כתבתי כבר ביקורת, אבל היא נהייתה יותר מדי אישית.
אז עכשיו אני אנסה להיות יותר עניינית.
משהו בספר הזה גורם לי לרצות לחזור אליו, שוב ושוב.
זו הפעם הרביעית, אולי אפילו החמישית, שאני קוראת אותו.
זה כנראה הספר שקראתי הכי הרבה פעמים בחיי, וכולן היו נהדרות, אבל רק עכשיו בפעם הזאת, הצלחתי לתפוס אותו במלואו.
התקציר מעולה, אז אני פשוט אעתיק אותו ואז אפרט על חוויתי מהספר:
"שולמית, נערה יהודייה יפה וחכמה, נחטפת ונמכרת לעבדות. היא מובאת לביתו של יאניס, אציל יווני ופילוסוף, ידידו הטוב של המלך. עד מהרה מתפתחת ביניהם ידידות עמוקה שמבשילה לאהבה.
בינתיים מתגבש ביהודה מרד בני מתתיהו ואחיהם היהודים בשליט היווני. שולמית ויאניס מוצאים את עצמם בשני צידי המתרס ונדרשים לגדלות נפש ולאומץ כדי להוכיח שלחוכמה, לאנושיות ולאהבה אין גבולות.
בודדה במערכה הוא רומן היסטורי סוחף ומעורר מחשבה שמקים לתחייה את יוון בעת העתיקה ואת הקהילה היהודית, המנסה לשמור על צביונה ועל חירותה מול השלטון. זהו גם סיפור אנושי מרגש על שתי נשמות שנפגשות בעולם עוין, ויכולות לו."
-
אני חושבת שזה ספר שיהיה קשה להבין ולהתחבר אליו אם לא חונכת בבית דתי, או אם לומר בצורה קיצונית, אתה פשוט שונא דת והמילים "הקדוש ברוך הוא" צורבות אותך.
בביקורת הראשונה שכתבתי ירדתי יותר למקומות האישיים, והדתיים, שהספר הזה נגע בהם אצלי, אבל אני אנסה לא לצלול לתוך זה יותר מדי עמוק הפעם.
זה ספר של חזרה בתשובה.
אין לי מילים אחרות, יותר מושכות, לתאר אותו.
זאת העלילה, על אף הרומנטיקה, זהו מסע חזרה למקורות יהודיים.
כששלומית מתעוררת בלב ים, ומבינה שהיא נחטפה ובקרוב היא תימכר לעבדות, היא מתחילה להרהר על הדרך שבה היא חיה טרם נחטפה:
"בית דודתה היה בית יהודי מסורתי שבו הלבוש, הריהוט וחינוך הילדים לא היה בהם ולו שמץ מהשפעתן של הרוחות החדשות שנשבו אז בארץ.
בעלה של דודתה שהיה תלמיד חכם וירא שמים בכל רמ"ח איבריו, הקפיד שדבר מהגישות החדשות לא יחדור אל ביתו.
בית הוריה, לעומת זאת, היה בדיוק ההפך.
אביה הלך האחרי הדעות החדשות, שינה את שמו, את לבושו, את ריהוט ביתו ואת נימוסיו.
כרבים אחרים הושפע גם הוא מן היוונים ששלטו בעולם וחידשו בו חוקים, מנהגים ודרכי חשיבה, וגידל את ילדיו ברוח זו.
הוא הקפיד ללמדם שפות, פילוסופיה, ספרות יוונית, מתמטיקה, אסטרולוגיה וכיוצא באלה.
אפילו לבָּנות הביא מלמד יווני מבוגר ללמדן את כל שנחוץ לנערה מיוחסת לדעת.
דודתה של שלומית דיברה על ליבה לא פעם כי תחדל מלימודי הֶבל אלו ותקפיד על לימודי המדרשים והתורה. ושולמית אמנם נהנתה מלימודי הקודש, אלא שאהבה גם את שיעורי השפות, הפילוסופיה והספרות.
והנה, זה זמן מה שהיא שבה והשקיעה מחשבה בבירור הדרך האמיתית שבה עליה ללכת ובמה שנכון לה."
אני לא אפרט, אבל זה נושא שגם אני מתמודדת איתו.
ההבדל הוא ששלומית בסופו של דבר בחרה צד, ואני רק עכשיו מתוודעת לכך שבכלל יש בתוכי את שני הצדדים האלה.
כמו שלומית, גם לי נאמרה ביקורת על הספרים שבחדרי, "אסור בכלל להחזיק בספרים כאלה", אבל זו הייתה אמירה דתית מדי, אחת שלא חשבתי ששווה לי בכלל להרהר בה.
הספרים שבחדרי הם חברי למסע.
אם בחרתי בהם, אפילו אם נכתבו בידיי גויים, בוודאי יש סיבה.
הספר הזה החזיר אותי לאותו ויכוח, שבדיוק בשבוע האחרון התחיל למשוך את תשומת לבי שוב.
פתאום התוודתי שאני לא מתחברת לספרים שמדברים בשפת הקודש.
בביקורת הקודמת שכתבתי מצאתי את עצמי מתוודה על הרבה דברים, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו, זה לא עניינו של אף אחד, ואת זה אני אומרת לעצמי, כי יש לי נטייה לשיתוף מופרז; אבל אני לא חושבת שזה בריא להיות לגמרי פתוח.
אני אשתגע אם כל הסודות שלי יהיו בחוץ.
יש דברים שעדיף לא להוציא החוצה, בעיקר מחשבות שעוד טרם התבשלו מספיק זמן בתוך הראש.
-
כששלומית פוגשת ביאניס, הוא מנסה למשוך אותה לעולם שלו.
היא אסירה בביתו, אבל הוא רוצה לחשוב שהוא מעניק לה חופש, והזדמנות לחיות חיים יותר מלאים.
החזרה בתשובה של שלומית הייתה מהירה. החטיפה, הימים באונייה בלב ים בדרך לחיי עבדות, גרמו לה להתפלל, ולהחליט להתמסר לחוקי ה'.
מאמציו של יאניס היו פתטיים, שלומית לרגע אחד לא התפתתה, הכל היה נראה לה תפל וריקני.
זה לא רק ספר על חזרה בתשובה.
כמובן שרומנטיקה היא חלק גדול, יאניס ללא ספק רוצה להתקרב לשלומית, ומנסה לעשות זאת על ידיי כך שימשוך אותה אליו.
אני לא אפרט יותר מדי, אבל שניהם כל כך נהדרים.
שלומית היא דמות ראשית חזקה, יאניס הוא פילוסוף, אבל יש הרבה דברים שהוא מהרהר בהם, ותשובות שהוא מחפש, שהוא לא מוצא בין חבריו הפילוסופים ובתרבות יוון.
ככה שזה לא רק שהוא רוצה את שלומית, בדרך שבה גבר יווני רוצה אישה שהוא בקושי מכיר, הוא גם מוצא את עצמו נשאב למשהו מעבר.
לחשיבה שלה, ליהדות שבה.
יש הסבר ללמה יאניס כל כך נמשך לשלומית, מעבר לזה שהיא כנראה יפיפיה, בצורה בוטה.
אבל בשביל לדעת מה הוא אתם תצטרכו לקרוא את הספר.
בשביל לאהוב את ההסבר, אתם תצטרכו קצת יותר מזה; הבנה של העולם הדתי ואמונות הבסיס שבו.
כל הספר מלא בברכות, מסורת, ושאלות פילוסופיות.
אבל כל בת דתייה שלא מתעניינת בזה, ופשוט רוצה לקרוא סיפור אהבה מעניין, כנראה תוכל להינות ממנו בקלות מבלי להישאב לשאלות שהוא מעורר.
לאנשים שאצלם זה יותר מסובך, כמוני, הספר כנראה יעורר אי נוחות מסויימת.
אבל אני ידעתי למה אני נכנסת, זו בכל זאת הפעם הרביעית שאני זוכרת שאני קוראת אותו.
לפעמים אתה צריך ספר שיעזור לך לעורר דיון בתוכך, דיון שאתה יותר מדי חושש להיכנס אליו לבדך, כי אתה יודע שהתוצאה הסופית של אותו דיון, תשנה את הכל.
אבל במקרה שלי, הספר רק הצליח לפקוח את עיניי לכך שבכלל יש לי בעיה באזור הזה.
לכך שיש בתוכי שלומית ויאניס, והם עדיין מתווכחים בניהם, ותוצאות הויכוח יכולות לשנות את הכל עבורי.
זו הפעם השניה שאני מנסה לכתוב את הביקורת הזאת.
היא יותר טובה מהראשונה, ואין לי כוח לנסות לכתוב שלישית, אז אני אסתפק בזה.
כבר חפרתי בעצמי יותר מדי, אין בי רצון להמשיך לענות את עצמי.
הלוואי ויכולתי לכתוב ביקורת יותר חביבה, כי ללא ספק יש בספר הזה הרבה הנאה, אבל מה אעשה?
נשארתי רק עם השאלות.
שלומית ויאניס מצאו את המקום אליו הם שייכים, אבל המסע שלי עוד רחוק מלהסתיים.
