ביקורת ספרותית על לב כלב מאת מיכאיל בולגקוב
ספר מעולה

---

חידה לנאמני הספרים: מה המשותף בין פול אוסטר, מיכאל בולגאקוב ואשר קרביץ ? (היה לי אחד נוסף, שהספקתי לשכוח- חצי נקודה למי שיוסיף עוד).
כשקראתי את "טימבוקטו" התרשמתי כל כך מהרעיון ואופן הצגת העלילה מנקודת מבט הכלב. כשקראתי בהמשך את "הכלב היהודי" הייתי בטוח שעליתי על גניבה ספרותית גסה מפול אוסטר שמחייבת התערבות הרשויות המתאימות (!). אתם כבר מבינים את הלך הרוחות אחרי קריאת "לב כלב".
ובכן, הספר פשוט מקסים וכיפי. הבוטות הרוסית-הבורגנית של כדורקין בדירת הפרופסור משום מה הצטיירה לי בראש כמו הצנחה של סנופ-דוגי-דוג למשתה של המלכה אליזבת. ואלס לעומת היפ-הופ. הגבעתרון והחבר פורטיס.
החוצפה, הישירות והבוטות מקפיצים את הספר בעיני לרמה של ספר קומי.
כמובן שאסור ליפול במלכודת ולקרוא ספר של הענקים הרוסים מחוץ למסגרת הזמן ולקונטציות הרלוונטיות (כמעט בגדר פשע)- הספר מותח ביקורת בצורה סמויה-גלויה על משטר חשוך על סף הדיקטטורה (אולי מהצד הלא נכון של הגבול) בצורה מרתקת.
התובנות שמעלה הסופרת מאיה קגניסקיה מאחים את הקרעים והחלקים הלא הברורים לקורא בן זמננו (ויש לא מעט כאלה). בתקציר אשר בגב הספר מצויין כי תוספת אלה בגדר "פנינה ספרותית בפני עצמה" ואני מסכים עם כל מילה.
גם בספר זה מעלה בולגקוב לא מעט שאלות חברתיות, מעמדות, כוח ושליטה, נורמטיביות, והזכות לשיפוט מהיר.

כהרגלי, מצורף ציטוט מעניין מהספר שלא מרמז דבר על תוכנו, למעט עוקצנות והומור מריר:
הו אלים, אלים שלי! מה עצובה האדמה לאור הזריחה! אבל היא עצובה גם לעת שקיעה, בכל שעה משעות היום, בכל עונה ובכל עידן."

» ביקורות נוספות של יניש
» ביקורות נוספות על לב כלב