גבירה וערפלאודליה גולדמן3דמות הגיבורה הראשית ממש מעניינית ובאיזה אופן היא מזכירה לי את הגיבורות בספרים של נעמי נוביק שהיא סופרת אהובה במיוחד. ממליץ!
שומרי העריםרותם ברוכין6כלכך הרבה זמן חיכיתי לספר הזה. רותם הצליחה לשלב את הסיפורים הקצרים והנפלאים שכבר כתבה בעבר ליצירה שלמה, קוהרנטית ומעניינת. מצד שני אולי הייתי מעדיף לקרוא עוד סיפורים קצרים מהסדרה על מקומות שונים בארץ ובעולם. מאוד מאוד מומלץ!
פרסי ג'קסון וגנב הברקריק ריירדן2הניסיון לקרוא ספר של YA בגיל שלושים כמעט ולא יכול להסתיים טוב ואכן הספר מעניין בצורה סבירה ותו לא.
טבעת העשןלארי ניבן3אני חושב שבעצי האינטגרלים עוד הצלחתי איכשהו לעקוב אחרי מה שקורה וההיגיון הפיזיקלי. בספר הזה ממש לא הצלחתי להבין מה קורה והרגשתי שאני גם מאבד את הפיזיקה. אבל הרעיון הבסיסי של העולם שלארי מציע בספר הוא בהחלט מעניין ומקורי.
בארץ עתיקהאמיטאב גוש18ספר לא שיגרתי המתאר מחקר של צעיר הודי משכיל במצרים הכפרית. הספר מאוד מדגיש את נקודת המבט הלא מערבית על ההיסטוריה של המזרח (התיכון). מאוד מעניין שלמרות שהחוקר חוקר את ההיסטוריה של סוחרים יהודיים במזרח, חי במצרים של ימינו ובהערות השוליים מצטט המוני מחברים ישראלים. בגוף הספר עצמו ישראל לא קיימת בכלל. החוקרים היהודיים שמצוטטים באופן ישיר (ולא בהערות בסוף) רובם לא יהודיים ולמרות שהוא דן בנושאים פוליטיים של המזרח התיכון והמהפכה במצרים אין שום דיון לגבי היחס וההשפעה של ישראל על הדברים, זה מאוד מעניין אבל מרגיש מכוון יתר על המידה כניסיון להראות ש"לא כל המזרח התיכון זה הסכסוך הישראלי-פלסיטני". אגב, לדעתי כל המחקר ההיסטורי בספר לא מאוד מעניין אלא רק ההקבלות והדיונים שהוא עושה למצבים בימינו.
הפנינה השחורהסקוט אודל7לכאורה מדובר בסיפור ילדים קלסי. והוא מסופר מנקודת מבט מאוד ילדותית פשוטה ותמימה בשפה שמדברת לילדים. אבל המסר של הסיפור ממש לא "קלסי" וילדותי. הנבל שבסיפור פועל ממניעים של בצע כסף בדיוק כמו אביו הסוחר של הגיבור שמוצג באור מאוד חיובי. הנבל בסיפור מתרברב בכל מיני סיפורי גבורה על עצמו שהגיבור מאמין שכולם שקר וכזב (בלי להגיד את זה באופן ישיר) אבל אין הרבה הוכחות חד משמעיות לכך שהוא משקר. חוץ מהמעשיות האלה הנבל הוא אדם שאפשר בהחלט לסמוך על המילה שלו והוא בהרבה מובנים ישר דרך לא פחות מגיבור הסיפור שמבצע את אותו החטא אותו תכנן הנבל לעשות. גם אביו של הגיבור שלכאורה היא דמות "טובה" מתבררת לא רק כתאבת ממון אלא גם כגאוותנית ומתחסדת כלפי הכנסיה כלפי הסוחרים עמם הוא סוחר וכמובן כנגד צוות הצי שלו שבגלל יהירותו כולם נהרגו. ספר קצר ונחמד מאוד לילדים.
אחוזת דג'אניאלון חילו13בשונה מאלון חילו לא קראתי את כל עיתוני התקופה במשך שנה שלמה בשביל להיכנס לאווירה ולכתוב את השפה של קלווירסקי בצורה "אותנטית" אז לכאורה אין לי זכות לומר שהשפה שלו מרגישה לי מזויפת ולא אמיתית. יכול להיות שיותר מהשפה עצמה שהרגישה לי מזויפת ולא אמיתית כפי שדיברו בני התקופה הנושאים וצורת ההתבטאות הרגישה לי לא משקפת את בני התקופה. יכול להיות שאני מוסרני מדי ולא שאני חושב שבימי "אנו באנו" לא היו נואפים אבל השפה והצורה בה הוא מתאר את הדברים נשמעת מאוד זרה לאוזני התקופה ולדוגמות החשיבה שנוהגות בה. מבחינת הנרטיב שאותו משקף חילו של הסכסוך הישראלי פחסטיני אפשר לסכם אותו בצורה כזאת. כולם משקרים, היהודים בהעלמה הכחשה והצגת העובדות הנוחות להם בלבד, ואילו הערבים משקרים בדמיון מזרחי פרוע והשלמת עובדות שלא קיימות במציאות אך נוחות להם. איכשהו יש הרגשה שהנחמבר יותר מסמפט נרטיב מסוים (נחשו לבד איזה), למרות שבראיונות הוא מכחיש. למרות כל הביקורת אין ספק שמדובר בספר מאוד מושקע ומעניין.
מפגשים בשביל החלבחגי נצר2הספר מעניין למדי. אבל אני חושב שקריאה של תוכן העניינים כבר מעלה את רוב הנקודות השאלות והכיוונים שהספר מעלה. אולי היה אפשר לתמצת אותו למשהו של 100 עמודים ולהשאיר כל מיני דיונים ארוכים בחוץ. אהבתי את הדיון הרציני בחייזרים אבל גם אותו היה אפשר לחתוך בשבעים אחוז ולהשיאר עם אותה כמות ידע. לאורך כל הספר יש דיאלוגים מיותרים שלא מוסיפים הרבה ומרגישים אולטרא מלאכותיים.
לא כל כדור הורגקפוסטה מיכה בן-ארי7זהו ספר הזכרונות האישיים-צבאיים של מיכה קפוסטה, דמות ציורית של לוחם סיירת הצנחנים שבילה את חלק הארי של חייו בעלילות והרפתקאות סביב השירות הצבאי. מיכה קפוסטה התגייס לצנחנים בשנת 1953, והיה חייל צעיר כאשר אנשי יחידה 101 של אריק שרון מוזגו לתוך הצנחנים ונולדה יחידה קרבית, שהובילה את פעולות התגמול ואח"כ את פיתוח החי"ר של צה"ל, כשהשירות בה מבוסס על התנדבות. משום כך יש בסיפורים הקצרצרים שלו כדי להביא צבעים וריחות של אופי היחידה באותה תקופה. כך, אנו פוגשים את מאיר הר-ציון, שמיכה היה סגנו וממשיך דרכו, את מפקדי החוליות של מחלקת הסיור (ואח"כ פלוגת הסיור החטיבתית), שהפכו בתוך שנים למפקדי הגדודים והחטיבות של הצנחנים, ועוד הרבה דמויות ציוריות. זה אינו סיפורה של חטיבת הצנחנים - זהו יותר סיפורה של הסיירת: יחידה מיוחדת, שהיוותה יחידת-חוד של הצנחנים, וריכזה בתוכה טיפוסים מיוחדים. בולט הניכור מצה"ל, הזלזול בהיררכיה הצבאית, ההתארגנות הלוגיסטית העצמאית כדרך חיים, והתרסה נגד משמעת צבאית מקובלת. קוד ההתנהגות הוא שונה, והסלקציה האנושית הזרימה ליחידה לאורך השנים מאגרים של לוחמים מיוחדים, רובם מבחירי הנוער של התנועה הקיבוצית. מן הסתם, זהו הבזבוז ההיסטורי הנורא ביותר של משאבי קצונה של צה"ל. כתיבתו של מיכה אינה מעניינת, והעניין בספר אף פוחת בהדרגה לאורך הקריאה. ברור גם שתקופות שלמות, אירועים חשובים, אורחות חיים ואנשים מסקרנים - כל אלו מובאים בצורה אגוצנטרית, לפי תרומתם לסיפור הפרטי של מיכה קפוסטה. ולמרות כל זאת יש עניין מיוחד בספר זה בגלל שהוא מביא עדות ממקור ראשון, ובעיקר עדות אמינה, על האירועים והאנשים בחייו של מיכה.
לא כל כדור הורגקפוסטה מיכה בן-ארי4"פעם צנחן תמיד צנחן", הגיבור מיכה בן ארי פורש את סיפור חייו, ודווקא הכתיבה האותנטית והלא מדויקת מוסיפה נופך אמתי לסיפור. בן ארי קצין צנחנים שהשתתף במבצעים ובמלחמות ישראל,נשלח על ידי מדינת ישראל לעיראק לאמן את המורדים הכורדים, הנו אדם יחיד מסוגו, חייל של פעם, המתגייס לכל משימה לאומית גם אם היא אינה מסתדרת עם תכניותיו ומצבו המשפחתי. זה סיפור של קצין צנחנים צנוע שאילצו אותו לכתוב ספר כי אחרת סיפוריו ישכחו וילכו לאבדון. חובה לכל צנחן ומומלץ בחום לכל מי שחובב סיפורי קרבות ומבצעים של מדינת ישראל.