טוב, זה הגיע לרמה כזו שלא נעים לי לדרג אפילו.
אני מצטערת על זה, אבל כל אחד והטעם שלו. פתחתי את הספר, התרשמתי מהשפה הגבוהה ומהתיאורים וסגרתי אותו. הספר הזה לא עורר בי שום עניין או חשק להמשיך ולקרוא. הייתי צריכה להכריח את עצמי להגיע אל האמצע.
שולמית, הנערה שעליה מסופר הסיפור, קצת מעצבנת. היא יפה וחכמה ומושלמת וכל מילה נוספת עליה עושה לך חשק להחטיף לה אגרוף במרכז הפרצוף. לפני שקראתי את הספר הזה לא חשבתי שאפשר להגזים עם שלמות, אבל לגמרי טעיתי. שוב, אני מצטערת על זה, אבל זה מה יש. כל מילה נוספת מיותרת.
לא לפסול על הסף. אולי אתם תאהבו את זה. מי יודע. אני בסך הכל מביאה כאן את חוות דעתי.
לפי התקציר זה נראה היה לי ספר נחמד. קראתי אותו בשבת, כשהיה לי המון זמן פנוי. בסופו של דבר ביליתי את רוב הזמן במשחק מונפול מתמשך עם אחי הקטן (הוא נהנה לפזר את הכסף שלו על הקופה ולקחת "בטעות" עוד שטר של 500 כשהוא על סף פשיטת רגל). לא סיימנו את המשחק. בסופו של דבר הוא דרך על בית מלון שלי, הפסיד את כל הכסף שלו, זרק את הלוח על הרצפה והכריז בקולי קולות שאני רמאית. אבל זה כבר לא קשור.
לסיכום... תנסו. אולי תמצאו טוב במה שאני לא מצאתי.

רומן הסטורי סוחף ומרגש,
שמומלץ מאוד לאוהבי תקופות שונות בהיסטוריה, ולאוהבי שפה גבוה ויפה.
מומלץ מאוד מאוד בחום מכל הלב!!!

אנחנו מעריכים משהו , רק אחרי שהוא נעלם לנו.
אם סיפור כזה מתמודדת שולמית נערה יהודיה שנחטפת בידי יווני. את תכן העלילה רציתי למסור לכל מי שמחפש על הספר ביקורות ורוצה לקרוא אותו.
העלילה הזו כתובה כאן בקטע קצר שמנסה אבל לא מצליח,
לתאר את האהבה המושכת אל הספר ומידת היופי שבתוכו.
רומן סוחף וסוער. כל כך יפה ומרגש!
שולמית, נערה יהודיה בעלת כוח השפעה רב,
נחטפת ונימקרת כשיפחה לאדון ושמו יאניס ביוון, ידידו ואחיו המאומץ של מלך העיר אריאנה ביוון.
כשיאניס פגש את שולמית בפעם הראשונה, יופיה המרהיב עקשנותה וחכמתה, מושכים אותו אליה, וליבו נהיה שבוי בליבה.
קטעים אלו בספר, מתארים את תחושותיה של שולמית.
אבל רגשותיו של יאניס נישארים חבויים בצללים.
הדע שלי בנוגע לספרים היא שלכל אחד יש מתח מסוג אחר, למשל להארי פוטר, יש מתח בדרך כלל של פחד, למעורב ירושלמי יש מתח של אובדן עצות וחברות וכו'.
אבל לבודדה במערכה יש מתח מיוחד, מתח שהוא כמה מתחים ביחד. למשל, יש מתח של אהבה יש מתח של פחד, יש מתח של אובדן עצות, יש מתח של הרבה מאוד דברים שמשתלבים ביחד למתח אחד שנקרא "רומן" רומן סוחף וסוער.
לאחר ששולמית חוזרת לארצה היא מגלה שהכל השתנה בעקבות המלחמה נגד אנתיוכוס הרשע, אפילו בית הוריה ניגזל מרשותה, נישארה איתה רק שפחתה הנאמנה הכותית מידיה.
אשר עזבה את אהבתה ביוון ובאה להיות נאמנה לה בארצה. בינתיים אצל יאניס ידידה אשר היא כבר לא שיפחתו אלה ידידתו הטובה ביותר, מתרחשות צרות מסוג שונה לגמרי, הוא מנסה להתגייר בשביל להתחתן עם אהובתו שולמית.
זהו קטע בספר שכולו מלא מסירות נפש לאהבה חסרת גבולות והכרת תודה בוטת מצד הכותית.
שולמית נפגשת אם המושל אשר רואה רק צביעותה בתור גבירה מכובדת יפת מראה ומבורכת בידע וחכמה.
המושל בותח בשולמיתומספר את כל מהלך הצבא ביווני.
שולמית מתקשרת עם אחיה הגדול ומספרת לו בדיוק איפה לתקוף ומתי להסתתר.
החלק הזה מראה שבשביל הארץ והצבא שולמית נוכנה לעשות הכל ולהראות שלאהבת עמה אין גבולות.
לאחר סיום המלחמה עוברת שולמית לגור עם יאניס ומגלה שהוא יודי מבטן ומלידה.



רומן הסטורי סוחף ומרגש,
שמומלץ מאוד לאוהבי תקופות שונות בהיסטוריה, ולאוהבי שפה גבוה ויפה.
מומלץ מאוד מאוד בחום מכל הלב.

כתבתי כבר ביקורת, אבל היא נהייתה יותר מדי אישית.
אז עכשיו אני אנסה להיות יותר עניינית.
משהו בספר הזה גורם לי לרצות לחזור אליו, שוב ושוב.
זו הפעם הרביעית, אולי אפילו החמישית, שאני קוראת אותו.
זה כנראה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיי, וכולן היו נהדרות, אבל רק עכשיו בפעם הזאת, הצלחתי לתפוס אותו במלואו.

התקציר מעולה, אז אני פשוט אעתיק אותו ואז אפרט על חוויתי מהספר:

"שולמית, נערה יהודייה יפה וחכמה, נחטפת ונמכרת לעבדות. היא מובאת לביתו של יאניס, אציל יווני ופילוסוף, ידידו הטוב של המלך. עד מהרה מתפתחת ביניהם ידידות עמוקה שמבשילה לאהבה.

בינתיים מתגבש ביהודה מרד בני מתתיהו ואחיהם היהודים בשליט היווני. שולמית ויאניס מוצאים את עצמם בשני צידי המתרס ונדרשים לגדלות נפש ולאומץ כדי להוכיח שלחוכמה, לאנושיות ולאהבה אין גבולות.

בודדה במערכה הוא רומן היסטורי סוחף ומעורר מחשבה שמקים לתחייה את יוון בעת העתיקה ואת הקהילה היהודית, המנסה לשמור על צביונה ועל חירותה מול השלטון. זהו גם סיפור אנושי מרגש על שתי נשמות שנפגשות בעולם עוין, ויכולות לו."

-

אני חושבת שזה ספר שיהיה קשה להבין ולהתחבר אליו אם לא חונכת בבית דתי, או אם לומר בצורה קיצונית, אתה פשוט שונא דת והמילים "הקדוש ברוך הוא" צורבות אותך.
בביקורת הראשונה שכתבתי ירדתי יותר למקומות האישיים, והדתיים, שהספר הזה נגע בהם אצלי, אבל אני אנסה לא לצלול לתוך זה יותר מדי עמוק הפעם.

זה ספר של חזרה בתשובה.
אין לי מילים אחרות, יותר מושכות, לתאר אותו.
זאת העלילה, על אף הרומנטיקה, זהו מסע חזרה למקורות יהודיים.

כששלומית מתעוררת בלב ים, ומבינה שהיא נחטפה ובקרוב היא תימכר לעבדות, היא מתחילה להרהר על הדרך שבה היא חיה טרם נחטפה:

"בית דודתה היה בית יהודי מסורתי שבו הלבוש, הריהוט וחינוך הילדים לא היה בהם ולו שמץ מהשפעתן של הרוחות החדשות שנשבו אז בארץ.
בעלה של דודתה שהיה תלמיד חכם וירא שמים בכל רמ"ח איבריו, הקפיד שדבר מהגישות החדשות לא יחדור אל ביתו.
בית הוריה, לעומת זאת, היה בדיוק ההפך.
אביה הלך האחרי הדעות החדשות, שינה את שמו, את לבושו, את ריהוט ביתו ואת נימוסיו.
כרבים אחרים הושפע גם הוא מן היוונים ששלטו בעולם וחידשו בו חוקים, מנהגים ודרכי חשיבה, וגידל את ילדיו ברוח זו.
הוא הקפיד ללמדם שפות, פילוסופיה, ספרות יוונית, מתמטיקה, אסטרולוגיה וכיוצא באלה.
אפילו לבָּנות הביא מלמד יווני מבוגר ללמדן את כל שנחוץ לנערה מיוחסת לדעת.
דודתה של שלומית דיברה על ליבה לא פעם כי תחדל מלימודי הֶבל אלו ותקפיד על לימודי המדרשים והתורה. ושולמית אמנם נהנתה מלימודי הקודש, אלא שאהבה גם את שיעורי השפות, הפילוסופיה והספרות.
והנה, זה זמן מה שהיא שבה והשקיעה מחשבה בבירור הדרך האמיתית שבה עליה ללכת ובמה שנכון לה."

אני לא אפרט, אבל זה נושא שגם אני מתמודדת איתו.
ההבדל הוא ששלומית בסופו של דבר בחרה צד, ואני רק עכשיו מתוודעת לכך שבכלל יש בתוכי את שני הצדדים האלה.
כמו שלומית, גם לי נאמרה ביקורת על הספרים שבחדרי, "אסור בכלל להחזיק בספרים כאלה", אבל זו הייתה אמירה דתית מדי, אחת שלא חשבתי ששווה לי בכלל להרהר בה.
הספרים שבחדרי הם חברי למסע.
אם בחרתי בהם, אפילו אם נכתבו בידיי גויים, בוודאי יש סיבה.
הספר הזה החזיר אותי לאותו ויכוח, שבדיוק בשבוע האחרון התחיל למשוך את תשומת לבי שוב.

פתאום התוודתי שאני לא מתחברת לספרים שמדברים בשפת הקודש.
בביקורת הקודמת שכתבתי מצאתי את עצמי מתוודה על הרבה דברים, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו, זה לא עניינו של אף אחד, ואת זה אני אומרת לעצמי, כי יש לי נטייה לשיתוף מופרז; אבל אני לא חושבת שזה בריא להיות לגמרי פתוח.
אני אשתגע אם כל הסודות שלי יהיו בחוץ.
יש דברים שעדיף לא להוציא החוצה, בעיקר מחשבות שעוד טרם התבשלו מספיק זמן בתוך הראש.

-

כששלומית פוגשת ביאניס, הוא מנסה למשוך אותה לעולם שלו.
היא אסירה בביתו, אבל הוא רוצה לחשוב שהוא מעניק לה חופש, והזדמנות לחיות חיים יותר מלאים.
החזרה בתשובה של שלומית הייתה מהירה. החטיפה, הימים באונייה בלב ים בדרך לחיי עבדות, גרמו לה להתפלל, ולהחליט להתמסר לחוקי ה'.
מאמציו של יאניס היו פתטיים, שלומית לרגע אחד לא התפתתה, הכל היה נראה לה תפל וריקני.

זה לא רק ספר על חזרה בתשובה.
כמובן שרומנטיקה היא חלק גדול, יאניס ללא ספק רוצה להתקרב לשלומית, ומנסה לעשות זאת על ידיי כך שימשוך אותה אליו.
אני לא אפרט יותר מדי, אבל שניהם כל כך נהדרים.
שלומית היא דמות ראשית חזקה, יאניס הוא פילוסוף, אבל יש הרבה דברים שהוא מהרהר בהם, ותשובות שהוא מחפש, שהוא לא מוצא בין חבריו הפילוסופים ובתרבות יוון.
ככה שזה לא רק שהוא רוצה את שלומית, בדרך שבה גבר יווני רוצה אישה שהוא בקושי מכיר, הוא גם מוצא את עצמו נשאב למשהו מעבר.
לחשיבה שלה, ליהדות שבה.

יש הסבר ללמה יאניס כל כך נמשך לשלומית, מעבר לזה שהיא כנראה יפיפיה, בצורה בוטה.
אבל בשביל לדעת מה הוא אתם תצטרכו לקרוא את הספר.
בשביל לאהוב את ההסבר, אתם תצטרכו קצת יותר מזה; הבנה של העולם הדתי ואמונות הבסיס שבו.
כל הספר מלא בברכות, מסורת, ושאלות פילוסופיות.
אבל כל בת דתייה שלא מתעניינת בזה, ופשוט רוצה לקרוא סיפור אהבה מעניין, כנראה תוכל להינות ממנו בקלות מבלי להישאב לשאלות שהוא מעורר.
לאנשים שאצלם זה יותר מסובך, כמוני, הספר כנראה יעורר אי נוחות מסויימת.
אבל אני ידעתי למה אני נכנסת, זו בכל זאת הפעם הרביעית שאני זוכרת שאני קוראת אותו.
לפעמים אתה צריך ספר שיעזור לך לעורר דיון בתוכך, דיון שאתה יותר מדי חושש להיכנס אליו לבדך, כי אתה יודע שהתוצאה הסופית של אותו דיון, תשנה את הכל.
אבל במקרה שלי, הספר רק הצליח לפקוח את עיניי לכך שבכלל יש לי בעיה באזור הזה.
לכך שיש בתוכי שלומית ויאניס, והם עדיין מתווכחים בניהם, ותוצאות הויכוח יכולות לשנות את הכל עבורי.

זו הפעם השניה שאני מנסה לכתוב את הביקורת הזאת.
היא יותר טובה מהראשונה, ואין לי כוח לנסות לכתוב שלישית, אז אני אסתפק בזה.
כבר חפרתי בעצמי יותר מדי, אין בי רצון להמשיך לענות את עצמי.
הלוואי ויכולתי לכתוב ביקורת יותר חביבה, כי ללא ספק יש בספר הזה הרבה הנאה, אבל מה אעשה?
נשארתי רק עם השאלות.
שלומית ויאניס מצאו את המקום אליו הם שייכים, אבל המסע שלי עוד רחוק מלהסתיים.

ספר כל כך יפה!
אהבתי מאוד את השפה,בהתחלה העלילה לא כל כך זרמה ולא הבנתי מה מיוחד בספר?!
אבל אחר-כך הכול התחיל להשתחרר ומצאתי את עצמי נסחפת בספר מאוד מיוחד ומרגש
הסוף היה ממש מפתיע
נהניתי מאוד מקריאת הספר
כדאי לקרוא את הספר ולגלות מה קרה בסוף.....

הספר "בודדה במערכה" מספר על נערה יהודיה יפה וחכמה בשם שולמית, בת למשפחה עשירה מבין המתייוונים שבארץ ישראל, אשר יום אחד נחטפת ע"י היוונים השולטים באותה תקופה בארץ, ונשלחת בספינה ליוון. שולמית נשלחת כשפחה לבית אציל יווני בשם יאניס, ידידו הטוב של המלך. יאניס מזהה מיד כי היא לא שפחה כשאר השפחות שבביתו, ועד מהרה מתפתחת בניהם ידידות עמוקה.
שולמית ויאניס מגיעים לוויכוחים עמוקים, שבהם שולמית מלמדת יאניס על היופי והייחוד שביהדות, והוא מנסה לסתור אותה בטענות שונות.
בינתיים מתגבש ביהודה מרד מתתיהו ובניו, ושולמית שותפה בכאבם של אחיה אשר בין הלוחמים בשורות צבאם של מתתיהו ובניו, ושל משפחתה אשר חזרה בינתיים בתשובה, בזכותה. יאניס מתאהב בשולמית, אך היא טוענת שמוטב לה להיות שפחה מלהתחתן עם גוי… מומלץ מאוד לקרוא כדי לדעת את סוף הסיפור!!
אני לא הצלחתי לעזוב את הספר עד המילה האחרונה. חוייה שחבל לפספס.

נהניתי ואהבתי מאוד את הספר הזה. מרגע שהתחלתי לקרוא בו ועד שסיימתי את הספר, לא הנחתי אותו לרגע מידי.
ספר שכתוב בפשטות, לעיתים נוגע ומרגש ומזכיר עד כמה אנחנו מעריכים משהו רק אחרי שמאבדים אותו.
וכך גם קרה לשולמית שנחטפה מביתה אשר בבית חורון (איזור ירושלים) ונמכרה לעבדות ביון.
היא מגיעה לביתו של יאניס בתור מישהי שנמכרה לעבדות ואמורה להיות משרתת בביתו, אך הוא מבין שהיא הרבה יותר מסתם בחורה פשוטה. יאניס מנהל איתה שיחות בעלות עומק ומבטיח לה שאם תוך שנה היא לא תודה בכך שתרבות יון הרבה יותר מפוארת ומוצלחת מהיהדות, ועדיין היא תתגעגע ותרצה לחזור לביתה אשר בירושלים- הוא ישחרר אותה לחופשי.
באותה תקופה מתחיל מרד החשמונאים בירושלים, ויאניס ושולמית לכאורה עומדים מול שני צדי המתרס.

מה יקרה?

כדאי לכם לקרוא ולברר זאת בעצמכם...

את הספר ראיתי אתמול כשסידרתי את הספרייה בביתי. הספר נראה מעניין והחלטתי לקרוא אותו.

באותו היום שבו החלטתי לקרוא את הספר קרא לי משהו טוב. לא חשוב מה קרה. בארוחת שישי חשבתי בקידוש להקדיש יותר תשומת לב לברכה ולהודות לאלוקים.
אני באה מבית מסורתי: שומרים כשרות, שומרים מסורת בחגים וברב ימי שישי עושים קידוש.
איך ההקדמה שנתתי מתקשרת לסיפור?
הסיפור מדבר על הדת היהודית, על אמונה באלוקים ועל המסורת היהודית. כל מה שקרה אתמול קרה במקרה וזה מתקשר לתוכן הסיפור.
הסיפור מתרחש בתקופת מרד בני מתתיהו בשליט היווני. שולמית היא נערה יהודיה, יפה וחכמה שנחטפת ע"י היוונים ונמכרת לעבדות. היא מובאת לביתו של יאנוס, אציל יווני ופילוסוף. יאנוס מתאהב בה והיא רואה את אהבתו אליה. הפסקתי את הסיפור בשלישו תכף אסביר למה. עד הנקודה שהגעתי אליה לא היה ברור לבסוף אם היא אוהבת אותו או לא. בכל מקרה התחזקותה לדת בעקבות חטיפתה והאמונה באלוקים ובהלכותיה מונעים ממנה יותר להיות איתו (אתייחס לזה גם בהמשך).
הסיבה שהפסקתי לקרוא את הספר היא שהספר נהפך לדתי מדי ויותר מדי מדבר על אלוקים, על הדת והאמונה. בהתחלה זה היה מעניין אבל הדברים חוזרים על עצמם עד שאתה מאבד את העניין בספר.

הספר מעלה שאלות ודן על האמונה באלוקים, על התבוללות ונישואי התערובת.

על האמונה באלוקים
אמונה באלוקים ובאל מסויים היא עניין מאוד אינדיבידואלי.
אין לי בעיה שכל אחד יאמין במה שהוא רוצה (חופש הדת) כל עוד הוא לא כופה זאת על הזולת ועל אחרים שבוחרים לא להאמין (חופש מדת וכפייה דתית).
בסיפור הזה הייתה לי בעיה עם הצגת האמונה באלוקים. בהתחלה הסופרת הציגה את זה בצורה מתקבלת על הדעת. שולמית חזרה בתשובה והחליטה להתחזק באמונתה. זה בסדר גמור. אבל אחר כך הסופרת מציגה את זה שאלוקים הוא האל האחד והיחיד, הוא היחיד שברא את העולם והביא את הקיום האנושי. גישה בעייתית ומרובעת. זה בסדר להאמין בגישה זו. אבל ישנם עוד גישות שהן אפשריות. להגיד שהוא האל האחד והיחיד אפילו אם הדמות מהאמינה בכך, זה נשמע לא נעים כשקוראים אחרים קוראים את זה.

על התבוללות
בסיפור מציגים את ההליכה אחרי ההלניזם והתרבות היוונית כהתבוללות ושמירת המצוות והמסורת כדרך הישר ודרך הנכונה להשם.
שולמית נשלחת לעבדות ע"י יוונים שהתייחסו אליה בצורה לא יפה והיא נשלחת להיות בת ערובה של יאנוס. היא באה ממשפחה חילונית מתייוונת. היא חושבת שבעקבות ההתיוונות ואורך החיים החילוני שלה אלוקים העניש אותה על כך ושלח אותה לגלות. היא מחליטה לחזור בתשובה ולהתחזק. סופרת הספר דתייה ויכול להיות שהשקפת עולמה משפיעה על הסיפור לטובה ולרעה. גם חשוב לציין שלא כל מי שקורה לו משהו רע בין רגע יחליט לחזור בתשובה.

על נישואי תערובת
יאנוס היווני אשר שולמית תחת חסותו מחליט להציע לה נישואים. הוא מאוהב בה מעל הראש וגם לא ברור למה. אפילו היא מודה בזה. שולמית היא דמות כפויית טובה, מעצבנת וכל דבר טוב אשר אדונה עושה עבורה. לא מתקבל בהערכה יתרה, בחיוך ובהכרת תודה. הוא לא היה חייב לפנקה ולהציע לה תנאי מחייה טובים יותר, הוא יכל להשאיר אותה כשפחה בתנאים פחות טובים. קיצר, היא הסכימה להתחתן איתו אך ורק עם יתגייר. שולמית מנמקת את אי יכולתה להינשא ללא גיור בכך שאלוהים לא ייראה את זה בעין יפה וגם העם היהודי. הנושא הזה הוא דילמה שלאורך כל ההיסטוריה מתמודדים איתה והיא משתנה מאדם לאדם. בספר הזה עד לנקודה שבה הגעתי נאמרה פה דעה ברורה שהיא נגד נישואי תערובת.
אני באופן אישי בעד נישואי תערובת למרות המורכבות שהיא מביאה עמה ואף אני חוששת מהשלכות נישואים.
דרך אגב הדילמה של נישואי תערובת בספר חצוצרה בוואדי של סמי מיכאל (גם סופר ישראלי) מוצגת בצורה יותר יפה ויותר עמוקה.

הדילמות המיוצגות בסיפור מוצגות בצורה מאוד יפה. אבל אני חושבת שעצם זה שהסופרת היא דתיה זה משפיע מאוד על התשובות והנימוקים של הדילמות. מוצג כאן רק צד אחד בתמונה ולא את הצד השני. זה מאוד חבל.

לסיכום הדמות הראשית מעצבנת וכפוית טובה. הספר היה יותר מדי דתי וזה בעיקר מה שהספר התמקד בו.
נמרח מדי, בהתחלה מעניין אך אחר כך נהפך למשעמם. לא הייתי ממליצה. חבל על הזמן שלכם.

הדמויות מושלמות מדי ויש יותר מדי תורה ויהדות ודת. זה מעיק במהלך הקריאה. הסיפור דווקא נחמד, לדעתי - ביצוע לא משהו.