“מאז שאני ילדה יצא לי לקרוא את הספר מס' פעמים..(בזמני מחסור בספרים..) וכל פעם מחדש נהניתי יותר
לומדים מהספר הזה המון- על החיים, על האנשים שסביבנו, ועל הפרופורציה הנכונה לקחת דברים שקורים לנו..
אני מודה שהספר עזר לי להיות בן אדם טוב יותר או לפחות לקוות לכך..”

“סרט ישן של היילי מילס שנעשה על פי ספרה של אלינור פורטר הזכיר לי את הספר פוליאנה שקראתי
לפני שנים רבות על ילדה שהתייתמה מאמא ואחר כך גם מאביה שהיה כומר עני חסר כל. דבר אחד נשאר לה מאביה זוהי היכולת למצוא הטוב והאור שבכל מצב
היא באה לגור בבית דודתה העשירה וחמורת הסבר שכל העיר סרה למרותה הגב' פולי הארינגטון. כמו פיה עם שרביט קסמים בידה היא מביאה אור ושמחה לכל אחד שנוגעת בו. מר פדינגטון זקן ערירי ומתבודד שונא חברת אדם, חוזר להיות מעורב בחיי הקהילה ומאמץ נער יתום והשמחה חוזרת לחייו. גב' סנואו ההיפוכונדרית שאינה יוצאת ממיטתה וממררת את חיי הסובבים אותה בטרוניותיה וחושבת רק על המוות ומזמינה ארון קבורה, מוצאת עצמה תופרת שמיכת טלאים ליריד
שהכנסותיו מוקדשות להקמת בית יתומים חדש. מאחדת
את דודתה ואהובה שנפרדה ממנו לפני שנים וזה עתה
חזר לעיירה, מספרת לכומר שבתנך יש 800 פסוקים
של אושר והכומר שעד היום מטיף על רשע וחטאים
ועל זעם האל מגלה שיש בעצם 826 פסוקים של אושר
בתנך ולא 800 כפי שאביה של פוליאנה אמר לה. גם
השפעתה של אימרה של אברהם לינקולן שהיתה טמונה בפתק בתליונה של פוליאנה ובה נאמר "כשאתה מצפה
למצוא את הרע במין האנושי ומצפה למצוא אותו בוודאי תמצא" ומבטיח לקהל המאמינים בדרשה שנשא לאחר שיחה זו כי מעתה יטיף על הטוב שאדם ולא על עונש וזעם האל אלא ברוח הפסוקים השמחים.
ליריד מתגנבת פוליאנה בהתחמקות דרך העץ שליד חלונה. כשחזרה הביתה שוב טיפסה על העץ
נפלה ושותקה בשתי רגליה, ומאבדת את שמחת החיים שלה. הפעם אנשי העיירה שכה שימחה אותם באים בהמוניהם
לראות אותה ולהחזיר לה את הטוב שעשתה להם. בכך שכל אחד מהם מזכיר לה את הטוב שעשתה לו.ואיך
החזירה את האופטימיות לחייו
פוליאנה אמנם ספר לילדים אך בעבורי הוא הרבה יותר
מכך. הספר מראה איזה נפלאות לב טהור ומלא אהבה שילדה קטנה אחת יכולה לחולל.”

“כל אחד צריך לעבור את תקופת "ספרי היתומות" הקלאסיים. אצלי אותה תקופה היתה בערך מגיל תשע עד גיל שתיים עשרה וזוהי בין תקופות בהן הספרות יותר השפיעה עליי. באותה תקופה קראתי ספרים כגון: אן שירלי, היידי בת ההרים, אבא ארך רגליים, וכמובן, פוליאנה. אז למה מבין כל הספרים האלה דווקא בחרתי לכתוב על פוליאנה? אסביר את עצמי. פוליאנה הוא אינו ספר ילדים רגיל וגם אינו "ספר יתומות" רגיל, פוליאנה הוא תאוריה פילוסופית המועברת דרך ספר ילדים. אמנם הוא אינו הספר אשר הכי השפיע עליי (מה לעשות, תקופת ה-"אן שירלי" שלי היתה אפילו עוד יותר ארוכה), ואולי הסופרת יכלה לשפר פה ושם את כתיבתה, אך למרות זאת, פוליאנה הוא ספר שמקסים את כל אשר יקרא בו.
למי אשר לא קרא את הספר הנה תקציר קצר: פוליאנה (שילוב של שני השמות פולי ואנה), הינה ילדה יתומה אשר מגיעה אל בית דודתה קרת המזג, כמו ברוב "ספרי היתומות". כמו לאן שירלי גם לה יש נמשים וצמות ולמען האמת הדימיון ביניהם גדול מאוד. אך לפוליאנה יש אופי משלה, היא ילדה שמחה ופשוטה, משהו עושה אותה לגיבורה עם עור וגידים. לפוליאנה היה אבא שאהבה היא מאוד, ושלימד אותה את "המשחק" אשר שימש אותה פעמים רבות בחייה, אך בשל נסיבות טרגיות (תאונה או משהו דומה, איני בדיוק זוכרת), הוא נפטר. אימה של פוליאנה, לעומתו, מתה בלידתה.
ככה פוליאנה נאלצת למצוא את עצמה בביתה של דודתה, אך פוליאנה אינה מתייאשת, פוליאנה מאמינה בטוב האדם ובטובם של החיים ובעלי החיים. עם זאת פוליאנה גם זוכרת את "המשחק" אשר לימד אותה אביה וככה היא מצליחה להישאר שלווה ואופטימית בכל מצב, לא מתייאשת ושובה בקסמה אנשים רבים. כך למשל היא מצליחה להחזיר לדודתה טיפה שמחת חיים, או להתידד עם אדם עשיר ואפרורי אשר מזמן וויתר על השמחה והצחוק ולהחזיר לו אותם בחזרה. אך אל תחשבו כי פוליאנה היא מושלמת, לא ולא! גם היא כמו כל אחד נתקלת בבעיות, פעמים גדולות ופעמים קטנות. אתן לדוגמה את תחילתו של הספר שבה היא מאכזבת את עוזרתה של דודתה ויש גם כמובן עוד דוגמאות רבות אך לא את כולן אני זוכרת...
אז מה הופך את פוליאנה למיוחדת? לשאלה הזו יש הרבה תשובות. בין היתר זה בוודאי "המשחק" שלה, אותו "משחק" אשר מדביק את כולם באופטימיות, שמחה וחיוכים. "המשחק" שלה הוא בעל חוקים פשוטים ביותר, קל לזכרם כי למען האמת הם אינם רבים, והם הולכים ככה: בכל פעם שאתם נתקלים בקושי, אתגר או בעיה חשבו כי תמיד יהיה קיים מישהו אשר חייו הרבה יותר קשים, חשבו על חייכם מתוך פרספקטיבה רחבה יותר, חשבו שאתם חלק בעולם בו גם קורים דברים הרבה יותר קשים מאשר מה שאתם חווים. חוץ מאותו "משחק" קיימים בפוליאנה עוד דברים רבים ונהדרים, אם בזה שהיא קשובה לכולם, אם בזה שהיאש שמחה מכל דבר, אם בזה שהיא אוהבת לעזור ואם בזה שהיא מתמודדת בכל אתגר פולאנה היא פשוט דמות למופת!
אגמור בביקורת הזאת עם המלצה (הרי לשם כך יש ביקורות, לא?) וגם בקשה: אנא אמצו את הספר הזה לליבכם והשתמשו בדרך החיים שלו! ספר זה הוא מבין הספרים שאי אפשר לשכוחם לא משנה כמה זמן עבר ועובר, הוא ספר לחיים, ספר שאי אפשר למחוק או לשכוח ולא משנה כמה רוצים, כי ספרים אי אפשר לשרוף, או למחוק!”

“וואו.
ספר קלאסי, אבל בכל זאת כיף לקרוא אותו (יש לי סלידה כמעט מכל הספרים הקלאסיים), נהניתי ממנו מאוד, מכל עמוד, משפט, ומילה שבו.
מספר על סיפור מעניין ועצוב, עם סוף נחמד ומפתיע.
אני אהבתי.”