקר כמישהו שלא מכיר את המנטליות ואת ההסטוריה של רוסיה באותה תקופה, לעתים קשה להבין את הדקויות של הסיפור ולהינות ממנו.
הספר כתוב בשפה שונה מהשפה העברית המדוברת וגם זה מקשה על התחברות לסיפור למישהו בגילך.
לא ממליצה לך לקרא את "האמן והמרגריטה" גיל הזה.
למרות הביקורות המצויינות על הספר.
יש ספרים שצריך לקראם בגיל מבוגר יותר על מנת להינות מהם.
זה נהדר שאתה קורא, אל תתן לספר מסויים שלא התחברת אליו להרוס את הנאתך מקריאה.

אולי הפוך? אולי דוד גרוסמן מזכיר בכתיבתו את בולגקוב...?
בכל זאת, מבחינה כרונולוגית: "לב כלב" נכתב במקור ב-1925... קצת מקדים את גרוסמן לעניות דעתי.
הספר הזה הוא עוד יצירה סאטירית גאונית להפליא מבית היוצר של בולגקוב, ואם ניגשים אליו כך - כאל סאטירה - ומבינים מה מסתתר מאחורי הרמזים ששתל הסופר, התמונה שמתגלה חדה וצורבת להפליא, ועם זאת משעשעת כמו שסאטירה איכותית צריכה להיות.

החבר דור, ערב טוב,

צר לי שלא מצאת הנאות והארות בספר. לכן רציתי לשאול, כמה אתה יודע על הלך הרוח ברוסיה, אותם שנים? כמה יודע אתה על הסופר מיכאיל בולגקוב?
הסיבה שבגינה נשאלות השאלות הללו, היא שזוהי סאטירה. ואם התשובה לשאלות שלמעלה היא "קצת" עד "כלום", הקבלה טובה יכולה להוות ביקורת של אפריקאי על "סלאח שבתי".

ובלי שום קשר, זהו חילול הקודש לשים את מיכאיל בולגקוב ודוד גרוסמן באותה שורה.

נ.ב.
קראת את האמן ומרגריטה?