ביקורת ספרותית על לא כל כדור הורג מאת קפוסטה מיכה בן-ארי
ספר בסדר

---

זהו ספר הזכרונות האישיים-צבאיים של מיכה קפוסטה, דמות ציורית של לוחם סיירת הצנחנים שבילה את חלק הארי של חייו בעלילות והרפתקאות סביב השירות הצבאי.
מיכה קפוסטה התגייס לצנחנים בשנת 1953, והיה חייל צעיר כאשר אנשי יחידה 101 של אריק שרון מוזגו לתוך הצנחנים ונולדה יחידה קרבית, שהובילה את פעולות התגמול ואח"כ את פיתוח החי"ר של צה"ל, כשהשירות בה מבוסס על התנדבות. משום כך יש בסיפורים הקצרצרים שלו כדי להביא צבעים וריחות של אופי היחידה באותה תקופה. כך, אנו פוגשים את מאיר הר-ציון, שמיכה היה סגנו וממשיך דרכו, את מפקדי החוליות של מחלקת הסיור (ואח"כ פלוגת הסיור החטיבתית), שהפכו בתוך שנים למפקדי הגדודים והחטיבות של הצנחנים, ועוד הרבה דמויות ציוריות.
זה אינו סיפורה של חטיבת הצנחנים - זהו יותר סיפורה של הסיירת: יחידה מיוחדת, שהיוותה יחידת-חוד של הצנחנים, וריכזה בתוכה טיפוסים מיוחדים. בולט הניכור מצה"ל, הזלזול בהיררכיה הצבאית, ההתארגנות הלוגיסטית העצמאית כדרך חיים, והתרסה נגד משמעת צבאית מקובלת. קוד ההתנהגות הוא שונה, והסלקציה האנושית הזרימה ליחידה לאורך השנים מאגרים של לוחמים מיוחדים, רובם מבחירי הנוער של התנועה הקיבוצית. מן הסתם, זהו הבזבוז ההיסטורי הנורא ביותר של משאבי קצונה של צה"ל.
כתיבתו של מיכה אינה מעניינת, והעניין בספר אף פוחת בהדרגה לאורך הקריאה. ברור גם שתקופות שלמות, אירועים חשובים, אורחות חיים ואנשים מסקרנים - כל אלו מובאים בצורה אגוצנטרית, לפי תרומתם לסיפור הפרטי של מיכה קפוסטה. ולמרות כל זאת יש עניין מיוחד בספר זה בגלל שהוא מביא עדות ממקור ראשון, ובעיקר עדות אמינה, על האירועים והאנשים בחייו של מיכה.

» ביקורות נוספות של דורון נחמני
» ביקורות נוספות על לא כל כדור הורג